בלוך נ' מדינת ישראל

פסק דין

בפניי ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתעבורה במחוז המרכז בתיק מספר 171-09-09 מיום 11.7.10 (כב' השופטת מגי כהן) במסגרתו הורשע המערער על סמך הודאתו בעבירה של נהיגה בשכרות לפי סעיף 62 (3) ו – 39 (א) לפקודת התעבורה.

על המערער נגזרו העונשים הבאים: קנס כספי על סך 1,200 ₪, פסילה למשך 24 חודשים ללא קיזוז הפסילה המנהלית, פסילה מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 4 חודשים וזאת על תנאי למשך שלוש שנים, מאסר על תנאי בין 7 חודשים לתקופה של שלוש שנים שלא יעבור עבירות של נהיגה בשכרות תחת השפעת משקאות משכרים ונהיגה בפסילה.

מפרוטוקול בית המשפט עולה כי המערער התייצב בפני בית המשפט ושנשאל מה תגובתו לערעור אמר: "זה חמור מה שעשיתי, מודה". בטיעונים לעונש אמר המערער שאין לו עבר פלילי בנושא סמים, לא נרשמה אף תלונה לחובתו משנת 91, הוא אינו משתמש בסמים והמקרה נושא תיק זה הוא מקרה חד פעמי, ביקש לשלוח אותו לבדיקת שתן כדי להוכיח שאין בדם שלו שיירי סם, מבקש עונש מרתיע על תנאי מאחר שהוא עובד עם הרישיון, משלם מזונות, מבקש התחשבות. לטענת המערער הוא התגרש לאחרונה ומשלם מזונות.

בגזר הדין צוינה העובדה שלמערער אין עבר פלילי אך עברו התעבורתי מכביד שכן הוא נוהג משנת 91 ולחובתו 62 הרשעות קודמות, אם כי אין בעברו עבירות דומות. בהתחשב בחומרת העבירה עברו התעבורתי ולאחר שבית המשפט לקח לקולא בחשבון את העובדה שהמערער הודה בהזדמנות הראשונה, גזר עליו את העונשים אשר צוינו לעיל.

עיקר הערעור מופנה כלפי העובדה שהמערער לא היה מיוצג בבימ"ש קמא והודה מתוך חוסר מודעות להודאה שלו: "המערער הגיע בפעם הראשונה לבית המשפט לבדו מבלי שהיה מיוצג על ידי עו"ד או מבלי שקיבל ייעוץ משפטי כלשהו, הודה בכתב האישום והורשע, התקיימו טיעונים לעונש ועניינו של הנאשם נגזר כמפורט בגזר הדין", ראה סעיף 3 בהודעת הערעור.

על פי הנטען המערער הגיע להקראה ראשונה בבית משפט קמא והמתין לתורו, הגיע לבד וכל שהיה בידו זה כתב האישום , אף גורם לא טרח לברר עמו האם עיין או העתיק את חומר החקירה, האם קיבל ייעוץ משפטי או האם מעוניין לקבל ייעוץ שכזה, האם הוא מודע להשלכות של הודאתו, בפני מה הוא עומד ולאיזה עונשים הוא חשוף וכיוצא באלה פרטים אשר חיוניים לכל נאשם בטרם יקבל החלטה באשר למהלכים אשר ברצונו לנקוט במסגרת ההתמודדות עם כתב האישום.

הנה כי כן, עיקר הטענה מופנית כלפי המערער בעצמו ולמעשה מוגשת בפניי כערכאת ערעור בקשה לחזרה מן ההודאה. בקשה כאמור לא הוגשה בפני בית משפט קמא ואין להגישה לראשונה בפני ערכאת הערעור. אני מודע להלכה לפיה ניתן להגיש בקשה של חזרה מההודאה גם בשלב הערעור אך דרך המלך היא להגיש בקשה כאמור לבית משפט קמא וככל שהבקשה נדחית על ידי בימ"ש קמא ניתן לבחון את סבירותה בבימ"ש של ערעור.

בנסיבות דנן אין למערער להלין אלא על עצמו. המדובר בנהג משאית מקצועי, בחור בן 38, אב לילדה שאמור להיות אחראי למעשיו ואינו יכול להישמע בטענה שלא ידע במה הודה או שהודה מתוך אי ידיעה. המדובר כאמור בנהג משאית ורק לאחרונה בתיקון מספר 97 לפקודת התעבורה תוקנה הפקודה באופן שכאשר מדובר בנהג חדש, נהג שטרם מלאו לו 24 שנים ונהג משאית, דרישות הסף להגדרת שכרות שונו באופן שכאשר מדובר בשכרות מאלכוהול הרמה הנדרשת היא רמה נמוכה יותר מזו של נהגים רגילים שאינם נהגי משאיות, נהגים חדשים או נהגים צעירים (במקום 240 מיקרוגרם לליטר אוויר נשוף ו – 50 מיליגרם ל – 100 מיליליטר, לגבי נהג משאית מדובר בריכוזים של 50 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אוויר נשוף וריכוז בדם העולה על 10 מיליגרם אלכוהול ב – 100 מיליליטר של דם. ראה סעיף 64 (ב) (א) הגדרת שיכור כפי שתוקנה בתיקון תשע"א 2010.

הנה כי כן, מדובר בנהג משאית אשר נמצא נוהג כאשר הוא שיכור ובגופו נמצא סם מסוכן מסוג קנביס חשיש. בהתאם לסעיף 39 א' לפקודת התעבורה, העונש על נהיגה בשכרות הוא 24 חודשים ולא הייתה כל נסיבה מקלה בעטיה היה על בימ"ש קמא לחרוג מהעונש המנדטורי. יחד עם זאת, ובהסכמת המשיבה היה מקום להפחית את תקופת הפסילה המנהלתית מהעונש שנגזר. התוצאה היא שהערעור ברובו נדחה אך מעונש הפסילה שהושת על המערער תופחת התקופה שבה היה בפסילה מנהלתית. שאר מרכיבי גזר הדין יוותרו בעינם.

כדי לתת למערער אפשרות להכין את עצמו לתקופת הפסילה שנגזרה עליו אמשיך את עיכוב הביצוע שניתן למשך 30 יום מהיום. על המערער להפקיד רישיונו ביום 9.2.11 לא יאוחר משעה 12:00 בבימ"ש קמא.

ניתן והודע היום ד' שבט תשע"א, 09/01/2011 במעמד הנוכחים.

אחיקם סטולר, שופט

הוקלד על ידי: רחלי עוז