בלום נ' סטפסקי

החלטה

בקשה לביטול עיקול- היא הבקשה שלפני.

הדיון שלפני – הוא על עצם הטלת העיקול, מאחר שבבקשה מסוג זה מתקיים הדיון "de novo" ומשכך יכונה בהמשך מבקש העיקול – כ'מבקש'.

1. בעלי הדין בתיק זה היו שותפים בניהול מסעדה במודיעין. תנאי השותפות ביניהם הועלו ב'הסכם שותפות' (נספח ב' לתצהיר המבקש) שבהתאם לו הוקצו אותו מספר מניות לשני בעלי הדין. תחילה היה המשיב בעל מניות בלעדי בחברת מטסוין בע"מ ולו הוקצו 100 מניות רגילות ולאחר שנחתם הסכם השותפות הוקצו אותו מספר מניות למבקש.

2. לאחר ההסכם היו בעלי הדין שותפים מלאים, בעלי אותו מספר מניות, משכך גם בעלי זכויות וחובות שווים.

3. בעלי הדין ניהלו מסעדה במודיעין ולא חלף פרק זמן ארוך עד שהסתכסכו, והמסעדה נסגרה.

4.בהתאם להסכם השותפות הובאו המחלוקות ביניהם לפני בורר, בפניו מתנהלת הבוררות עד היום, הבורר הוא עו"ד גבריאל הגר.

5. במקביל להליכי הבוררות הגיש המבקש, לפני כשנה, בקשה להטלת עיקול במעמד צד אחד, ובעת בירור הבקשה לביטול העיקול בפני כבוד הרשם זמיר (כתוארו אז) הגיעו הצדדים להסכמות בהמלצת כבוד השופט זמיר; בהתאם להסדר שקבל תוקף של החלטה, הוטל עיקול על "על דירת המגורים (של המשיב- א.נ.ח) תוך שמירת הזכות לבקש לבטלו או להמירו אם וכאשר תעמוד על הפרק עסקת מכר צפויה של הנכס. הכל כאמור, מבלי שהדבר יתפרש כויתור על טענה או עובדה כלשהי" (עמ' 4 לפרוטוקול הדיון מיום 22.6.09).

6.הבקשה שלפני הוגשה מאחר ש"כיום המבקשים חפצים למכור את דירת המגורים..." (עמ' 1 לבקשת ביטול העיקול).

7. לאור הסכמות הצדדים שבוטאו בהחלטת כבוד השופט זמיר, ומאחר שהמשיב מבקש לבצע עסקת מקרקעין – ראיתי לקבוע הדיון בבקשה לביטול העיקול שבעבר לא נשמעה לגופה, בגלל ההסדר בין הצדדים, כאמור.

8. אומר כבר כי הדיון בבקשה לביטול העיקול נמשך על פני שתי ישיבות בית המשפט, ובהן נחקרו בעלי הדין ואחות המשיב; ואומר כבר כי ככל שניסיתי למקד את חקירות הצדדים בנושא האמיתי שלפני- קרי, 'העיקול', לא עלה הדבר בידי והצדדים הרחיבו את היקף הדיון לעובדות שאינן רלוונטיות לסוגיה שבפני, והציגו את מערכות היחסים ביניהם, את הסיבה ליצירת השותפות, את הקרע ביניהם, את אי האמון ועוד סוגיות הרלוונטיות אולי לבירור במסגרת הבוררות אך כאמור לא לדיון שלפני.

9. במהלך הדיון, וכששמעתי את העדויות, ולאחר שגם עיינתי בתצהירים לקראת הדיון, סברתי כי על פניו הוכחו לפני 'ראיות מהימנות' להוכחת סעד כספי נגד המשיב, ועוד סברתי כי הוכח לפני תנאי ההכבדה.

משכך סברתי כי ראוי יהיה שהצדדים יראו להגיע להסכמות אשר לגובה העיקול שיוטל על כספי המבקש כהמרה לעיקול על הדירה אותה מבקש המשיב למכור.

הצדדים לא הצליחו לגשר על הפערים ומשכך אני נדרשת ליתן ההחלטה זו.

