בלוב ואח' נ' בביוף

פסק דין

מבוא

בפניי תביעה כספית בגין הוצאות ונזקים שנגרמו לדירת התובעים, המצויה ברחוב החרמון במבשרת ציון, כתוצאה מנזילת מים מדירת הנתבעת הממוקמת מעל דירתם.

בכתב התביעה התבקש פיצוי בסכום של 18,000 ש"ח, ואולם בדיון האחרון שהתקיים בפני לאחר דחיות רבות ולאחר בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר הנתבעת, ביקשו התובעים לתקן את סכום התביעה לאור נזקים נוספים שאירעו להם במהלך התקופה.

בתחילה הוגשה התביעה כנגד הנתבעת בלבד. ביום 16.11.09 לא התייצבה הנתבעת לדיון. הנתבע התייצב וטען שאין באפשרותה להתייצב בשל מצבה הנפשי. בהחלטת כב' השופטת ת. בר- אשר צבן נקבע שעל הנתבעת להתייצב לדיון הבא שנקבע, אלא אם כן יציג הנתבע החלטה הממנה אותו לאפוטרופוס לדין של הנתבעת. כיון שהנתבעת לא התייצבה לדיון שהתקיים בפני, אף לא הוגש מינוי כאמור, אין מניעה ממתן פסק דין כנגדה בהעדרה.

גרסת התובעים

בכתב תביעתם טענו התובעים כי במהלך חודש ינואר 2008, החלה נזילת מים מסיבית לדירתם, בעקבות הגשמים שירדו. בעטייה של הנזילה נאלצו התובעים להציב דליים בסלון ביתם כדי לקלוט את המים. הנזילה גרמה לרטיבות קשה בתקרות ובקירות המטבח וחדרי השינה, ועובש הצטבר על קירות הבית.

ביום 31.01.08 הגיעו התובעים לדירת הנתבעים והבחינו בכך שהנתבע הוסיף במרפסת דירתו שכבת ריצוף, אשר הגביהה את מפלס המרפסת, ויצרה תעלה לאורך הדלת המבדילה בין הסלון למרפסת. בתעלה זו ראו התובעים שמצטברים מי הגשמים.

לטענת התובעים סירב הנתבע לטפל בנזילה, אף לאחר התערבות ועד הבית. בעקבות התערבות האגודה לתרבות הדיור, הסכים הנתבע לבצע את התיקון, בכפוף לקבלת חוות דעת מטעם מהנדס בניין.

ביום 21.03.08 ביקר במקום מהנדס מטעם האגודה לתרבות הדיור, אולם למרות חוות דעתו שתמכה בגרסת התובעים, לא תיקן הנתבע את הנזילה כמוסכם. פגישות נוספות שנערכו בין הצדדים, הניבו הבטחות לתיקון הנזילה, אולם לא הניבו מעשים.

לאחר שהנתבע הביע את אי אמונו במהנדס, נערכה בדיקת "שיפוצניק", אשר תמכה אף היא בחוות דעתו של המהנדס, לפיה יש לבצע תיקונים בדירת הנתבע. למרות זאת, וחרף פניות רבות מטעם התובעים וועד הבית, מיאן הנתבע לבצע את התיקון הנדרש. יתר על כן, לטענת התובעים, גרמה התרשלות הנתבע והימנעותו מלבצע את התיקון הנדרש, להחמרה בנזילות.

למרות פניות של האגודה לתרבות הדיור, מיום 04.09.08 וכן בתזכורת מיום 02.10.08, נמנע הנתבע לתקן את הנזילה.

התובעים פירט כי הנזילות והרטיבות בדירתם לא פסקו, בעיקר בימי החורף, אך לעיתים גם בשאר ימות השנה, בעקבות שטיפת המרפסת. במהלך הדיון שהתקיים בפניי העידה התובעת: "אנו נמצאים היום באותו מצב, בקיץ אין נזילות, אנחנו כבר שלוש שנים כך. המצב מתדרדר כי זו שנה רביעית, והאדם הזה מושך מכל מיני סיבות. רצינו לעשות מטבח לפני שנתיים וביקשו 30,000 ₪, ועכשיו הסכום הוא יותר גדול".

לכתב התביעה צירפו התובעים תצלומים המעידים על הנזקים בדירתם.

הסעדים המבוקשים בכתב התביעה הינם צו להשבת המצב לקדמותו, ותיקון הנזקים, פיצוי לשם תיקון הנזקים ופיצוי שאינו ממוני, וכן תשלום בגין הוצאות שונות.

גרסת הנתבעים

הנתבע טען בכתב ההגנה כי מיום 15.11.07 מתגוררת בדירה גרושתו. לטענתו, לא היה באפשרותה להתייצב לדיונים בבית המשפט, בשל מצבה הנפשי. הוא אף צירף אישור מטעם המל"ל על דרגת הנכות שנקבעה לנתבעת.

לטענת הנתבע, שבוע לפני כניסת גרושתו לדירה, בשעה שביצע שיפוצים, שאת טיבם והיקפם לא פירט, ביקש ממנו התובע לאטום את רצפת המרפסת, כדי למנוע חדירת מי גשמים. הנתבע טען כי הוא נענה לבקשה, וביקש מהמשפץ לרצף את המרפסת. בהעדר תלונות מהתובעים הניח שהבעיה נפתרה. עוד טען שמהדברים ששמע, למד שהנזילה הייתה קיימת עוד לפני שרכש את הדירה, ועל כן האחריות לנזילה רובצת לפתחי המוכרים.

באשר למהנדס מטעם האגודה לתרבות הדיור, טען הנתבע שביקרו בדירה היה ביקור קצר בלבד. לשיטת הנתבע, חוות הדעת אינה ברורה, ואינה מחייבת מבחינה משפטית.

הנתבע הביע נכונות לטפל בבעיה במשותף, על ידי שלושת הצדדים. לטענתו, כל עוד לא בוצעה בדיקה של מהנדס מוסכם על הצדדים, לא ניתן לייחס את מקור הנזקים לדירתו. כן הציע שקבלן משותף יבדוק את מקור הרטיבות.