אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בלוי נ' בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ ואח'

בלוי נ' בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ ואח'

תאריך פרסום : 03/11/2013 | גרסת הדפסה
ת"א
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
20941-09-13
24/10/2013
בפני השופט:
שאול שוחט

- נגד -
התובע:
ברוך בלוי
הנתבע:
1. בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ
2. חברת מיגדרו

החלטה

בקשה למתן סעד זמני "האוסר על ביצוע כל דיספוזיציה בנכס הנמצא בגוש 20035 חלקה 70 תתי חלקות 1,2,5,6,7,8,9,13,14,21 ו-22 שברחוב כורש 1 בירושלים" (להלן: "הבניין").

הבקשה הוגשה ביום 10.9.13, כבקשה במעמד צד אחד ובטרם הוגשה תובענה עיקרית.

תמצית הבקשה

1.המבקש הוא אדם פרטי אשר ביקש להתאגד כחברה בע"מ לצורך רכישת הבניין.

2.המשיבה 1 (להלן: "המשיבה") פרסמה באתר האינטרנט שלה שטחים למכירה בבניין האמור, לרבות מצגת אודות הנכס וטופס שכותרתו "הצעה לרכישת זכויות בנכס בזק" ( נספחים ב' – ג' לבקשה).

3.בבקשה נטען, כי לאחר משא ומתן אינטנסיבי שניהל המבקש מול המשיבה במשך מספר שבועות, הגיעה המשיבה להסכם מחייב עמו, במסגרתו התחייבה למכור לו את הבניין תמורת סך של 10 מיליון ₪; אלא שעתה, מטעמים שאינם נמצאים בידיעתו המלאה של המבקש, מנסה המשיבה לסגת בה מההסכמות אליה הגיעה עמו, והכל תוך שהיא מתכוונת למכור את הבניין לאחר. לחילופין טוען המבקש כי ככל שייקבע שלא נכרת הסכם מחייב בין הצדדים - חוסר תום ליבה של המשיבה הוא שמנע את כריתתו דבר שמצדיק מתן סעד של אכיפה.

4.סיפור המעשה, משום חשיבותו, כפי שפורט בבקשה, יובא להלן בקצרה:

א.מי שניהל עבור המבקש את הליכי רכישת הבניין היה עו"ד יהונתן אפללו, שהתוודע לעובדה שהמשיבה מבקשת למכור את הבניין דרך לקוחות קודמים שהיו לו, קבוצת משקיעים מצרפת. אותה קבוצה, שהציעה סכום של 8.8 מיליון ₪ לרכישת הבניין, החליטה שלא לקבל החלטה סופית באשר לרכישתו. בין לבין התעניין המבקש ברכישה, באמצעות עוה"ד אפללו. בפגישה שהתקיימה ביום 27.6.13, בה נכחו נציגי המשיבה ( מר שוקי פלפל והגב' שרית דלאל), הובהר למבקש כי הצעה בסכום של 8.8 מיליון ₪ "לא קונה עסקה" ומששאל המבקש "מה המחיר שקונה עסקה" זומן לישיבה מר שמאי קמה, מנהל אגף בינוי נכסים במשיבה, שנקב בסכום "9.5 מיליון ₪ והעסקה שלכם". לטענת המבקש, במסגרת אותה פגישה סוכמו תנאים נוספים הנוגעים למכר ובסופה הודיע כי הוא מוכן לרכוש את הבניין בתמורה לסך של 9.5 מיליון ₪. ממועד זה ועד ליום 4.7.13 נערכו בין המבקש ועו"ד אפללו מצד אחד ומול המשיבה, שיוצגה ע"י עוה"ד קינן מצד שני, מגעים שונים במסגרתם הוחלפו מספר לא מבוטל של טיוטות הסכם ( כשישה במספר). ביום 4.7.13, בסיומה של פגישה במשרד עוה"ד קינן, גובשו כל ההסכמות לכדי הסכם סופי וברור, עו"ד אפללו חתם מטעם המבקש על ההסכם ונספח התשלומים שצורף אליו (נספח י"ב לבקשה) והצדדים לחצו ידיים. במעמד החתימה מסר עוה"ד אפללו שיקים על סך של 5% מסכום התמורה, כנדרש לפי ההסכם. לטענת המבקש, לאחר חתימה על השיקים ומסירתם הודיע מר פלפל למבקש ולעו"ד אפללו, כי ביום חמישי ה-11.7.13 יונח ההסכם לפני מורשי החתימה במשיבה , לחתימתם, וכי בכל מקרה מדובר בעניין "טכני ופורמאלי לחלוטין".

ב.ביום 7.7.13 גילה עוה"ד אפללו כי בהסכם עליו חתם קיימת טעות קולמוס מסוימת ( בנוגע לתורן שמוצב על גג הבניין) ופנה בדואר אלקטרוני אל עוה"ד קינן בבקשה לתקן את הטעות. עוה"ד קינן השיב בדואר אלקטרוני חוזר מיום 8.7.13, כי "היות ומדובר בהצעה בלבד- אז כרגע לא נעסוק בתיקונים לחוזה". תשובה זו הדהימה וקוממה את המבקש ואת עוה"ד אפללו , שכן מדובר בנסיגה מההסכמה ומהמצגים הברורים לפיהם נכרת הסכם מחייב בין המבקש למשיבה וכי כל שנותר הוא פורמלי לחלוטין. עו"ד אפללו הביע את תרעומתו לתשובה בדואר אלקטרוני חוזר בו כתב, כי "לא מדובר בהצעה, אלא בהסכם, פשוטו כמשמעו". עו"ד קינן השיב לדואר האלקטרוני וביקש מעוה"ד אפללו לחזור בו. במקביל שוחחו מר פלפל והמבקש טלפונית ומר פלפל שכנע את המבקש להורות לעו"ד אפללו להיענות לבקשתו של עוה"ד קינן, תוך שהוא מציין כי "העסקה שלך" ו"אין לך מה לדאוג". בהתאם לזאת העביר עוה"ד אפללו, ביום 9.7.13, הודעת דואר אלקטרוני לעוה"ד קינן בה הודיע, כי הוא חוזר בו מהאמור. עוה"ד קינן לא הסתפק בתשובת עוה"ד אפללו וביקש ממנו לשלוח הודעה נוספת ברורה ובלתי מסויגת, שאחרת יוחזרו ההמחאות שהפקיד ולא ימשיך הטיפול בהצעת המבקש. עוה"ד אפללו נענה למבוקש, "בכפייה ותחת הטעייה", כך נטען, ושלח לעו"ד קינן הודעת דואר אלקטרוני בה הוא מאשר, כי ההסכם שהועבר מהווה אך הצעה מטעם מרשו ( נספח י"ט לבקשה).

ג.בשלב זה נערך בין המבקש למשיבה מו"מ נוסף בקשר להסכם, כשהמשיבה ביקשה מהמבקש להעלות את סכום התמורה ל-10 מיליון ₪ כנגד התחייבות המשיבה לשלם מדי שנה 40,000 ₪ למשך 10 שנים רצופות, עם אופציה ל-10 שנים נוספות בדמי שכירות. נערכו תיקונים בהסכם, הוחלפו טיוטות נוספות ובסופו של דבר העביר עוה"ד אפללו, ביום שישי ה-19.7.13, עותק חתום של ההסכם העדכני ( צורף כנספח כ"א לבקשה).

ד.משלב זה ובמשך שבועיים ימים החלה המשיבה להתעלם מפניותיו של המבקש. ביום 11.8.13 הוזמן המבקש ביחד עם עוה"ד אפללו לפגישה במשרדי המשיבה. בפגישה ציין בפניהם מר פלפל, כי "צד ג' עמו היינו בעבר במו"מ עושה לנו שרירים" וכי המשיבה רואה עצמה מחויבת להסכמות אליהן הגיעה עם אותו צד ג'. עוד נאמר למבקש בפגישה, כי המו"מ עם אותו צד ג' הגיע ל"נקודת האל-חזור" עוד קודם שהמבקש התעניין ברכישת הבניין. עם זה, נאמר למבקש באותה פגישה ע"י מר פלפל כי אם ייתן הצעה בסכום גבוה יותר מהסכום הנוכחי (10 מיליון ₪) והגורם האחר לא יסכים להשוות לסכום שיציע – אזי יימכר הבניין למבקש. המבקש התנגד לדרישה ושלח למשיבה ביום 13.8.13 מכתב ברוח זו ( נספח כ"ב לבקשה). זו מצדה דחתה את כל טענותיו במכתב מיום 14.8.13 והודיעה לו, כי הוא רשאי להגיש הצעה אחרונה לרכישת הנכס, בכפוף לזכות סירוב ראשונה של המציע האחר, וזאת לא יאוחר מיום 15.8.13, ואם יחליט שלא להגיש הצעה כאמור "תביא בזק את העסקה עם המציע האחר לאישור הגורמים המוסמכים שלה". ( נספח כ"ג לבקשה). המבקש לא נענה לדרישת המשיבה (ר' גם במכתב מיום 15.8.13 – נספח כ"ד לבקשה).

ה.לטענת המבקש, עד ליום 8.9.13 התקיימו מגעים בין הצדדים, בתקווה שהמשיבה תתעשת ותקיים את שהתחייבה ובפרט עת המשיכה והחזיקה בשקים הבנקאיים. ביום 8.9.13 התקשר מר פלפל למבקש והודיע לו כי הצעתו לא התקבלה וכי ברצונו להשיב לו את השיקים. השיקים הוחזרו למבקש, חרף העובדה שלא ביקש זאת, ביום 9.9.13.

