החלטה
החלטתו של רשם ההוצאה לפועל מיום 20/11/2012, קבעה, כי התנגדות המבקשת לבקשת המשיבה לביצוע שטר - הוגשה באיחור, ועימה גם בקשה להארכת מועד. עוד נקבע בהחלטה האמורה, כי המועד האחרון להגשת ההתנגדות, בלא להיזקק לארכה, חל ביום 21/10/2012.
בקשת המבקשת נסמכת בתצהיר מיום 20/11/2012, של מר ג'סאן יונס, המעיד על עצמו כי הוא מנהל במבקשת. מוצהר, כי "...מזה מספר ימים גיליתי שהוטל עיקול על חשבון החברה בבנק...", כי לאחר פניית המצהיר לעו"ד מטעמו, נסתבר לו כי המדובר בתיק ההוצל"פ שבכותרת.
לאחר בחינת אישור המסירה ועובדותיו (שם צויין כי האזהרה נמסרה ל"בן משפחה" בשם "אחמד"), מצהיר מר יונס, כי אין באטליז (עסקה של המבקשת) אף אדם בשם "אחמד", וכי בן המשפחה היחיד הנושא שם זה, הינו אביו בן ה-85, המרותק למיטת חוליו.
עוד מוצהר (בסעיף 9 לתצהיר, ישנו כיתוב מודפס וגם בככתב יד, הנראה כמתקן את המודפס) כי ביום 13/09/12 (התאריך המודפס תוקן בכתב יד), יום שבת (בדפוס) ה' (בכתב יד) היה האטליז סגור. (בכתב יד נכתב "וזאת עקב שיפוצים".
עוד מצהיר מר יונס, כי השיק נשוא ההתנגדות "בוטל ע"י העסק" וכן, "...אין לנו כל קשר עם הזוכה..".
מותר המוצהר בסעיף 10, אינו אלא סברות המצהיר ועניינים שונים שאינם בגדר עובדה להצהיר עליהם.
תשובת המשיבה מציינת, כי ביום 13/09/1012 נמסרה האזהרה לחייב ל"אחמד" אשר הציג עצמו לשליח, כ"מנהל". לתשובה צורפו אישור המסירה והתצהיר השייכים.
התשובה מצביעה על אי ציון מועד בו נודע למצהיר על העיקול בבנק, על סתמיות הטענה לפיה ביום בו ביקר השליח לצורך מסירה היה האטליז סגור, ועל היעדר תלונה במשטרה אודות גניבת השיק, כסברת המצהיר.
מענה המבקשת, מצביע על היעדר תצהיר לתמוך בעובדות התשובה, על מתן הוראת ביטול ביחס לשיק נשוא ההתנגדות ועל פניית ב"כ המבקשת לרשות המיסים, במכתב מיום 10/02/2012, אשר אין לה כל מקום במסגרת התשובה למענה המשיבה, בהיותו מאוחר לכל המוצר והנטען בבקשת המבקשת.
לאחר בחינת מכלול הכתבים, ספק רב אם יושמה למבקשת מסירה כדין של האזהרה לחייב, נוכח המוצהר ע"י מנהל המבקשת: העסק היה סגור ביום המסירה, אין אף אדם בשם "אחמד" בעסק.
מנגד, מוצהר ע"פ המוסר, כי היה בעסק ופגש בו באדם שהציג עצמו בשם אחמד והציג עצמו כמנהל במבקשת.
במצב זה, כפות המאזניים מעויינות, היינו, הנטל לסתור את נכונות עובדות המסירה, לא הורם מעבר לחמישים אחוזים, כנדרש בדין.
על המבקשת רובץ הנטל לסתור את חזקת המסירה שקמה למשיבה ע"פ הוראות סעיף 7(ד) בחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967, שזה לשונו:
"סירב החייב או מי שניתן להמציא לו את האזהרה בהמצאה מלאה, לקבל את האזהרה או לחתום על אישור מסירה, יראו את החייב כמי שהומצאה לו האזהרה בהמצאה מלאה; הערת פקיד הדואר או המוסר בדבר הסירוב תהווה ראיה לאמיתותה." (ההדגשה בקו, אינה מן המקור – ש.ר.)
לפיכך, בקשת המבקשת להארכת מועד להגשת ההתנגדות – נדחית.
בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.
הליכי ההוצל"פ ישופעלו בידי לשכת הוצל"פ חדרה.
ניתנה היום, ב' אדר תשע"ג, 12 פברואר 2013, בהעדר הצדדים.