אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בלוך נ' "חברת פולימור בע"מ"

בלוך נ' "חברת פולימור בע"מ"

תאריך פרסום : 06/02/2012 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום ראשון לציון
50609-08-10
02/02/2012
בפני השופט:
ד"ר איריס סורוקר

- נגד -
התובע:
ירוסלב בלוך
הנתבע:
חברת פולימור בע"מ
פסק-דין

פסק דין

כללי

1.בפניי תביעה שעניינה נזקי גוף. מדובר בתאונת עבודה. התובע, יליד שנת 1976, נפגע בעת שעבד אצל הנתבעת, ביום 17.12.08. אין מחלוקת בשאלת החבות, והמחלוקת בין הצדדים נסבה על שאלת הנזק. מטעם התובע הצהיר הוא עצמו. מטעם הנתבעת הצהיר מר מנחם יפת, מנהל הנתבעת וכן מר גולן יצחק, מנהל עבודה בנתבעת והגורם האחראי על עבודת התובע במועד התאונה. המצהירים נחקרו בפניי. עם תום שמיעת הראיות, ב"כ הצדדים סיכמו בעל פה. להלן אדון בטענותיהם.

דיון

2.התובע הצהיר על נסיבות התאונה, אשר אירעה בעת התקנת קונסטרוקציה למתקן משחקים, כדלקמן (ס' 3 לתצהירו):

"אופן ביצוע העבודה היה כזה שאני נדרשתי להחזיק ולמתוח הצידה את אחד העמודים בגובה של כ-2 מטרים, באותו זמן שעובד אחר היה מתקין בקצה העמוד "כובע" נירוסטה בעל משקל. במקרה המדובר אני החזקתי את העמוד וגולן, מנהל העבודה שלי, עלה על סולם כדי ל הרכיב את הכובע בקצה העמוד, באמצעות מעין "הלבשה" ביניהם ובזמן שמתחתי את העמוד כמו שהתבקשתי, כדי שניתן יהיה להרכיב עליו את הכובע, הוא הותקן בצורה לקויה ובסמוך להתקנתו (כ-2 דקות) הוא נפל ופגע בי ישירות בראש ואני נחבלתי".

3.מנהל העבודה, מר גולן, תיאר את נסיבות האירוע באופן מעט שונה. לגרסתו: "ביום קרות התאונה עבדנו בחדרה במגרש משחקים וביצענו הרכבה של מתקן משחקים מחבלים. התובע אמור היה להחזיק בעמוד נירוסטה ולאפשר לי להלביש את חצי כדור האלומיניום בקצה העמוד. משום מה, הזיז התובע את העמוד ולא ייצבו כראוי וכתוצאה מכך החליק חצי הכדור ופגע בראשו של התובע" (ס' 4 לתצהירו). בעדותו, חזר ותיאר כי היה על התובע לעגן את עמוד הנירוסטה בתותב הנעוץ בקרקע; לדבריו, בעת שהתובע אחז בעמוד, והתכופף כדי לעגנו בתותב, איבד את שיווי משקלו ומעד, ה"כובע" המותקן בקצה העמוד השתחרר מאחיזתו (אך נותר תפוס בחבל), ופגע בראשו של התובע (ר' עדותו בפ' ע' 21 ש' 25 – ע' 22 ש' 27). בניגוד לטענת התובע, מר גולן ציין כי למיטב זכרונו לא עמד על סולם בעת ביצוע העבודה (פ' ע' 21 ש' 20-21). כך או אחרת, אין חולק כי התובע נפגע בראשו מחמת השתחררות ה"כובע" העשוי מתכת, וכי כובע זה פגע בראשו ופצעו (ר' למשל עדותו של מר גולן בפ' ע' 20 ש' 8, וכן בפ' ע' 22 ש' 11-12; ר' גם טופס בל/250, ת/1, בו נרשם כי: "העובד עבד בהרמת עמוד, חלק אלומיניום החליק ופגע בראשו של העובד בצד העליון של הגולגולת").

4.אין חולק כי לו חבש התובע קסדה, היה בכך כדי למנוע את הפגיעה בו. התובע פונה ע"י מנהל העבודה למרפאה (ר' עדותו של מר גולן בפ' ע' 22 ש' 28-29). במרפאה נמצא כי נגרם לו חתך של כ-2 ס"מ בקרקפת, והחתך נתפר (ר' סיכום ביקור מיום 17.12.08, ת/2). הנתבעת לא חלקה על כך שחתך זה היה נמנע, אם התובע היה מצויד בקסדת מגן.

