אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בליזובסקי נ' מאור

בליזובסקי נ' מאור

תאריך פרסום : 30/11/2010 | גרסת הדפסה
תא"מ
בית משפט השלום חיפה
39766-05-10
29/11/2010
בפני השופט:
דניאל פיש

- נגד -
התובע:
פייגה (ציפורה) בליזובסקי
הנתבע:
אליהו מאור
פסק-דין

פסק דין

1. הצדדים בהליך שבפניי הסכימו לניהולו על פי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט, התשמ"ה-1984, כאשר כל צד יהא רשאי להסתמך על החומר שהוגש על ידו והטיעונים שהועלו בעל פה.

2. התובעת, פייגה (ציפורה) בליזובסקי (להלן: "התובעת") טענה שהינה תושבת חיפה ובעלת הזכויות בשתי דירות בבניין הנמצא ברח' הגיבורים 25 א' בחיפה. הנתבע, אליהו מאור (להלן: "הנתבע") היה עו"ד במקצועו, כאשר בתקופה הרלוונטית לכתב התביעה היה מיופה כוחה של התובעת וייצג אותה בהליכים משפטיים שונים. לטענת התובעת, היא פנתה לנתבע ביחד עם תובעים נוספים על מנת שייצגם בגין נזקים שנגרמו להם עקב אישורה של תוכנית תכנון עיר חפ/1548א' (תא 610/95). נטען כי בין התובעת לנתבע לא נערך הסכם שכר טרחה והיא שילמה לנתבע בהתאם לדרישותיו שכר טרחה בסך 4,766 ₪, סך נוסף של 1,362 בגין הוצאות וסך של 2,445 בגין פיקדון. התובעת קיבלה חשבונית ממשרד הנתבע בסך 6,228 ₪ וכן תשלומים נוספים. בשנת 2007 ניתן פסק דין לפיו נפסקו פיצויים בגין שתי הדירות שבבעלות התובעת, כאשר אחת הדירות היתה רשומה על שם התובעת ובעלה, והשנייה על שם התובעת ואמה, גב' פנינה רוסק ז"ל (מעיון במסמכים עולה כי מדובר באחותה של התובעת ולא אמה כפי שנטען בכתב התביעה). נטען כי במועד הגשת כתב התביעה התובעת נרשמה כתובעת יחידה לגבי דירה מס' 21 ואמה נרשמה כתובעת יחידה לגבי דירה מס' 20. התובעת קיבלה פיצוי כספי רק בגין דירה אחת. לטענתה, הינה זכאית לקבלת הפיצוי בגין שתי הדירות מתוקף הסכם מכר שנערך בינה לבין אחותה ומכח צוואת אמה וצו קיום הצוואה שהומצאו לנתבע. לאחר החלפת תכתובות כמפורט בכתב התביעה שלח הנתבע ביום 4/8/09 מכתב לתובעת בצירוף המחאה וחשבונית בסך 55,577 ₪ לאחר שניכה מסכום הפיצויים סך של 21,046 ₪ בגין הוצאותיו ושכר טרחתו. לטענת התובעת, היא שילמה לנתבע סך של 4,766 ₪ כמפורט לעיל וכן שכר טרחה נוסף בסך של 13,237 ₪ והוצאות בסך של 5,757 ₪. נטען כי הנתבע התרשל כלפיה תוך הפרת חובת הנאמנות וחובת תום הלב. לטענת התובעת נגרמו לה נזקים ממוניים ועוגמת נפש בסך 20,000 ₪. בנוסף, נטען כי על הנתבע להשיב את הסכומים שגבה ביתר כמפורט בכתב התביעה. לצורכי אגרה הועמד סכום התביעה על סך 40,000 ₪.

3. הנתבע בכתב הגנתו חוזר על עובדות המקרה, שלטענתו הוצגו באופן חסר ומגמתי. לטענתו, הוסכם עם נציגות הבית שינוכו מהכספים שייפסקו כפיצויים כל ההוצאות הכרוכות בניהול התיק וכולל שכר טרחת הנתבע בשיעור 20% בתוספת מע"מ. לטענתו, הדברים אף תועדו בכתב אך לא ניתן לאתרם, שעה בה העביר את משרדו לביתו לאחר פציעתו בתאונת דרכים וביעור מרבית התיקים נוכח מצוקת מקום אחסון. הנתבע תיאר את הפעולות שביצע לרבות הסכומים שהתקבלו ואופן חלוקתם. עוד נטען כי מדובר בשתי דירות נפרדות שבגין כל אחת מהן ניתנה חתימה עצמאית בייפוי הכח ושהפיצויים שנפסקו בגינן מהווים כ-30% מכלל הסכומים. נטען כי התובעת קיבלה את מלוא הכסף בארבעה תשלומים מהם נוכה החלק היחסי בהוצאות, שכ"ט ומע"מ באופן יחסי ובשיעור שווה לכל הדיירים.

4. התובעת הלינה על תגובת הנתבע בכתב תשובתה. הנתבע הגיש טיעון לדיון המקדמי. בדיון שהתקיים בפני במעמד הצדדים ביום 10/11/10 חזרו הצדדים על טענותיהם.

5. לאחר שעיינתי במסמכים ובטענות הצדדים אני מורה כי על הנתבע לשלם לתובעת סך של 1,350 ₪ בתוספת הצמדה מיום הגשת התביעה בגין החזר הפיקדון שלא נפדה על ידה. בהתאם למסמכים נראה כי הסכום שנוכה בגין השתתפות הדיירים בהוצאות ההליך, לרבות הוצאות בגין שכ"ט שמאים, אגרות וערובה נוכה בהתאם לחלק היחסי של דירות התובעת. הסבר אף הומצא לתובעת במכתבי הנתבע מיום 3/9/09 ומיום 10/9/09. שכר טרחתו של הנתבע המהווה 17.5% מהסכום שנפסק אינו מוגזם, אף בהעדר הסכם שכר טרחה בכתב בין הצדדים. בהקשר זה אין בידי לקבל את טענת התובעת לפיה הובטח לה על ידי הנתבע כי סכום הפיצויים יועבר לה במלואו, טענה שאינה מגובה באסמכתאות כלשהן. עוד אציין כי מהמסמכים שצורפו עולה כי הנתבע פעל כראוי לצורך ניהול ההליך אשר נמשך פרק זמן רב. מהמסמכים שהוצגו בפניי אכן עולה כי ההליך התנהל לאורך שנים והתובעת הקשתה על הנתבע לייעל את ההליכים שעה בה סירבה לחתום ולהמציא מסמכים לצורך קידום ההליך דאז (ראה לדוגמא את מכתב הנתבע ממרץ 2008). רק ביום 7/7/09 המציאה התובעת לנתבע העתק מצו הצוואה של אמה וכן העתק מחוזה הרכישה לפיו היא רכשה את חלקה בדירה מאחותה. בהקשר זה יוער כי עד למועד דהיום לא המציאה התובעת כתב שיפוי לטובת הועדה המקומית כנדרש, דבר שהתייתר בסופו של יום. לאור האמור לעיל, אינני מוצא לנכון לפסוק פיצויים כלשהם, לרבות בגין עוגמת נפש.

כל צד יישא בהוצאותיו.

ניתן היום, כ"ב כסלו תשע"א, 29 נובמבר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