ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות ירושלים
|
4758-08
02/02/2011
|
בפני השופט:
אברהם טננבוים
|
- נגד - |
התובע:
נאורה בלומפילד
|
הנתבע:
1. א.ל. היבואנים ישיר בע"מ 2. חברת ג.י. רהיטים בע"מ 3. רשת רהיטי אלקנטרה בע"מ ח.פ. 513240119 מרח' המסגר 17 נתניה.
|
פסק-דין |
פסק דין
השאלה והתשובה בקליפת אגוז
מהי אחריותה של רשת רהיטים לשירות הניתן ללקוחות על ידי זכיין שלה? זוהי השאלה העומדת לדיון במקרה שלפנינו.
והתשובה היא כי כאשר רשת הרהיטים נותנת לציבור הצרכנים להבין כי המדובר ברהיטים שלה, ומאפשרת לזכיין לעשות שימוש בשמה המסחרי, היא אחראית לשירות הניתן על ידי הזכיין לציבור ואין היא יכולה להתנער מאחריותה זו.
ומכאן למקרה שלפנינו.
העובדות וטענות הצדדים
הנתבעת, רשת רהיטי אלקנטרה בע"מ (להלן: "הנתבעת" ו/או "הרשת"), הינה תאגיד העוסק בתחום יבוא ושיווק רהיטים. הרשת מאפשרת לחברות הרוכשות כ - 70% מהמלאי שלהם אצלה לקבל זיכיון ולעשות שימוש בשמה המסחרי "רהיטי אלקנטרה". הנתבעת אינה מוכרת ריהוט לצרכנים פרטיים. זיכיון כאמור העניקה הנתבעת לחברת א.ל היבואנים ישיר בע"מ.
התובעת, הגב' נאורה בלומפילד (להלן: "התובעת"), רכשה בתאריך 12.11.2007 שני ארונות בעלות של 3,300 ₪ בחנות "רהיטי אלקנטרה", הממוקמת ברחוב יד חרוצים בירושלים (להלן: "החנות").
בחלוף כשבועיים מיום הרכישה, הגיע מתקין לביתה של התובעת, אז גילתה כי סופקו לה ארונות שונים מכפי שהזמינה. התובעת יצרה קשר מיידי עם מר עמי המוכר בחנות אצלו ערכה הזמנתה, והוצע לה כי יבוצעו התאמות בארונות שסופקו, בהתאם לדגם שהזמינה. לטענת התובעת הובטח לה כי אם לא תהיה מרוצה מן התוצאה יוחלפו הארונות בחדשים. עם השלמת עבודות ההתאמה כאמור מצאה התובעת ליקויים ופגמים רבים בארונות. בתוך כך הבחינה בשוני בגבהי הדלתות ובחוסר סימטריה, אשר גרמו לקושי בפתיחת המגירות, במדף ובלייסט שבורים ועוד.
התובעת פנתה למר עמי וביקשה כי יוחלפו הארונות. התובעת נתקלה בסירוב ובמשיכת זמן, ומכאן תביעתה.
נציג הנתבעת טען בפניי כי החנות כלל אינה בבעלותה, כי אם בבעלות חברת א.ל היבואנים ישיר בע"מ. חברה זו קיבלה בעבר זיכיון מאת הנתבעת אך כיום אינה זכייניתה עוד. לטענת הנתבעת הארונות אותם רכשה התובעת הוזמנו מחברת ג.י רהיטים בע"מ ולא מהנתבעת. לפיכך, טענה, אין באפשרותה להיעתר לדרישת התובעת ולפצותה בכל סכום שהוא.
דיון
מתן זיכיון - מהו?
זכיינות היא שיטה עסקית לפיה מקנה חברה לפרט או לחברה אחרת, בתמורה לתשלום כלשהו (תשלום תקופתי או תשלום אחוז מהמכירות וכד'), את האפשרות לעשות שימוש בשמה המסחרי ובמוניטין שצברה לצורך מכירת שירותים ו/או מוצרים שונים.
מבחינת החברה נותנת הזיכיון המדובר בדרך המאפשרת לה להרחיב את פעילותה והתפרסותה ללא השקעה גדולה ובכך להגדיל את רווחיה. נותנת הזיכיון מתווה את שיטות המסחר והשיווק, מציבה קריטריונים למתן שירות ומעורבת במידה זו או אחרת בפעילות הזכיין, זאת מבלי להתמודד עם ניהול בית עסק נוסף והבעיות הנלוות בכך.
מבחינת הזכיין המדובר בדרך מהירה להקים עסק, בהסתמך על המוניטין והניסיון שצברה נותנת הזיכיון. הזכיין במידה רבה אינו עצמאי לנהל את העסק כראות עיניו אולם מנגד בשוק התחרותי אין הוא נדרש לבנות עצמו מן היסוד. ביכולתו להישען על ההצלחה של נותנת הזיכיון, לקבל ממנה סיוע והדרכה ולהתבסס על שיטות מסחר ו/או שיווק שכבר הוכחו.
אחריות נותנת הזיכיון
כאמור, קבלת זיכיון כרוכה בעמידה בתנאים וקריטריונים שונים. מקובל כי נותן הזיכיון מציב דרישות ביחס לשטח ועיצוב בית העסק, שעות הפעילות, איכות חומרי הגלם והמוצרים הנמכרים, צוות העובדים, מתן שירות ללקוחות ועוד. במקרה שלפנינו לדוגמא דרשה הנתבעת כתנאי למתן הזיכיון כי חברת א.ל היבואנים ישיר בע"מ תרכוש 70% מסחורה הנמכרת על ידה מהנתבעת.
ההיגיון בכך ברור. כשם שזכיין יכול להצליח ולהגדיל את רווחיו ואת רווחיה של החברה, נותנת הזיכיון, יכול הוא גם לפגוע בשמה ובמוניטין שצברה במשך השנים ובמקרים קשים אף להביא לנפילתה.