בלום ואח' נ' עיריית רחובות - אגף תכנון ובניה

החלטה

1.בפני בקשה הנושאת כותרת "בקשה דחופה למתן צווים זמניים" (להלן: "הבקשה"), לפיה מתבקש ביהמ"ש ליתן צו זמני המורה על פתיחת והסרת המחסומים שהתקינה המשיבה מדרך הכניסה ההסטורית למשקם של המבקשים (להלן: "דרך הכניסה" או "הדרך") – משק 11 במושב גיבתון, מרחוב בן ציון פוגל ברחובות, מול מספר 15.

2.ביום 20.6.13 התקיים דיון בבקשה וזאת לאחר שלא מצאתי להעתר לבקשה במעמד צד אחד.

עיקר טענות המבקשים

3.המבקשים, תושבי מושב גיבתון (להלן: "גיבתון"), מנהלים חייהם עשרות שנים במשק מספר 11. לטענת המבקשים, המשיבה סגרה וחסמה את הכניסה למשק מרחוב בן ציון פוגל. יתרה מכך, נמנע לחלוטין מהמבקשים להכניס רכב כבד למשקם, שכן הדרך שנחסמה היא הדרך היחידה שמאפשרת לרכב כבד להיכנס למשק החקלאי. עוד טוענים המבקשים, כי הדרך הייתה קיימת ושימשה אותם עשרות שנים, במשק מתנהלת פעילות חקלאית עשרות רבות של שנים, המשק משמש כיום כעורף לוגיסטי למפעל החקלאי של המבקש שנמצא ברמת הנגב וכי למשק מגיעה תוצרת וכן חומרי עזר והכל ברכב כבד ורחב שאין לו יכולת להיכנס אלא מהדרך החסומה.

4.המבקשים טוענים, כי נוכח סגירת הדרך עתרו בתלונה לנציב תלונות הציבור (להלן: "הנציבות"). הנציבות השתהתה בטיפול בתלונה ולבסוף בקשתם נדחתה והומלץ להם להגיש תובענה לבית המשפט. לטענת המבקשים, פעולת המשיבה, בסגירת הדרך, אינה תקינה ואינה חוקית ולפיכך יש להיעתר לבקשתם למתן הצווים הזמניים.

5.המבקשים מוסיפים וטוענים, כי שני אירועים חברו יחדיו ויוצרים דחיפות במתן הסעד הזמני. האחד, כי בתחילת חודש יולי צפויה להתחיל עונת הקטיף והשיווק של מפעלו החקלאי של המבקש ברמת הנגב והואיל והמשק בגיבתון שימש מאז ומתמיד עורף לוגיסטי לפעילות זו, הרי שחלק מהפעילות לא תוכל להיעשות וחלק אחר יוכל להיעשות בעלויות כספיות יקרות ומיותרות. הטעם השני, הינו כי בימים הקרובים עפ"י הודעת ועד המושב מתאריך 21.5.13, צפוי להיסגר רחוב בן ישראל לצורך ביצוע עבודות פיתוח למשך כחצי שנה. במצב זה ימנע, אפילו מ"רכבים קלים" (כך בלשון המבקשים), להיכנס למשק המבקשים, באופן, שהותרת חסימת הדרך על כנה יגרום לכך שלא ניתן יהיה כלל להביא תשומות ולהוציא תשומות מהמשק.

6.זאת ועוד, המבקשים טוענים כי למשיבה לא יגרם ולא יכול להיגרם נזק כלשהו מפתיחת דרך המעבר.

עיקר טענות המשיבה

7.המשיבה הגישה תגובה לבקשה בצירוף תצהירו של מר יהודה כפיר, מנהל אגף תשתיות, פיתוח ותחבורה אצל המשיבה.

8.לטענת המשיבה, בהתאם לתכנית ב"ר/266 (להלן: "התכנית"), הגישה הסטטוטורית לבתי המגורים בגיבתון, לרבות משק המבקשים, הינה מתוך מערכת הכבישים הפנימיים של גיבתון ולא דרך העיר רחובות. זאת ועוד, סעיף 22 לתקנון התכנית קובע במפורש כי - "לא תתאפשר נגישות ישירה למגרשים מהרחובות: בן ציון פוגל, חנה אברך וחזית הדרום". לאור האמור, טוענת המשיבה כי נשמטה הקרקע תחת כל טענות המבקשים במסגרת הבקשה וההליך העיקרי. לפיכך, טוענת המשיבה כי על אף שמשק המבקשים משיק אל דרך בן ציון פוגל ברחובות, אין כל נגישות סטטוטורית המחברת את משק המבקשים לעיר רחובות דרך רחוב בן ציון פוגל.

