החלטה
1.בפניי התנגדות לביצועו של שיק על סך של 50,000 ₪.
המדובר בשיק שניתן על ידי המבקשת באמצעות מנהלה מר סעיד אלרומלי למשיבה, לשם ביצוע עסקה במסגרתה רכשה המבקשת את רכבה של המשיבה.
לטענת המבקשת, הוצע לה על ידי המשיבה לרכוש את רכבה בסכום של 320,000 ₪.
לטענתה ועל פי בקשת המשיבה, מסרה לה שיק בטחון על סך של 50,000 ₪, ולאחר מספר ימים כאשר הסתבר לה שלא תוכל ליטול הלוואה נדרשת מהבנק לשם השלמת ביצוע עסקת רכישת הרכב, הודיעה למשיבה, כי לא תוכל לרכוש את הרכב.
עוד טענה המבקשת, שהמשיבה סירבה להשיב לה את שיק הביטחון, והואיל והעסקה לא יצאה אל הפועל, עסקינן בכישלון תמורה ומשכך יש לקבל את ההתנגדות ואף להורות על דחיית התביעה.
כן טענה שבנסיבות העניין ולנוכח ביטול העסקה, יש להורות על השבת השיק.
מנגד, טענה המשיבה, שיש לדחות ההתנגדות שכן אין מדובר בשיק בטחון, ומדובר בשיק שניתן להבטחת העסקה למכירת הרכב, והעסקה אינה תלויה בקבלת הלוואה מהבנק.
כן טענה המשיבה, שהמבקשת לא פירטה את העובדות הרלוונטיות ואף מטעם זה יש לדחות את הבקשה. המשיבה הוסיפה וטענה טענות עובדתיות רבות לפיהן עקב ביטול העסקה החד צדדי נגרמו לה נזקים רבים, אלא שהואיל ומדובר בטענות עובדתיות, שלא הוצגו להן כל תימוכין, לא מצאתי מקום להידרש אליהן בשלב זה.
2.דיון:
כלל ידוע הוא, כי התנגדות לביצוע שטר כמוה כבקשה למתן רשות להתגונן ועל שתי בקשות אלה, חלים כללים זהים שנקבעו הן בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 והן בספרות המשפטית ופסיקת בתי המשפט. התכלית החקיקתית של הליך סדר הדין המקוצר הינה "למנוע דיון בתובענה רק אם ברור הדבר ונעלה מספק, שאין לנתבע כל סיכוי להצליח בהגנתו". (ע"א 9654/02 חב' האחים אלפי בע"מ נ' בנק לאומי לישראל, פ"ד נט (3) 41, 46 (2005); ע"א 544/81 מנחם קיהל בע"מ נ' סוכנות מכוניות לים התיכון בע"מ, פ"ד לו (3) 518, 524 (1982); וראה ע"א 3374/05 אוזן נ' בנק איגוד לישראל בע"מ, (טרם פורסם - 1.5.06); י. זוסמן, סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית, 1995), 675; א. גורן, סוגיות בסדר הדין האזרחי (מהדורה שמינית, 2005) 375).
על רקע הדברים הנ"ל נקבע לא אחת, כי על מבקש רשות להתגונן להראות, כי בפיו הגנה אפשרית מפני התביעה בסדר דין מקוצר, כדי שבית-המשפט ייעתר לבקשתו, ויעניק לו את "יומו בבית המשפט". כלומר, בית משפט יבחן באם הציג הנתבע הגנה אפשרית ולו רק בדוחק, שאז יש ליתן לו רשות להתגונן ואין בודקים בשלב זה של הדיון, כיצד יצליח הוא להוכיח את הגנתו, או מהו טיב ראיותיו.
3.בעניין הנדון, אין מחלוקת שבסופו של יום לא הושלמה העסקה, שכן החזקה ברכב לא הועברה למבקשת.
משכך, אדרש תחילה לטענת המבקשת לפיה מדובר בשיק בטחון לשם הבטחת השלמת העסקה.
בהתאם להוראות סעיף 20 (ג) לפקודת השטרות (נוסח חדש) שטר שיצא מחזקת צד שחתם עליו, קיימת חזקת מסירה כשרה וללא תנאי, כל עוד לא הוכח אחרת.
מעיון בשיק עולה, כי לא נרשם על גבי השיק ל"בטחון", כך גם לא נרשמה על השיק מילה אחרת, אשר יש בה בכדי להעיד על כוונה שמדובר בשיק אשר נועד לפירעון רק בהתקיים תנאי מסוים.
אין מחלוקת שבין הצדדים נערך הסכם זיכרון דברים למכירת הרכב, ביום 1.4.2010. בהסכם נרשם כדלקמן: "...הצדדים הסכימו למחיר של 320,000 ₪, שלוש מאות ועשרים אלף שקלים, בחתימה על הסכם זה ישלם הקונה סך של 50,000 ₪ וביום 2.4.2010 תשולם היתרה שהיא סך של 270,000 ₪..."
המדובר בהסכם שנכתב בכתב יד ונחתם ככל הנראה על ידי המשיבה ומנהל המבקשת. משכך ברורות הוראות ההסכם, לפיהן התשלום בסך של 50,000 ש"ח הוא תשלום ראשוני על חשבון התמורה עבור רכישת הרכב ואין מדובר בשיק ביטחון.