בלוק טק -בע"מ נ' נסר אל דין

החלטה

התובעת הגישה כנגד הנתבע תביעה בסדר דין מקוצר ע"ס כ-450,500.00₪ המציינת בין היתר, כי הנתבע הזמין ממנה במועדים שונים בשנים 2011 ו-2012, "שירותי חומרי בנייה".

את הזמנות הנתבע סיפקה התובעת, אך האחרון לא שילם את התמורה המגולמת בנספח א', העתק כרטיס חשבון ממוין המסומן ב'.

המבקש הגיש בקשת רשות להתגונן ביום 14/4/2013 ובין היתר טען, כי לבימ"ש זה אין סמכות עניינית לדון בתובענה באשר היה הוא עובד של הנתבעת שתפקידו העיקרי היה למכור בעבורה חומרי בניין וללוות את נהג המשאית כדי לפרוק את הסחורה.

ביום 2/7/2013 התקיים דיון במעמד הצדדים וניתנה החלטה המציינת את קיומה של המחלוקת בעניין הסמכות העניינית וניתן צו בהסכמת הצדדים לפיו, יסכם כל צד בסוגיה זו ובזו בלבד.

סיכומי המבקש הוגשו ביום 29/9/2013 (בקשה מס' 7) ומציינים הם, כי בכל התקופה השייכת לתובענה, היה הנתבע עובד התובעת, קיבל ממנה תלושי שכר למן ינואר 2011 עד אפריל 2011 וביוני 2011 ובמועדים אחרים קיבל שכרו מאחד בשם עתאמנה ראפת.

המבקש מציין, כי גם כאשר לא הוצא לו תלוש משכורת היה עובד של התובעת.

הסמכות מסורה לשיטת הנתבע בביה"ד לעבודה מכוח סעיף 24(א)(1) בחוק ביה"ד לעבודה, תשכ"ט – 1969 הקובע, כי בתובענה בין עובד או חליפו למעביד או חליפו שעילתה ביחסי עובד מעביד, לרבות עצם קיומם של יחסי עובד מעביד (ולמעט תובענה שעילתה בפקודת הנזיקין).

ביה"ד לעבודה אליבא דנתבע קונה סמכות כאשר מדובר בצדדים שלגביהם יחסי עובד מעביד (לרבות קיומם של יחסים כאלו וכן האם העילה היא ביחסי עובד מעביד.

באשר לעילה סבור הנתבע, זאת ילמד ממכלול העובדות המולידות זכות הנובעת מן היחסים בין העובד למעביד או זכות שמקורה במשפט העבודה.

המבקש סבור, כי מעת שפעל מטעמה של התובעת ועפ"י הוראותיה, הרי שמדובר בעילה שמקורה בחוקי העבודה.

לא מקור הסכסוך בין הצדדים שייך, אלא האם המבקש עבד בעבור התובעת, אם לאו.

מכל מקום, אין התובעת מכחישה , עפ"י האמור בסיכומי המבקש את יחסי העבודה בין הצדדים.

סיכומי המשיבה מיום 17/11/2013 מציינים, כי התובענה נסובה סביב סחורה שסיפקה התובעת לנתבע עפ"י הזמנתו והוראותיו והתמורה לא שולמה על ידו.

המבקש עפ"י האמור נהג להזמין ממפעל התובעת סחורה חילק אותה ללקוחותיו השונים גבה מהם כספים ושילם למשיבה תמורת הסחורה שרכש ממנה.

אמנם, תחילה עבד כסוכן מכירות בחברה אחרת שאינה קשורה לתובעת במשכורת חודשית והיה עובד של המשיבה, אולם, לאחר זמן קצר בחר להפסיק בעבודתו, כשכיר במשיבה והחל לרכוש סחורה מהמשיבה עבור ללקוחותיו כאמור לעיל.

בכך הפך להיות אחד מלקוחותיה של התובעת.

מכל מקום, במועדים הרלבנטיים לא שולמו זכויות סוציאליות בגינו והוא לא היה עובד שלה.

למעט ינואר עד אפריל 2011, כאמור בסעיף 4 לסיכומי המבקשת.

אליבא דתובעת הסמכות העניינית נגזרת מעילת התביעה, ממערכת היחסים שבין הצדדים אשר איננה מערכת יחסים שבין עובד למעבידו.