בלורן יבוא ושווק פרזול בע"מ ואח' נ' עו"ד גיא גיסין- מנהל מיוחד של החברות טופז אומנות ואח'

           לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת (כבוד השופט עאטף עיילבוני) בת"א 38561-03-17 מיום 14.5.2018 בגדרה נדחתה בקשת המבקשים לסילוק התביעה נגדם על הסף.

רקע והליכים קודמים

1. לפני קרוב ל-4 שנים, ביום 3.2.2014 ניתן צו פירוק זמני לחברת ספייס תעשיות רהיטים בע"מ (בפירוק) (להלן: "ספייס"), והמשיב 1 מונה כמפרק זמני במסגרת תיק פר"ק 33086-12-13 (להלן: "המפרק" ו-"הליך הפירוק", בהתאמה).

2. ביום 13.2.2014 הגיש המפרק במסגרת הליך הפירוק בקשה לאפשר לו לחקור את העובדות הקשורות לעסקה במסגרתה הועבר חלק ממערך הפעילות של ספייס לחברת פורמיליין תעשיות בע"מ (להלן: "בקשה מס' 15" ו-"פורמיליין", בהתאמה). עוד יצוין כי ביום 10.2.2014 נחתם הסכם מכר בין פורמיליין לבין חברת אינבוקס יבוא ושיווק בע"מ (להלן: "אינבוקס") במסגרתו מכרה פורמיליין ציוד ומלאי (שהועברו מחברת ספייס) לחברת אינבוקס (ראו נספח 5 לתגובת המפרק), ולכן זו האחרונה ביקשה להצטרף לבקשה מס' 15. לאחר דין ודברים בין הצדדים, הגיעו הצדדים להסכמות לפיהן למפרק לא יהיו טענות בכל הקשור לעסקה דנן, הציוד והמלאי שנרכשו על ידי אינבוקס יהיו נקיים מכל זכות של צד ג', והכול בכפוף לתשלום סכום כולל של 630,000 ש"ח לקופת הפירוק (להלן: "הסכם הפשרה"). הסכם הפשרה קיבל תוקף של החלטה שיפוטית מבית המשפט של פירוק ביום 17.3.2014.

3. שלוש שנים לאחר מכן, ביום 19.3.2017 הגיש המפרק תובענה כספית והצהרתית נגד שמונה נתבעים, הם המבקשים והמשיבים 6-2 (להלן, יכונו יחדיו: "הנתבעים"), בגין מעשי מרמה. טענת המפרק היא כי במסגרת בקשה מס' 15 הציגו הנתבעים לבית המשפט וכן למפרק גרסה בדבר עסקה מסוימת, בעוד שבפועל בוצעה עסקה אחרת, שדבר קיומה הוסתר במכוון במטרה להבריח את הפעילות והמוניטין בתחום ייצור דלתות וחזיתות למטבחים השייכים לספייס, באמצעות פורמיליין, לידי המבקשים, ללא תמורה אמיתית. על פי הנטען, במסגרת תצהיר שנערך על ידי המשיב 6, מר דניאל חורי (להלן: "מר חורי"), בהליך אחר (ת"א (מחוזי מרכז) 19777-05-14 בלורן יבוא נ' היי סיין) (להלן: "ההליך האחר") הודה מר חורי כי רכש פעילות ומוניטין בשווי מיליוני שקלים, תוך שהוא מציג לבית המשפט המחוזי מצג שווא כי מדובר בעסקה למכירת מכונות בתמורה לסכום נמוך ביותר, באופן שמיועד להסתיר את השווי האמיתי של הפעילות מנושי החברות וכן מהמפרק. דברים דומים, כך נטען, עולים גם מתצהירים נוספים שהוגשו באותו הליך אחר ומחקירותיו של מר חורי בבית המשפט.

           מנגד, המבקשים טענו כי יש לסלק את תביעת המפרק על סף בשל הטעמים הבאים: כי ההליך נפתח באופן שגוי ונדרש היה להגיש תביעה עצמאית לביטול פסק דין; כי קם מעשה בית-דין; כי חל השתק שיפוטי; וכי חל שיהוי בהגשת התביעה.

החלטת בית המשפט קמא

4. בית המשפט קמא דחה את הבקשה לסילוק על הסף וקבע כי הסכם הפשרה שהושג בהליך הפירוק נגע למחלוקת בעניין הציוד והמלאי של ספייס, בעוד שבהליך דנן המחלוקת בין הצדדים היא לעניין הפעילות והמוניטין של ספייס. לפיכך, האכסניה הנכונה לבירור המחלוקת הנה במסגרת הגשת תביעה אזרחית נפרדת, כפי שעשה המפרק, ולא בדרך של הגשת תובענה לביטול פסק הדין שניתן ביום 17.3.2014 מחמת מרמה, כפי שטענו המבקשים.