בלומברג נ' ידגרוב ואח'

פסק דין

מונחת בפני תביעה שעניינה בתאונת דרכים.

רקע:

ביום 22.4.2011 בפתח-תקווה, ארעה תאונת דרכים בין שני כלי הרכב נשוא התביעה (להלן: "התאונה").

אין חולק כי ארעה תאונה בין שני כלי הרכב, אך יש חולק האם דלת רכב הנתבעות הייתה פתוחה או נפתחה לעבר רכב התובע.

העיד בפני התובע (להלן: "התובע") שהינו נהג הרכב שנסע בכביש נשוא התביעה. כמו כן, העידה נתבעת 1 (להלן: "נתבעת 1") שהינה נהגת רכב המבוטח אצל הנתבעת 2 (להלן: "רכב הנתבעות"), והוגשו הראיות.

עיקר טענות הצדדים:

לטענת ב"כ התובע, עת נסע התובע באיטיות ברחוב צר, חלף על פני רכב הנתבעות שחנה על המדרכה, לפתע פתחה הנתבעת 1 את דלת הרכב, וגרמה לתאונה.

לשיטתו, אין להבחין בין פתיחת דלת פתאומית, לבין "פתיחה הנמשכת לאורך זמן", שהרי פתיחת דלת צריכה שלא להפריע לנסיעה בכביש.

לטענת ב"כ הנתבעות, עת חנתה הנתבעת 1 כדין בצד הדרך, ופתחה את דלת רכבה לאחר שווידאה כי דרכה פנויה, לפתע הגיח רכב התובע במהירות, פגע ברכב הנתבעות, וגרם לתאונה.

לטענתו, התובע לא הבחין בדלת הרכב הפתוחה, וכאשר הנתבעת 1 ביקשה לסגור את דלת הרכב ארעה התאונה.

דיון והכרעה:

השאלה הצריכה לענייננו בתיק דנן – מי אחראי לקרות התאונה בנסיבות המקרה דכאן בהתחשב בתקנה 80 לתקנות התעבורה התשכ"א-1961 (להלן: "התקנות").

ראשית, העיד התובע כי נסע בכביש נשוא התביעה באיטיות, הואיל ובמקום ישנם "במפרים". באותה עת שחלף על פני בית מספר 7, נפתחה לפתע דלת רכב הנתבעות ופגעה בדופן ימין קידמי של רכבו, ובכנף הקידמית.

תחילה בחקירתו הנגדית השיב כי הדלת של רכב הנתבעות הייתה פתוחה כאשר פגע בה, אולם לאחר מכן תיקן ואמר (עמ' 2): "לא. היא נפתחה כאשר חלפתי".

לאחר עדות זו הובאה עדותה של הנתבעת 1, אשר העידה הרכב חנה שני גלגלים על המדרכה ושניים על הכביש, ושדלת הרכב הייתה "פחות מחצי פתוחה", כלשונה. ואמרה (עמ' 3): "... ובאתי לצאת וראיתי את הרכב שהגיע, ורציתי לסגור את הדלת..." (הדגשה שלי).

וישאל השואל – האם הנתבעת 1 ביקשה לצאת מהרכב, אזי הייתה צריכה לפתוח את הדלת לרווחה, או האם ביקשה לסגור את הדלת, ואז ביצעה פעולה של סגירת דלת.

יתרה מכך, שנשאלה באשר לטענת התובע כי הוא חלף על פניה והיא זו אשר פתחה את הדלת לרווחה, השיבה (עמ' 3): "אני סגרתי את הדלת, היא לא הייתה פתוחה לגמרי".

יחד עם זאת, בטופס הודעתה ציינה כי רצתה לסגור את הדלת, אך לא הספיקה לעשות כן.

לאחר ששמעתי את העדויות, ועיינתי בתמונות הנזק עושה הרושם כי דלת רכב הנתבעות הייתה פתוחה, אך בין אם הדלת הייתה פתוחה במקצת, ובין אם היא נפתחה לרווחה, לטעמי בנסיבות המקרה דכאן מירב האחריות רובצת דווקא לפתחה של הנתבעת 1 בשיעור של 70%.