9.המשיבה טוענת, כי העבודות אשר ביצעה העיריה בתוואי דרך בן ציון פוגל וחסימת דרך הכניסה התבצעו בין החודשים ינואר עד יולי 2011. המבקשים פנו אל העיריה במהלך ביצוע העבודות בבקשה שלא להגביה את אבן השפה במקטע הגובל במשקם, אולם הואיל ועסקינן בכניסה בלתי חוקית הנוגדת את התכנית שבתוקף, לא מצאה העיריה לקבל את פניית המבקשים וזו נדחתה.

10.לטענת המשיבה, נוכח דחיית הבקשה ע"י המשיבה, עשו המבקשים דין לעצמם, חיבלו באבן השפה שהונחה במקום והמבקשת נאלצה לנקוט באמצעים נוספים כדי לחסום את הגישה ממשק המבקשים אל דרך בן ציון פוגל, כל זאת נעשה לפני כשנתיים. בנסיבות אלה, הסרת המחסומים ככל שכך יקבע, תאפשר למבקשים לחזור ולהשתמש בדרך הכניסה.

11.המשיבה מוסיפה וטוענת, כי המבקשים פנו בעניין נשוא בקשתם בתלונה לנציב תלונות הציבור וביום 12.11.12 ניתנה החלטת הנציבות ע"י עו"ד אילנה קונסקר – נספח ב' לבקשה. לטענת המשיבה, הנציבות לא מצאה עילה להסתייג מעמדת המשיבה, כי הייתה רשאית במסגרת העבודות המבוצעות על ידה, שלא לאפשר המשך השימוש בדרך הכניסה.

אשר לטענת המבקשים בדבר פגיעה בזיקת הנאה שרכשו מכוח שנים – קרי, רכישת זכות קניין בדרך המעבר, קבעה הנציבות כי הגוף אשר מתאים לדון ולהכריע בה, הוא בית המשפט ולא הנציבות.

12.המשיבה טוענת, כי דין הבקשה לדחייה על הסף, שכן, חלפו שישה חודשים מיום תשובת הנציבות, ובהתנהלותם הראו המבקשים, כי אין כל דחיפות בבקשתם. זאת ועוד, המבקשים עצמם הרסו את שפת המדרכה המוגבהת, ולאחר מכן שברו מחסומים מסוג של פטריות שהוצבו במקום, עד אשר נאלצה המשיבה להציב עמודי בטחון במקום. חבלת המבקשים ברכוש הציבורי אשר הוצב בשטח הציבורי, לטענת המשיבה, לא נזכרת בבקשה ולו ברמז.

13.אשר לטענת המבקשים בדבר הטעמים הדחופים למתן סעד זמני עוד קודם הדיון בהליך העיקרי, טוענת המשיבה, כי עבודות התשתית המתוכננות בגיבתון אינן עתידות להפריע לכניסה למשק המבקשים, מה גם, ששלבים קודמים בפרויקט הפיתוח בגיבתון, לא הצריכו "שימוש דחוף" בדרכים בלתי חוקיות בתחומה של העיר רחובות. מכל מקום, טוענת המשיבה, כי בקשת המבקשים הוגשה בשיהוי ניכר, המהווה טעם לסילוקה של הבקשה על הסף. הבקשה הוגשה כשנתיים לאחר סיום העבודות במקום, וכחצי שנה לאחר דחיית התלונה אשר הוגשה לנציבות, ולפיכך נגועה הבקשה בשיהוי ניכר, ללא כל הסבר או הבהרה.

14.לאור כל האמור, טוענת המשיבה, כי הצווים המבוקשים לא נועדו לשימור המצב הקיים במקום מזה כשנתיים, אלא לשינויו על דרך של הוראה למשיבה לאפשר שימוש בדרך גישה, דרך שאינה מסומנת בתכנית בניין עיר שבתוקף, המנוגדת למערך הדרכים המסומן בתכניות החלות על המקרקעין נשוא העניין, וזאת באופן המסכן את הנוסעים בדרך הגישה ובדרך בן ציון פוגל.

15.לפיכך, טוענת המשיבה, כי המבקשים לא הוכיחו זכותם, אף לא לכאורה, לקבלת הסעד המבוקש על ידם, ובנוסף נוטה מאזן הנוחות, בבירור לטובת דחיית הבקשה באופן המותיר את המצב הקיים על כנו.

תשובת המבקשים