בלום נ' אנגלו סכסון- סוכנות לנכסים

החלטה

הבקשה

1. לפני בקשת התובע למתן הוראות למומחה ביהמ"ש, רוה"ח שמשון מירון, לפיה עליו להתעלם מסעיפים 4-11 למכתב הנתבעת אליו מתאריך 20.3.2012 וכן לאפשר לתובע להגיב בקצרה לטענות הנתבעת העולות מסעיפים 1-3 לאותו מכתב.

טענות הצדדים

2. לטענת התובע, במסגרת מכתב הנתבעת למומחה ביהמ"ש, היה על הנתבעת להתייחס למסמכים שהעביר התובע למומחה ביהמ"ש ושלא הועברו לעיון הנתבעת כפי החלטת ביהמ"ש מתאריך 12.2.2012. כזכור, בר"ע שהגשה על ידי הנתבעת כנגד החלטה זו נדחתה ע"י ביהמ"ש העליון. נטען, כי הנתבעת, בניגוד להחלטת ביהמ"ש, העלתה במכתבה למומחה טענות בעלמא שאינן נתמכות בחומר הראיות המופיע בתיק וללא תצהיר מתאים או אסמכתא אחרת כלשהי. מעבר לכך, הנתבעת התייחסה באותו מכתב לעדות מומחה התובע, אבי חפץ, כפי שנמסרה בביהמ"ש ולא למסמכים השנויים במחלוקת, תוך שהיא משיגה השגות על עדות זו.

התובע טען, כי במכתב זה מבקשת הנתבעת להשפיע על שיקול הדעת של המומחה, בדיוק באותו אופן שהיווה לטענתה היא משום "עיוות דין" כאשר התובע העביר את מסמכיו שלו למומחה ואף טרחה בשל כך והגישה בקשה לביטול מינוי המומחה בשל קבלת מסמכים אלה מהתובע, ואילו כעת ברור שלא היתה סיבה אמיתית לטרוניתה שכן הינה נוהגת באותה הדרך.

באשר לעולה מסעיפים 1-3 למכתב הנתבעת ביקש התובע להגיב להם באשר יש בהם משום אמירות שגויות.

כאן המקום לציין, כי למרות בקשת התובע להעברת התייחסות למומחה לעולה מסעיפים 1-3 למכתב הנתבעת, הוא צירף לתגובתו מכתב ששלח למומחה ביהמ"ש מתאריך 27.3.2012 ובו כבר מצויה התייחסות למכתב הנתבעת, כאילו הרשות כבר התבקשה וגם נתנה.

3. הנתבעת מצידה מעלה אף היא טרונייתה לעניין משלוח מכתב התובע למומחה עוד טרם קיבל אישור ביהמ"ש לכך כעולה מבקשתו.

לגופה של בקשה טענה הנתבעת כי יש לנתבעת זכות מליאה להגיב בפני המומחה גם על נתונים שעלו במהלך הדיון שהתקיים בפני ביהמ"ש לרבות חקירת מומחה התובע ולהעביר התייחסותה זו למומחה שכן ראוי כי התייחסותה תעמוד לפניו. עוד ציינה הנתבעת כי חוו"ד מומחה ביהמ"ש אינה אמורה להינתן על סמך "עובדות המוסכמות" בין הצדדים.

4. בתשובה לתגובה ציין התובע, כי תגובת הנתבעת אינה מסבירה את העדר הקשר בין מכתבה להחלטת ביהמ"ש שחייבה התייחסות למסמכים אותם העביר התובע למומחה ביהמ"ש. אין בהחלטת ביהמ"ש כדי לאפשר התייחסות לעדותו של מר חפץ, בכך נוקטת הנתבעת מקצה שיפורים. בכך חרגה הנתבעת מהמותר עפ"י החלטות ביהמ"ש מהחומר המותר בהעברה למומחה.

דיון

5. למרבה הצער הנני ניתקל שוב בהתנהלות לא ברורה של ב"כ התובע כאשר הפעם הינו מגיש לביהמ"ש בקשה להתייחס למכתב הנתבעת אך במקביל הינו כבר מגיב לאותו מכתב במכתב משלו אותו הינו מפנה למומחה ביהמ"ש כאילו הבקשה כבר נדונה והתקבלה. אין צורך להכביר מילים על אופן נפסד זה של התנהלות.

6. בכל הקשור עם מכתב הנתבעת, לא יכול להיות חולק כי הנתבעת ניצלה את מכתבה להרחבת טיעוניה אל מעבר לאלה שעלו ממכתב התובע למומחה והראיות שהתווספו אליו, התייחסות זו של הנתבעת הינה יותר בבחינת סיכומי טענות מאשר העברת אינפורמציה עובדתית בסיסית הנדרשת לצורכי עבודת המומחה. יחד עם זאת, לא סברתי כי יש בהרחבה זו משום פגיעה בטיעוני התובע כפי שהעבירם למומחה ובמיוחד לא לאחר שהציג את עמדתו במכתב שכבר העביר כאמור למומחה ביהמ"ש. לביהמ"ש ברור כי עיניו של המומחה מטעמו, כידו הארוכה בראשו והוא יידע כיצד לבחון את חומרי הראיות השונים שהועברו לעיונו תוך הבנה כי כל צד מבקש להדגיש את צדקת טענותיו.

7. על מנת שלא תיפול תקלה בפני המומחה יודגש, כי ממומחה ביהמ"ש אין מצופה לקבוע קביעות ערכיות ביחס לטענה/ראיה זו או אחרת, היינו המומחה לא יאמר כי טענה/ראיה זו או אחרת הינה טענה/עובדה/ראיה נכונה או שאינה נכונה, שכן זוהי מלאכתו של ביהמ"ש. יחד עם זאת יבסס המומחה את חוו"ד על פי חומרי הראיות השונים שהוצגו לו וכפי מידת סבירותם לפי מיטב הבנתו ויכולתו להסתמך עליהם במסגרת מומחיותו ולצורכי המינוי שניתן לו.

8. עוד ייאמר, כי ככל שיידרש מומחה ביהמ"ש לאמירה זו או אחרת של מי ממומחי הצדדים מעבר לעולה מחווה"ד מטעמם, רשאי המומחה לסמוך ידו גם על העולה מחקירותיהם בפני ביהמ"ש – פרוטוקול הדיון – ולשם כך ככל שיבקש להיעזר בו יעבירו לו הצדדים פרוטוקול זה.

9. כעניין אחרון אציין, שהמומחה רשאי להתייחס גם למכתב התובע אליו מתאריך 27.3.2012 כאשר יובהר כי התנהלות הצדדים לאורך כל הדיון תימצא את מקומה בסיכומו של יום בבחינת הוצאות ההליך.

אין צו להוצאות.

ניתנה היום, כ"ה ניסן תשע"ב, 17 אפריל 2012, בהעדר הצדדים.