החלטה
מונחת בפני מחלוקת שהתגלעה בין המנהל המיוחד של חברות קבוצת ואייר בע"מ לבין כונס הנכסים הרשמי. זאת בעניין היכולת לבקש שכר-טרחה מיוחד וספציפי בגין טיפול מאומץ שביצעו המנהל המיוחד וצוות משרדו בנכס ספציפי ובעייתי, אשר הכביד על קופת הפירוק.
עיינתי בעמדות הצדדים, ואין ספק, כי המנהל המיוחד ראוי לשבח על הדרך המהירה והיעילה בה טיפל בנכס המכביד, ובכך מנע את המשך המצב הבעייתי של הצטברות הוצאות אחסנה, אשר בסופו של יום באות על חשבון נושי החברה. כל זאת, נעשה אכן באורח מהיר ויעיל, חרף הבעייתיות הרבה הנוגעת לעובדה כי הנכס המכביד דנן הורכב הלכה למעשה מנכסים רבים ושונים של צדדי ג', אשר את חלקם לא ניתן היה לאתר.
אין ספק, ואף כונס הנכסים הרשמי אינו חולק על כך, כי בפעולתו זו הביא המנהל המיוחד תועלת רבה לקופה, וזאת הן במישרין – בגין תמורת המכר, והן ובעיקר בעקיפין – על-ידי מניעת המשך החיוב בהוצאות אחסנה כבדות. במצב דברים שכזה, אין ולא תתכן מחלוקת אודות העובדה, כי מעשים כגון אלו מהווים שיקול מהותי בפסיקת תוספת מאמץ מיוחד וקביעת שיעורה.
אלא מאי? חרף כל האמור לעיל, קשה עלי מסקנתו של המנהל המיוחד, המבקשת לנתק למעשה (ולו לצרכי שכר-טרחה) את הנכס והפעולות הקשורות בו מן המכלול של הליך הפירוק, ולקבוע בגינו שכר מיוחד אשר לא יקוזז משכר-טרחתו העתידי של המנהל המיוחד, אשר ישולם לו לפי התקנות ובקשר עם הליך הפירוק בכללותו.
חלק יסודי וחשוב בתפקידו של כל מפרק או מנהל מיוחד בהליכי פירוק, הינו מניעה וסילוק של גורמי הוצאה והפסד שוטף עבור החברה, וזאת בעיקר כאלו העשויים לזכות במעמד של הוצאות פירוק. כחלק בלתי נפרד מזה, מקנה פקודת החברות למפרק את היכולת לעתור להשתחרר מנכס מכביד, וזאת כפעולה שהיא חלק בלתי נפרד מהליכי הפירוק, ובוודאי שלא מהווה לכשעצמה חריג מיוחד או תפקיד נפרד, החורג מקשת הפעולות הבסיסית של הליכים שכאלו. לעניין זה אזכיר, כי הפסיקה נוטה להרחיב במידה רבה את תחום הפעולות הנכללות בתפקידו של מפרק, ואי לכך לצמצם מאד את היכולת לטעון כי פעולה פלונית הינה בגדר "תפקיד אחר", המזכה בשכר-טרחה נפרד. כך למשל, נפסק כי לא יאושר שכר-טרחה נפרד בגין פעולות שביצע משרד מפרק בעניין טיפול ורישום של משתכנים בפרויקט בניה, וזאת תוך דחיית הטענה כי תפקיד זה דומה לתפקידה של "חברה משכנת", ולכן הוא שונה ונפרד מתפקידיו הרגילים של מפרק.
לאור האמור לעיל, ואף מכוח קל וחומר, וודאי שטיפול בנכס מכביד אינו יכול להיחשב לכשעצמו כתפקיד נפרד, כולל ובעיקר נכסים של החברה המאוכסנים במחסן של צד ג' וחבים בדמי שכירות.
כעת, ונוכח האמור לעיל, נותר לבדוק האם עלה בידי המנהל המיוחד להוכיח כי לעניינו של הנכס המכביד הספציפי דנן חלות נסיבות מיוחדות וקיצוניות המצדיקות את החרגתו מן הדין הכללי.לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, הרי שאין מנוס מלהשיב על שאלה זו בשלילה. אמנם, אין ספק כי עניין לנו בנכס בעייתי, אשר דרש טיפול מיוחד ומורכב – אלא שבסוגיה זו ניתן להתחשב אף במסגרת בקשה כללית לתוספת מאמץ מיוחד אשר תחושב לפי הדין, בשלב המתאים לכך בהליכים.
זאת ועוד; אמנם, הטיפול בנכסים המאוחסנים עירב זכויות אפשרויות של צדדי ג', ובכך הקשה בלא ספק על המנהל המיוחד וציוותו, אלא שיש להבחין בין מצב בו נדרש מפרק לעשות הלכה למעשה עבודה נפרדת, המתבצעת עבור צד ג', לבין המצב השגרתי יותר, במסגרתו עוסק המפרק בטיפול בחלק אינטגרלי מנכסי החברה, ותוך כדי כך בא במגע עם זכויות אפשריות של צדדי ג'. תפקיד זה, של קביעת מצבת נכסי החברה בפירוק ואבחונה מנכסים של צדדים שלישיים (או כאלו שלצדדים שלישיים טענות לגבי הזכויות בהם) הינו חלק בלתי נפרד מהליך הפירוק. לעניין זה אזכיר, שאף לשיטת המנהל המיוחד, אך צדדי ג' מעטים אכן פנו אליו הלכה למעשה וטענו טענות בעלות לעניין אי-אלו מן החפצים שבמחסן.
סוף דבר; לא אוכל לקבל את הבקשה בנוסחה הנוכחי. עניין לנו בבקשה אשר, במלוא הכבוד הראוי וחרף כל ההערכה הרבה לתפקודו של המפרק ולתועלת שהביאו פעולותיו, אינה עולה בקנה אחד עם ההלכה הפסוקה. זאת, לא רק בשל עיתוי הגשת הבקשה (קרי, בנפרד ובטרם סיום ההליך), אלא גם נוכח העובדה, כי דינה של תוספת מאמץ מיוחד להפסק באחוזים מתוך שכר-טרחה המחושב לפי התקנות, ולא כסכום עצמאי ומנותק מהמכלול.
אעיר בשולי הדברי; ספק אם יש בתוצאה זו כדי לפגוע במצבו של המנהל המיוחד, זאת לא רק באשר כבר נפסק לו שכר-ביניים על-פי דין, אלא גם באשר אין התוצאה מונעת הגשת בקשה להחזר הוצאות, אם יסבור המנהל המיוחד כי ההוצאות והעלויות שנאלץ לשאת בהן במסגרת ההליך דנן הינן חריגות באורח המאפשר הגשת בקשת החזר לאלתר.
לאור כל האמור לעיל, אין מנוס מדחיית הבקשה בנוסחה זה.
בנסיבות המקרה, לא מצאתי מקום ליתן צו להוצאות.
ניתנה היום, ג' חשון תשע"א, 11 אוקטובר 2010, בהעדר הצדדים.