בלום ואח' נ' סיירון הולדינג אנד פיננס אינק. ואח'

החלטה

המחלוקת בין הצדדים בתיק זה נשוא סביב הפעלתו של חניון בית אביחי בירושלים.

על פי הנאמר בכתב התביעה התקיים בשנת 2009 מכרז להפעלת החניון. ביום 2.9.2009 נכרת הסכם בין חב' ק.ב.ל. (1999) שירותי חנייה בע"מ (להלן חב' ק.ב.ל) שהתובעים היו בעלי המניות בע"מ לבין בית אביחי. על פי הסכם זה הייתה אמורה חב' ק.ב.ל להפעיל את חניון בית אביחי למשך שנה עם אופציה לשנתיים למען הציבור.

הפעלת החניון הייתה אמורה להתבצע באמצעות מפעיל חיצוני, לשם כך נחתם הסכם בין חב' ק.ב.ל לבין הנתבעת מס' 1 ולפיה הועברו מניות התובעים בחב' ק.ב.ל לנתבעת מס' 1 לשם הפעלת החניון ובכפוף לתשלומים שפורטו בהסכם ההפעלה ומילויי תנאים אחרים.

לטענת התובעים התחייבה הנתבעת מס' 1 לשלם להם סך של 18,000 ₪ בתוספת מע"מ מדי חודש ללא התניה ברווחיותו של החניון. עוד הוסכם כי ככל שההכנסות מהפעלת החניון יעלו על הסך של 190,000 ₪ בתוספת מע"מ ישולם לתובעים סכום נוסף בגובה של 20% מההכנסות.

להבטחת התחייבויותיה של הנתבעת 1 כלפי התובעים חתמו הנתבעים 2-4 על כתבי ערבות אישיים.

התובעים טוענים כי הנתבעת מס' 1 נמנעה מלהעביר להם את התשלומים החודשיים ומכאן התביעה.

הנתבעים הגישו בקשה לרשות להגן שתמכה בתצהירו של הנתבע מס' 2 (להלן: אפוטה). מן התצהיר עולה כי תקופת ההפעלה של החניון הייתה מיום 1.3.10 ועד ליום 15.2.11.

מר אפוטה ממשיך וטוען כי הסכם להעברת המניות מיום 9.7.09 ונספח התשלום נחתם לאור ההבנה בין הצדדים כי התובעים יפעלו להגשת תביעה כנגד בית אביחי לשינוי תנאיו המקפחים של הסכם הפעלת החניון. בין היתר, הצורך בהגשת התביעה הייתה העובדה כי הפעלתו על פי תנאי ההסכם כדרישת בית אביחי גורמת להפסדים בהפעלת החניון. לטענתו תביעה שכזו לא הוגשה עד היום ובכך לא רק שהפרו את סעיף 7 להסכם אלא גרמו להפסדים עקב הפעלת החניון.

בנסיבות אלה המוצא מבחינתם היה כי התובעים ישחררו את כל הנתבעים מהסכם ההפעלה ולחילופין יפעלו באופן מיידי לשיפור הכנסות החניון בדרך של הגשת התביעה.

עוד מוסיף אפוטה וטוען כי רוב תקופת הפעלת החניון התובעים לא עמדו על קבלת התשלומים החודשיים לפי ההסכם ואף לא פנו לערבים ולא ניסו לגבות את החוב וזאת בשל העובדה כי החניון לא היה רווחי. התובעים הבינו כי הזכות שהעניקו לנתבעת מס' 1 להפעיל את החניון לא הייתה בעלת ערך אלא הפסדים בלבד ועל כן ויתרו בפועל על קבלת התשלומים. טענה נוספת הינה כי התובעים מנועים מלדרוש את קבלת התשלומים לפי ההסכם שכן מנעו את שחרור ק.ב.ל מהסכם ההפעלה בחוסר תום לב.

באשר לעילת התביעה כנגד הערבים הועלתה הטענה כי הערבות פקעה ולפיכך לא ניתן לממשה. לטענתו הנתבעת מס' 1 קיימה את מלוא התחייבויותיה כלפי בית אביחי ובכל מקרה לא הועלתה כל טענה על הפרת הסכם ההפעלה מצידם ו/או טענות אחרות מטעם בית אביחי.

אף כתב הערבות השני פקע עם הפסקת הפעלת החניון והעדר הארכת תוקפו.

לאחר עיון בחומר שבתיק לרבות חקירת המצהיר ולאחר ששקלתי את טענות הצדדים נחה דעתי כי הנתבעים הציגו בבקשתם הגנה לכאורה כנגד התביעה שלא הופרכה בחקירה הנגדית ודי בכך כדי לקבל את הבקשה.

בבחינת הבקשה לרשות להגן מספיקה הגנה לכאורה להצדקת הבירור המשפטי, ואין צורך לפסוק בדבר טיב הזכויות והטענות לגופן. הנתבעים אינם נדרשים להוכיח את גרסתם, אלא רק להראות הגנה אפשרית. בית המשפט מצידו לא ייכנס לבחינת שאלות של מהימנות. מספיקה המסקנה לפיה אם תתקבל גרסת הנתבעים כמהימנה אזי יש להם סיכוי כלשהו להצלחה. מאחר ולעניות דעתי אין המדובר בהגנה בדים שומה על בית המשפט להיעתר לבקשה.

לאור האמור לעיל הבקשה לרשות להגן מתקבל.

הוצאות ההליך יהיו בהתאם לתוצאות הסופיות בתיק.

ניתנה היום, י"ד אב תשע"ב, 02 אוגוסט 2012, בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא העתק ההחלטה לצדדים.