בלאן מריאן נ' סולל בונה עובדי

פסק דין

הערעור כאן הוגש על החלטת כב' הרשמת מרגלית אשר ביום 31.8.08 מחקה את תביעת המערער (להלן "המערער" או "התובע" )בהסתמך על הוראות תקנה 157(3) עקב אי התייצבות המערער לדיון בתביעתו.

ב"כ המערער טען בנימוקי הערעור כי נפלה טעות בהחלטת כב' הרשמת וכי על פי פסיקת בית הדין אין הכרח כי עובד זר, חסר אמצעים, יתייצב לדיון בתביעה בעניינו וזאת מאחר ונטל הראיה בהתייחס לרכיבים הנתבעים הועבר למעבידה בהתאם לפסק הדין דטקו.

ב"כ המשיבה תמך בהחלטת כב' הרשמת וטען כי באיזון בין זכותו של המערער, התובע, כי יינתן לו יומו בבית הדין, עומדת זכותה של המשיבה להגנה על קניינה. במקרה זה אין לאפשר דיון בתביעת המערער בלא שיתייצב לדיון וייחקר. המערער יכול היה למסור עדות מוקדמת בטרם עזב את הארץ והוא לא עשה כן.

המערער שהינו אזרח רומניה אשר עבד בארץ עד 28.10.07.

לבית הדין הוגשה ב-3/2008 תביעה בתיק דמ/2392/08 ובה תבע המערער כאן, דמי כלכלה ותמריץ אי היעדרות, בהסתמך על הוראות ההסכם הקיבוצי וצו ההרחבה בענף הבניה.

ביום הדיון בפני כב' הרשמת מרגלית ב-23.6.08 הודיע בא כוח התובע כי המערער ייעדר מן הארץ ולא יוכל להתייצב לדיון נוכח מצבו הכלכלי.

ב"כ המערער נימק את היעדרות מרשו בטענה, כי מרשו הינו דל אמצעים וזאת בלא להמציא כל ראיה לכך. בנוסף טען כי מרשו אינו יכול לממן נסיעה לבירת רומניה כדי לחתום על תצהיר בפני הקונסול.

משניתנה החלטה המוחקת את התביעה הוגשה בקשת רשות ערעור ובית הדין הארצי נתן רשות ערעור. התיק הוחזר לדיון בפני בית הדין האזורי.

לטענת באי כוח המערער יש ליתן למערער את הזכות לתבוע את זכויותיו על פי ההסכם הקיבוצי וצו ההרחבה בענף הבניה ולקיים הדיון בלא נוכחות המערער שהינו אדם דל אמצעים המתגורר באזור מרוחק ברומניה ודי בכך שבנסיבות המקרה הנטל הוא על המשיבה להוכיח כי עמדה בתשלומים הנתבעים מכוח הסכם קיבוצי וצו הרחבה בענף הבניה כדי להמשיך בהליך בלא נוכחות המערער.

המשיבה טענה כי אין לקבל את טענת באי כוח המערער, המבקשים לנהל הליך בשמו של המערער שלא מתכוון להתייצב לדיון וזאת אף בלא כל ראיה לעניין מצבו הכלכלי הקשה הנטען. בקשת ב"כ המערער לקיים דיון הוכחות בלא נוכחות התובע בדיון ההוכחות בעניינו היא בגדר הפיכת נטל ההוכחה ושינוי סדרי הדין הקיימים כאשר התובע אינו טורח להיחקר על גרסתו.

עוד נטען כי התנהלות המערער היא בחוסר תום לב קיצוני שפוגעת בערכי המשפט ואין לקבוע קביעה גורפת כי עובד זר בהיותו חסר אמצעים רשאי לנהל הליך משפטי בלא התייצבות .

להלן הכרעתנו:

לאחר שעיינו בנימוקי הערעור בתגובת המשיבה ובפסיקה שאליה הפנו הצדדים כמו גם בהחלטת כב' הרשמת מרגלית מיום 31.8.08 על פיה מחקה את תביעת המערער כאן וזאת עקב אי התייצבותו והודעת באי כוחו כי אינו מתכוון להתייצב לדיון, אנו סומכים ידינו על ההחלטה.

דרך המלך בניהול דיון הוכחות הוא בשמיעת עדויות שני הצדדים כאשר לכל צד נתונה הרשות לחקור את עדי הצד שכנגד. ככלל הינו של אדם דל אמצעים אינו נימוק לאי התייצבות לחקירה במשפטו שהוא מנהל.

במקרה זה אף לא הוגשו כל מסמכים המלמדים על מצבו הכלכלי של התובע.

כלל לא הוסבר ע"י באי כוח התובע אם נעשה מאמץ להביא את התובע לארץ למועד הדיון .

באי כוח הצדדים הפנו לשורה של פסקי דין של בתי הדין האזוריים ושל בית הדין הארצי באשר לאי התייצבות עובד זר לדיון בתביעתו.

נקבע, כי בית הדין לא בכל מקרה של אי התייצבות עובד זר ידחה את התביעה וכי בית הדין יתחשב בסיבות שבגללן לא התייצב העובד הזר לדיון בתביעתו וכן בעובדה שהגיש תצהיר ערוך כדין.

בערעור זהה למקרה שבפנינו פסקה כב' השופטת גליקסמן ( עב/4127/09 טריפאן גיורגה נ סולל בונה) תוך שסקרה את המדיניות של בית הדין הארצי, כי כאשר אין התייצבות של עובד זר לדיון, כמו בעניינו ולאור המבחנים שנקבעו ע"י בית הדין הארצי בפסק הדין בעניין נמלי סלאח נ פדידמן חכשורי ע"ע 424/08, על ב"כ התובע לעמוד בנטל הדרוש על מנת להוכיח שקידה ראויה ומאמצים סבירים להבטחת התייצבות התובע. אין די בהעלאת טענה בדבר חוסר יכולתו של התובע להתייצב לדיון כדי לפטור אותו מתייצבות לדיון ולכן לא נמצא פגם באותו מקרה שזהה למקרה שבפנינו, כדי להתערב בהחלטת כב' הרשמת אשר מחקה את התביעה בשל אי ההתייצבות.