5.בנסיבות אלו נטען בבקשה, כי היא נועדה למנוע את העמדת המבקש מול מצב מוגמר בו יימכר הבניין, בניגוד להסכם מחייב שנכרת בינו לבין המשיבה, שאותו הוא מבקש לאכוף ( נספח כ"א לבקשה). עוד נטען כי הסעד מתבקש במעמד צד אחד שכן המשיבה עלולה להתקשר עם צד ג' לצורך מכירת הבניין, וזה האחרון עלול להיות צד תמים שייכנס לעסקה לגטימית, ויהיה בדבר כדי להקשות (ואף לסכל) את האפשרות לממש פסק דין אשר יאכוף על המשיבה למכור למבקש את הבניין.

6.ביום 11.9.13 ניתנה על ידי החלטה, במעמד צד אחד, בה נתתי צו מניעה ארעי האוסר כל דיספוזיציה בבניין. בהחלטה הבהרתי, כי ההחלטה ניתנת לאחר התלבטות לא פשוטה שכן ההסכם אותו מבקש המבקש לאכוף לא נחתם על ידי המשיבה וסעיף 4ב' המצוי בו " מדבר בעד עצמו ומעלה ספק רב ביכולת המבקש לזכות בסעד קנייני במסגרת תביעתו". דיון בבקשה במעמד הצדדים נקבע ליום 2.10.13.

ביום 15.9.13 הגישו הצדדים בקשה מוסכמת לדחיית מועד דיון בה נטען (מטעם המשיבה), כי הבקשה הוגשה בשיהוי וכי עוד בטרם הומצא הצו שניתן, ביום 11.9.13 (יום מתן הצו),נחתם כבר הסכם עם חברת מיגדרו (ישראל) בע"מ, כך שמדובר במעשה עשוי. בהחלטה מיום 16.9.13 נעתרתי לבקשה לדחיית הדיון וקבעתי את הדיון במעמד הצדדים ליום 17.10.13. באותה בקשה גם הוריתי על צירוף חברת מיגדרו (ישראל) בע"מ כמשיבה בבקשה ( להלן: "מיגדרו" או "המשיבה 2" , לפי ההקשר).

7.ביום 7.10.13 הגיש המבקש את תביעתו נגד המשיבה. בתביעה מופיע המבקש כאחד משלושה תובעים ( נטען כי השניים הנוספים הם שותפיו העסקיים של המבקש) וכנתבע שלישי, בנוסף למשיבה ולחב' מיגדרו, עוה"ד ינאי סלים הבא ( הנתבע 3), לגביו נטען כי הוא המנהל והדירקטור היחיד בחב' מיגדרו (היא הנתבעת 2 בתביעה). בתביעה הקדישו התובעים פרק שלם ( פרק ג.1) לביסוס עילות תביעה נגד חב' מיגדרו ועוה"ד ינאי סלים הבא, לגביהם נטען כי הם התנהלו באופן נפסד וחסר תום לב , כשעיקר הטענות הופנו לכך שעוה"ד הבא נשכר על ידי שותפו העסקי של המבקש (הוא התובע 2) לצורך קידום מו"מ מול המשיבה לרכישת הבניין, אך במקום זאת בחר להתחרות בתובעים בסתר. הסעדים שנתבעו בתביעה הם פס"ד הצהרתי שנכרת הסכם מחייב בין התובעים למשיבה והצהרה כי החוזה שנחתם מול חברת מיגדרו בטל. לחילופין התבקש בית המשפט "להעניק לתובעים הזדמנות שווה להתחרות על רכישת הנכס", ולחילופי חילופין , התבקש ביהמ"ש לחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, בפיצויי קיום בסך של 5 מיליון ₪ .

8.ביום 14.10.13 הגישו המשיבות את תגובותיהן לבקשה לסעד הזמני. ביום 16.10.13 הגיש המבקש תשובה לתגובות המשיבות. ביום 17.10.13 התקיים דיון במעמד כל הצדדים לבקשה, בו שטחו באי כוח הצדדים את טענותיהם, נחקרו מצהירים ועדים ( מטעם המבקש – עוה"ד אפללו והמבקש עצמו; מטעם המשיבה – מר פלפל) ונשמעו סיכומים בעל-פה.

טענות הצדדים

9.טענת המבקש בבקשתו הינה אחת – בינו לבין המשיבה נכרת הסכם מחייב, המשיבה אינה רשאית לסגת מהסכמותיה, ומכאן שסעד האכיפה הינו מוצדק. ההסכם שהמבקש מכוון אליו כהסכם מחייב הוא ההסכם שעותק חתום על ידו הועבר למשיבה ביום 19.7.13 ( נספח כ"א לבקשה), כשלטענת המבקש הובטח לו עוד מקדמת דנא ש"העסקה שלו" (זאת עוד בטרם נחתם על ידו ההסכם הקודם ביום 4.7.13, נספח י"ב לבקשה) וכי היעדר חתימת המשיבה על ההסכם הינה "טכנית ופורמאלית".

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