5.מר גולן העיד כי היו ברשותו קסדות מגן לעובדים, שהיו נתונות ברכבו (ר' עדותו בפ' ע' 19 ש' 20-21) ואולם, למרבה הצער, מנהל העבודה לא עמד על כך שהתובע יחבוש קסדת מגן. אין חולק כי התובע לא חבש קסדת מגן בעת שעבד (ר' עדותו של מר גולן בפ' ע' 19 ש' 19). דומה כי אין טעם בהחזקתן של הקסדות ברכב, אם אין הן מנוצלות בסופו של יום לעבודה בשטח. בעניין זה, הנטל מוטל על המעסיק, לוודא כי הקסדה נגישה לעובד וכי הוא יכול ליטול אותה כדי לחבשה, ולהוסיף ולוודא כי העובד אכן חובש את הקסדה. במקרה דנא, הנתבעת כשלה בעמידה בחובה בסיסית זו. אמנם, מר גולן טען כי העובדים "לא רצו" לחבוש את הקסדה וזאת "מסיבות שהם החליטו לא לחבוש" (פ' ע' 19 ש' 26-27). ואולם דומה כי מנהל העבודה לא הקפיד בעניין דנא, וסבר כי מחמת שמדובר במתקן משחקים נמוך יחסית – לא היה הכרח בחבישת קסדה (ר' עדותו בפ' ע' 19 ש' 23-27, שם הודה כי ייתכן ושגה בשיקול דעתו). בפועל, אף אחד מהעובדים במקום לא חבש קסדה: לא התובע, לא העובד בשם אילן שסייע בידו, וגם לא מנהל העבודה עצמו (ר' עדותו של מר גולן בפ' ע' 19 ש' 14-19). בנסיבות אלה, כאשר אי חבישת הקסדה היתה גורפת וחבקה גם את מנהל העבודה, איני רואה מקום להטיל אשם תורם על התובע.

6.אשר לנזק: התובע לא הגיש חוות דעת רפואית, ולא הוכיח (ואף לא טוען) כי נגרמה לו נכות צמיתה מחמת התאונה. לטענתו, יש לפצותו בגין ראשי הנזק כדלקמן: הפסדי שכר לעבר, עזרת הזולת לעבר, הוצאות רפואיות ונסיעות לעבר וכן כאב וסבל. להלן אדון בראשי הנזק כסדרם.

7.הפסדי שכר לעבר:

התובע הציג אישורי מחלה למשך כחודשיים ומחצה. בתעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה, מיום 19.12.08, נרשמו לו 11 ימים; לאחר מכן בתעודה נוספת נרשמו 19 ימים; בתעודה מפברואר 09' ניתנו 30 ימי מחלה; ולבסוף, ביום 24.2.09 נרשם כי הוא זכאי ל-11 ימים נוספים, וזאת עד 26.2.09. אין חולק כי בפועל, התובע לא עבד אצל הנתבעת במהלך תקופה זו.

8.התובע טען כי שהה בתקופת מחלה ממושכת בת 8.5 חודשים (ר' למשל בעדותו בפ' ע' 10 ש' 8-9). התובע לא הוכיח טענה זו. אישורי המחלה שהוגשו מכסים רק חלק מהתקופה, כמפורט לעיל, ולא היה בידי התובע להציג אישורים נוספים (ר' עדותו בפ' ע' 10 ש' 10-11).

התובע לא הגיש חוות דעת רפואית, ולא התברר מדוע פגיעתו בראשו מנעה ממנו, כביכול, לעבוד במשך חודשים ארוכים. התובע נבדק בבדיקת CT (ר' עדותו בפ' ע' 11 ש' 1-4), ואולם לא הציג את ממצאיה. עיון בתיעוד הרפואי שהגיש מלמד כי אמנם סבל מחתך, עבר תפירה, ונמצאה צלקת בקרקפת; ואף סבל מטווח תנועה ירוד עקב כאבים זמן מה לאחר האירוע (ר' תעודה רפואית מחודש פברואר 09); יחד עם זאת, לא נמצא שבר בעצמות הגולגולת. לא הוגשו ממצאים נוירולוגיים אובייקטיביים; כאמור: לא הוגשה כל חוות דעת רפואית לתמיכה בטענה אודות אובדן היכולת להתפרנס במשך תקופה כה ממושכת.

9.אני מעמידה את תקופת ההפסד לעבר על חודשיים ומחצה.

10.אשר לשכר העבודה: התובע התחיל לעבוד אצל הנתבעת בחודש נובמבר 08'. הוגש תל"ש לפיו שכרו היה 3,648 ₪ (בעיגול) וזאת בגין 13 ימי עבודה. הנתבעת לא חלקה על ממצא זה (ר' ת/3). על כן, שכרו לצורך הפיצוי בראש זה יעמוד על סך של 6,174 ₪. הנתבעת תשלם לתובע פיצוי כדלקמן: 6,174 ₪ X 2.5, ובתוספת הצמדה וריבית כחוק מאמצע התקופה ועד לתשלום בפועל. מסכום זה יש לנכות תגמולי מל"ל רעיוניים בשיעור 75% מהסכום המתקבל. בעניין זה, אין חולק בדבר זכאותו של התובע לקבלת דמ"פ מהמל"ל. התובע לא פנה אל המל"ל, ובעניין זה אין לו אלא להלין על עצמו. אין חולק כי הנתבעת חתמה על טופס בל/250 כנדרש. אם וככל שלא חתמה על טופס דיווח למל"ל (כטענת התובע בעדותו בפ' ע' 9 ש' 1) – היה על התובע לפעול בקשר לכך בזמן אמת, ולא להימנע כליל מהגשת תביעתו למל"ל.

11.הוצאות רפואיות ונסיעות:

לא הוגשו קבלות.

יחד עם זאת, עיון בתיעוד הרפואי שהוגש בתיק מוצגי התובע מלמד כי סבל מכאבים ופנה לרופאיו. הדרך של הערכה יפוצה בסך של 1,500 ₪ בראש זה.

12.עזרת הזולת:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