בלוט נ' מוסך האומן-יגאל קדוש

החלטה

הנתבע בקש העברת התיק לבית המשפט במחוז צפון (בצפת או בקריית שמונה) אשר לו הסמכות המקומית לדון בתביעה.

התובעת מתנגדת לבקשה.

בגוף הבקשה אין פירוט של הנימוקים עליהם מתבסס הנתבע, פרט לאמירה כי יש לפעול לפי תקנה 3(א)(1) לתקנות סדר הדין האזרחי. בסעיף 5 לכתב ההגנה טוען הנתבע, כי יש להעביר את הדיון לאחד מבתי המשפט הנ"ל לאור מקום מגוריו.

בכתב התביעה צוינה כתובתו של הנתבע (מדובר כנראה בכתובת של המוסך שבבעלותו) בחצור הגלילית. בהעדר כתובת אחרת שהועלתה על ידי מי מהצדדים, יש לראות בכתובת זו ככתובתו של הנתבע, גם אם היא לא נתמכה בתצהיר של מי מהם.

בכתב התביעה לא פירטה התובעת מכוח מה מוקנית לבית המשפט השלום בעכו סמכות מקומית לדון בתביעה, ורק בתגובה שלה נטען לראשונה, כי ההסכם בין הצדדים נכרת בכפר פקיעין (מקום מגוריה של התובעת). אלא שלא ברור על איזה הסכם מדובר, מתי נכרת, הכיצד נכרת ובאלו תנאים.

כך או כך, טענה זו לא נתמכה בתצהיר, ובכתב התביעה על נספחיו אין לה כל ביטוי. זה המקום להוסיף, כי עיון בכתב התביעה מעלה כי בעלה של התובעת פנה לראשונה אל הנתבע במוסך שלו, אשר לפי נספחי כתב התביעה מצוי בחצור הגלילית. הלה שב אל הנתבע בשנית כעבור זמן מה, וגם הפעם אל המוסך הנ"ל.

בכתב התביעה לא נטען, כי נכרת הסכם כלשהו בין הצדדים בכפר פקיעין, וכפי שציינתי מקודם, טענה זו הועלתה בתגובה ללא פירוט מינימאלי ומבלי לתמוך אותה בתצהיר.

מכל המקובץ לעיל עולה, כי התובעת לא הצביעה על חלופה כלשהי מבין החלופות המנויות בתקנה 3(א) לתקנות סדר הדין האזרחי אשר יש בה כדי להקנות סמכות מקומית לבית המשפט בעכו. לעומת זאת לפי תקנה 3(א)(1) לתקנות, הסמכות המקומית נתונה לבית המשפט אשר באזור השיפוט שלו מצוי מקום מגוריו או מקום עסקו של הנתבע.

לפיכך, אני מקבלת את טענת הנתבע ומורה על העברת התיק לבית המשפט המוסמך אשר באזור השיפוט שלו מצוי עסקו של הנתבע, הוא בית משפט השלום בצפת.

אין צו בגין הוצאות.

המזכירות תמציא החלטה זו לצדדים ותפעל להעברת התיק כאמור.

ניתנה היום, ח' תמוז תשע"א, 10 יולי 2011, בהעדר הצדדים.