10. התנאים להטלת העיקול (בנוסף על האמור בתקנות סדר הדין) סוכמו ברע"א 9736/07 יורם קראוס נ. הראל בית השקעות בע"מ, וכך נאמר: "תקנה 362 לתקנות קובעת, כי על המבקש סעד זמני להציג ראיות מהימנות לכאורה לקיומה של עילת התובענה וכן לשכנע את בית המשפט כי מאזן הנוחות נוטה לטובתו, קרי שהנזק שיגרם לו אם לא ינתן הסעד הזמני גדול מהנזק שיגרם למשיב אם ינתן הסעד. עוד קובעת התקנה, כי על המבקש להציג ראיות לכאורה ל"קיום התנאים המפורטים בהוראות המיוחדות בפרק זה, הנוגעים לסעד הזמני המבוקש". 'ההוראה המיוחדת' הנוגעת לעניין עיקול זמני מצויה בתקנה 374(ב), ולפיה על המבקש להוכיח, על בסיס ראיות מהימנות לכאורה, "כי קיים חשש סביר שאי מתן הצו יכביד על ביצוע פסק הדין". הדגש במתן צו העיקול הזמני מושתת איפוא על הצורך למנוע שינוי לרעה במצבו של המבקש עד למועד פסק הדין" ולענין ההכבדה ראוי לצטט כי "יסוד זה נבחן על רקע נסיבותיו הפרטניות של כל מקרה תוך התחשבות, בין היתר, בסכום התביעה, ביכולתו הכלכלית של הנתבע ובחשש, אם אכן קיים כזה, מפני הברחת נכסים מצידו" (רע"א 10076/07 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ. אי.סי.סי, [פורסם בנבו]). למותר לציין, כי שיקולים אלה יש לבחון בהקפדת יתר שלא לפגוע מעבר להכרחי בזכות הקניין של המשיב."

11. עוד לציין כי כדי למלא אחר יסוד הראיות המהימנות לצורך העיקול הזמני, אין המבקש נדרש לשכנע את בית המשפט לפני ולפנים בעילת תביעתו, אלא די בראיות מהימנות ולכאוריות כדי לקבוע כי התמלא התנאי;

בענייננו ועל רקע האמור בפסק הדין קראוס שלעיל, שוכנעתי כי המבקש עמד בנטל המוטל עליו להוכיח "ראיות מהימנות לכאורה לקיומה של עילת תביעה" כספית, כמצוות התקנות והפסיקה, וזאת בהסתמך על הסכם השותפות שנחתם, ההשקעות שהשקיע לכאורה המבקש לעומת אלה שהשקיע המשיב הן במהלך יחסי השותפות והן בשלב סיום יחסים אלה.

גם יסוד ההכבדה הוכח לטעמי, שכן המשיב הצהיר שלמעט הדירה אין לו כל נכס אחר, והרי כל קיומו של הדיון בבקשה זו הוא מפאת רצון המשיב למכור את הנכס היחיד שיש לו.

12.אומר כבר, כי ב"כ המשיב הסכים בהגינותו לקבל את דברי בדיון, כי התרשמתי לקיומם של שני התנאים הנזכרים קרי, ראיות מהימנות לעילת תביעה כספית (אך לא לגובהה) ויסוד ההכבדה, וכן הסכים לייתר את הצורך לפרט את הטעמים לאלה, יחד עם זאת ראיתי להבהיר בקצרה את הסיבות להתרשמותי כאמור לעיל.

13.אך בקיום שני התנאים שלעיל אין די, שכן במסגרת הצגת ראיות לכאוריות מהימנות, לא השתכנעתי כי הראיות שהוצגו בבית המשפט מהוות הפרת הסכם השותפות המגיע עד כדי ביטולו וחיוב המשיב בהשבה מלאה של כל כספי המבקש. מהראיות עולה לכאורה כי הניהול הכושל של הצדדים את המסעדה, הוא שהביא לבסוף לסגירתה; אין באמירה זו אלא התרשמות מהחומר שהונח לפני ואין בכך כדי להביע דעתי בקשר להליך הבוררות בו נשמעות עדויות מלאות וראיות אחרות.