בלולו נ' המוסד לביטוח לאומי

החלטה

1.התובע הגיש תביעה להכרה בפגיעה בכתפיו כ"פגיעה בעבודה" לפי סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה – 1995 (להלן: "החוק").

2.התובע יליד 1952.

3.התובע עובד כאזרח עובד צה"ל בתפקיד של נהג מוביל טנקים משנת 1977 בבסיס התובלה משמר הנגב, וזאת עד היום.

4.היקף עבודתו של התובע הוא 12-14 שעות ביום, 5 ימים בשבוע. לעתים נדרש התובע לעבוד גם בימי שישי.

5.בתמצית, עבודת התובע כנהג ברכב מוביל טנקים כללה שני תחומים:

א.קשירה של המובל אל המוביל באמצעות שרשראות ברזל כבדות, ושחרורו עם ההגעה ליעד.

ב.נהיגה בדרכים בכבישים סלולים וכן בדרכים לא סלולות, זמן ממושך תוך אחיזה בכוח בהגה.

כמו כן טוען התובע כי במסגרת הנהיגה, נדרש לבצע החלפות גלגל רבות בשל תקרים תכופים בגלגלי המוביל.

6.עד שנת 1995 התובע נהג על רכב מסוג מאק, רכבים אלה היו מכאניים, ללא כסאות אוויר וללא הגה הידראולי.

החל משנת 1995 התובע נוהג על רכב עם כסא אוויר פנאומטי ועם הגה הידראולי (עמ' 5 לפרוטוקול, ש' 14-26).

פעולת קשירה ופריקה

7.עבודתו של התובע כללה קשירה של המובל אל המוביל באמצעות שרשראות ברזל מסיביות. משקלה של שרשרת ברזל אחת הוא כ-25 ק"ג.

לשם קשירת המובלים נדרש התובע להכין את השרשראות על ידי הוצאתן מתא האיחסון שעל המוביל.

פעולת הקשירה מתבצעת על ידי עיגונן בהצלבה של השרשראות לאנקול הייעודי, הרמה של השרשראות מעל לגובה הכתפיים בתנועה קשתית, ומשיכה של השרשראות ועיגונן מהצד השני. עיקר המאמץ של התובע נעשה במסגרת פעולת המשיכה של השרשראות שנועדה להדק את השרשראות על המובל. לצורך קשירת טנק נדרשות 4 שרשראות, שתי שרשראות מקדימה ושתי שרשראות מאחורה. לצורך קשירת נגמ"ש נדרשות 8 שרשראות.

פעולת הקשירה של טנק או נגמ"ש אורכת 15 עד 20 דקות, ונעשית בתדירות ממוצעת של 4 פעמים ביום, בהתאם לצרכים מבצעיים יכול והתובע נדרש לבצע פעולה זו גם 13 פעמים ביום אחד.

עם הגעתו ליעד משחרר התובע את השרשראות ומעביר אותן לאיחסון בתא הייעודי.

פעולת הנהיגה

8.משקל הרכב המועמס מגיע ל-100 טון לפחות, שכן הרכב מעמיס עליו טנק ששוקל לבדו כ-80 טון.

נסיעות רבות של התובע התבצעו בדרכים לא סלולות. בדרכים אלו נאלץ התובע להחזיק ולסובב את ההגה בחוזקה יתרה על מנת שהמוביל לא יסטה ממסלולו, וזאת תוך ספיגת רטט חזק מהמושב ומההגה וכן נדרש להעביר הילוכים בזמן הנסיעה.