בלדב נ' חברת החשמל לישראל בעמ

החלטה

בפנינו בקשתו של המבקש מר גד בלדב (להלן - המבקש) למתן צו מניעה זמני למיעת פיטוריו ו/או צו עשה זמני להחזרתו לעבודה בחברת החשמל לישראל בע"מ (להלן - המשיבה או החברה, לפי העניין) שהסתיימה ביום 8/12/10, והכל עד להכרעה בתביעה העיקרית שהגיש למתן סעד קבוע של מניעת הפיטורים/החזרה לעבודה.

העובדות

ואלו העובדות שביסוד המחלוקת נשוא תביעה ובקשה זו:

1.המבקש התקבל לעבודה במשיבה כעובד ארעי ביום 13/12/00 לתפקיד נהג רכב כבד המחלקת היסעים ותובלה צפון שבאגף לוגיסטיקה ונכסים במשיבה.

2.על יחסי הצדדים חלות הוראות ההסכמים הקיבוציים בעניין ארעיות כפי שפורטו ותוארו בפסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה בעניין ע"ע 471/06 חברת החשמל לישראל בע"מ – יצחק טבדי (פסה"ד מיום 27/12/06) (להלן - פרשת טבדי), ואשר לפיהן רשאית חברת החשמל להאריך את תקופת העסקתו של עובד ארעי עד תקופה מקסימאלית של 10 שנים כאשר לאחריה, אם לא נמצא תקן קבוע לעובד רשאית החברה לפטרו.

3.אין חולק בין הצדדים, כי בהתאם למערך הסכמי הארעיות הנ"ל עבר המבקש בחודש 5/04 למעמד של "עובד ארעי בהסכם מיוחד", וכי תקופת העסקתו כעובד במעמד זה הוארכה מעת לעת עד לתום תקופת 10 השנים הנ"ל, מבלי שהועבר למעמד של עובד קבוע.

4.כפעל יוצא מכך זומן המבקש ביום 12/10/10 לשימוע שאמור היה להתקיים ביום 20/10/10 בדבר הכוונה להפסיק את עבודתו עקב תום תקופת הארעיות.

בעקבות מספר בקשות של המבקש לדחיית מועד השימוע, להן נענתה החברה, התקיים בסופו של דבר השימוע, במעמד המבקש ובא כוחו ביום 15/11/10 וביום 23/11/10 נשלחה למבקש הודעת הפיטורים נשוא בקשה זו לפיה עבודתו בחברה תסתיים ביום 1/12/10.

5.נקדים אחרית דבר לראשיתו ונבהיר כבר בפתח הדברים, כי טענות המבקש נשוא בקשה זו אינן מכוונות כלפי תוקפם של הסכמי הארעיות במשיבה, כפי שנדונו ואושרו בפרשת טבדי הנ"ל, אלא יסודן בטענותיו של המבקש כי פיטוריו הנ"ל בוצעו תוך הפרה של מספר חוקים, חלקם נוגעים לנסיבותיו הספציפיות של המבקש כנכה צה"ל וחלקם נוגעים לנסיבותיו של המבקש כמי שלטענתו הרבה להתלונן על שחיתות בחברה בכל הנוגע לאיוש תקנים לעובדים קבועים בחברה.

6.מכל מקום, בדיעבד אין חולק בין הצדדים, כי המבקש נפגע במהלך שירות מילואים בשנת 1996 ונקבעו לו 15% נכות בגין פגיעה בכתף ובברך, ומאז הוא מוכר כנכה (ראה: תעודת נכה מטעם אגף השיקום במשרד הבטחון - נספח 3 לבקשה).

אף אין חולק בין הצדדים כי המבקש לא התקבל לעבודה בחברת החשמל מכח צו לפי תקנה 6(ב) סעיף 4(ב) לתקנות העסקת נכי מלחמה, תשי"א - 1951.

גדר המחלוקת בין הצדדים נסובה על השאלה, מתי הודיע המבקש למשיבה על היותו נכה, האם כטענתו הודיע על כך לרופא החברה בסמוך לאחר קבלתו לעבודה או שמא כטענת החברה, הדבר נודע לה רק לקראת סיום עבודתו של המבקש.

7.לציין עוד, כי החל משנת 2007 החל המבקש בפניות למבקר המדינה, שרים, חברי כנסת וגורמים שונים נוספים, במסגרתן התלונן על החברה ודרך איוש תקנים לעובדים קבועים על ידיה.

החברה השיבה לפניות הגורמים הנ"ל, ונכון למועד סיום עבודתו של המבקש, אין חולק בין הצדדים כי לא נעשתה שום פעולה על ידי הגורמים המוסמכים לטפל בנדון.

לא זו אף זו אלא שתלונותיו של המבקש על החברה למבקר המדינה נדחו (ראה: מכתבי נציבות תלונות הציבור במבקר המדינה מיום 29/12/09 ו-28/1/10 - נספחים 17 ו-18 לתגובת המשיבה).

8.וכך, במסגרת תביעתו ובקשתו שבנדון טוען המבקש כי הוא עובד חרוץ וממושמע המועסק במשך 10 שנים במשיבה, ולמרות זאת, עד כה לא מצאה המשיבה לנכון להעבירו למעמד של עובד קבוע.

לשיטתו, אין מחסור בתקנים קבועים במשיבה אלא שאלו מאויישים משיקולים זרים על ידי מקורבים.

לטענתו, הנורמות הנהוגות במשיבה בכל הנוגע למינוי קרובי משפחה יוצרות הפליה פסולה מסיבות שאינן רלוונטיות, ניגוד עניינים, משוא פנים פוגעות בשוויון ובניגוד לחוק, העולה כדי שחיתות חמורה, חסרת תקדים בחברה ממשלתית.

לא זו אף זו, לטענתו, בפיטוריו שבנדון הפרה המשיבה שורה של דברי חקיקה, כדלקמן: