בלונדר נ' המוסד לביטוח לאומי

החלטה

1.ביום 14.11.13 הגישה התובעת "הודעה דחופה על ניגוד עניינים ובקשה לשינוי זהות המומחה הרפואי".

טוענת התובעת כי משרד ב"כ "מצוי בניגוד עניינים" עם המומחה שמונה בהליך (ד"ר אהוד ראט; "המומחה").

מנמקת התובעת בקשתה כדלקמן:

המומחה "מעניק חוות דעת בשאלת הקשר הסיבתי לטוב(ת) משרד הביטחון" היות ומשרד ב"כ מייצג נכים רבים בהליכים מול קצין התגמולים, נדרש המומחה לחקירה נגדית ע"י ב"כ התובעים, המציג דבריו "באופן שלילי" ובכך יש טעם לפגם, כשהוא נדרש לחוו"ד אובייקטיבית בתיקיו האחרים של משרד ב"כ (המודיע מצרף עותק חוו"ד של המומחה בתיק כאמור), קרי: משרד ב"כ מצוי בעימותים משפטיים עם המומחה ובנגוד עניינים; יתר על כן, משהמומחה "מעניק" חוו"ד מטעם משהב"ט, המומחה עצמו מצוי בניגוד עניינים (פורטו דוגמאות בהן נתן המומחה חוו"ד).

המומחים, בתיקי משהב"ט, כמו בבטל"א, הם "שכירי חרב מטעמו", מקבלים הם שכר ע"מ לקבוע/לשלול קש"ס, לפיכך, לא ראוי שמי שמייצג את המדינה (המל"ל=קצין התגמולים=מדינה) ישמש גם כמומחה בביה"ד.

באופן מובנה לא ינקוט המומחה (עקב האמור) בגישה אובייקטיבית, משמדובר "במערכת דומה בבחינת "עולם מקביל", מינוי שאמור להיות נייטרלי.

אין למנות מומחה "עת הייתה או עשויה להיות לו נגיעה לאחד הצדדים", ודאי כך כשהוא מומחה יחיד, שמוגבלת אפשרות חקירתו וניתן לחוו"ד משקל מכריע וכשחווה"ד היא לביה"ד בבחינת "אורים ותומים" (דב"ע לו/0-64 המל"ל נ' שרף; עב"ל 345/06 המל"ל נ' בוארון).

הלכה למעשה נוצרת אפליה אסורה וחוסר איזון ראוי בין התובע לנתבע, וזהו פגם חמור במראית פני הצדק.

לפי ידיעת המודיע, המומחה שימש (יתכן וגם כיום) כפוסק בועדות רפואיות במל"ל ולכן אינו יכול לשמש מומחה (עב"ל 389/09 לגזיאל שמואל נ' המל"ל; בג"צ 9753/07 דנון נ' המל"ל) ומכח קל וחומר אם נותן הוא חוו"ד למשהב"ט, ולכן נתון בניגוד עניינים הפוגע באיזון ובחוסר הצדק (בג"צ 2874/98 קופטי כאמל נ' המל"ל).

משהבקשה מוגשת טרם חווה"ד יש לשנות זהות המומחה.

2.בהתאם להחלטה מ- 14.11.13 נתבקש המומחה לעכב חוות דעתו.

3.בתגובת הנתבע מ- 16.12.13 עתר הנתבע לדחיית הבקשה, תוך התייחסות לכ"א מהטעמים:

א.לטענה בדבר ניגוד עניינים עם משרד ב"כ התובעת – עפ"י ההנחיות אין בסיס למצב של ניגוד עניינים.

ספק אם המומחה מודע לכך שהמייצג הרשום בהחלטת המינוי משתייך למשרד ב"כ התובעת. ממילא ביה"ד פונה למומחה ולא הצדדים.

ב.לטענה בדבר ניגוד עניינים, מש"מייצג" המומחה את המדינה (משנותן הוא חוו"ד למשהב"ט) – יש להקיש מפסיקה דומה שניתנה ביחס למומחה הנותן חוו"ד לחברות ביטוח. (הנתבע מפנה לעב"ל 218/09 אריאלי רותם נ' המל"ל; 11.9.09).

המומחה ודאי אינו מזוהה עם הנתבע ואין זהות בין קצין התגמולים למל"ל.

משמצוי המומחה ברשימת המומחים יש לדחות טענה לניגוד עניינים אינהרנטי לכלל המבוטחים (ב"ל 10614-12-10 מירי דרעי נ' המל"ל).

אין זהות אינטרסים בין המל"ל לקצין התגמולים. במקרים מסויימים ניתן לחשוב אף על אינטרסים הפוכים.

ג. לטענה כי כיהן בעבר בוועדות ולפי הלכת לגזיאל אין למנותו – כיום המומחה אינו פוסק בוועדות, כך שאין כל מניעה למנותו כמומחה.