ת"א
בית משפט השלום אילת
|
37032-10-13
02/03/2014
|
בפני השופט:
יוסי טופף
|
- נגד - |
התובע:
1. ב. יאיר יזום ובניה בע"מ 2. ח.פ. 513604694
|
הנתבע:
1. שי בכר 2. גלית בכר
|
|
החלטה
לפניי בקשה לסילוק התובענה על הסף בשל העדר סמכות (להלן: "הבקשה").
רקע – כתב התביעה
1.ביום 9.2.2011 חתמו הצדדים על הסכם מכר, לפיו רכשו המשיבים מהמבקשת, חברה קבלנית, דירת מגורים בגוש 40121 חלקות 21, 22, 23 מגרשים 61, 62, 63 בפרויקט SUN VILLAGE ברחוב יעקב אבינו 19/3 בעיר אילת (להלן: "ההסכם" ו"הדירה", בהתאמה). בכתב התביעה נטען כי בדירה ליקויי בנייה רבים, שלא תוקנו ועל כן עתרו המשיבים לחייב את המבקשת בתשלום בסך 188,445 ₪, בגין ליקויי הבניה הנטענים, הוצאות ועגמת נפש.
טענות הצדדים בבקשה
2.לטענת המבקשת יש לסלק את בתביעה על הסף, הואיל והצדדים כללו בהסכם תניית סמכות מקומית והסכמה לפנות לבוררות במחלוקות הנוגעות לליקויי בנייה, כך שאין לבית המשפט הסמכות המקומית לדון בתובענה. לחלופין, עתרה המבקשת להעביר את הדיון לבית משפט השלום בתל אביב בהתאם לסעיף 79 לחוק בתי המשפט.
לתמיכה בטענותיה הפנתה המבקשת לסעיף 13.8 להסכם, שם נקבע כך:
"הסמכות הבלעדית והייחודית לדון בכל עניין ו/או מחלוקת הנובעים מהסכם זה, למעט ליקויי בניה, נתונה לבתי משפט המוסמכים בתל אביב ולהם בלבד".
כן הפנתה המבקשת לסעיף 7.9 להסכם, לפיו:
"היו הצדדים חלוקים בעניין הנוגע לליקויי בנייה בדירה, יפנו הצדדים את המחלוקת למהנדס מומחה מוסכם ובהיעדר הסכמה, למומחה שימונה על ידי יו"ר ועד מחוז ירושלים של לשכת עורכי הדין, מתוך רשימת המומחים של בית משפט השלום בירושלים (להלן: "המומחה המוסכם"). המומחה המוסכם יכריע במחלוקת על ידי מתן חוות דעת של מומחה (להלן: "חווה"ד"). בחווה"ד יכריע המומחה המוסכם בשאלת קיומו של הליקוי הנטען, מהותו, האופן לתיקונו והמועד הדרוש לכך. בחווה"ד יביא המומחה המוסכם בחשבון את כל הנסיבות הרלוונטיות למקרה כפי שיוצג בפניו על ידי הצדדים. הכרעת המומחה המוסכם בחווה"ד תהיה סופית ותחייב את הצדדים באופן מלא ומוחלט. הצדדים יהיו רשאים לפנות אל המומחה המוסכם בשאלות הבהרה/או לדרוש ממנו הסברים לגבי חווה"ד, אך מעבר לכך, הכרעתו תהא סופית ולא ניתנת לערעור. בשכ"ט המומחה ישאו הצדדים שווה בשווה".
3.המשיבים טענו בתגובתם כי מחד גיסא תניית הסמכות המקומית אינה תקפה ביחס לליקויי בנייה ומאידך גיסא כי המנגנון המוסכם לבירור עניינים של ליקויי בנייה אינו מהווה הסכם בוררות ואין בו כדי לשנות את מקום השיפוט. לשיטת המשיבים, סעיף 13.8 להסכם החריג מסמכותו הייחודית של בית המשפט בתל אביב את עניין ליקויי הבנייה, כך שלבית משפט השלום באילת סמכות לדון בתובענה, היות ומרבית החלופות הקבועות בתקנה 3(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "תקסד"א") מקנות סמכות לבית המשפט השלום באילת. נטען הבקשה הוגשה בחוסר תום לב מצד המבקשת, שכן המשיבים הקדימו ופנו אליה במטרה למנות מומחה מוסכם לעניין ליקויי הבנייה אך פנייתם הושבה ריקה. באשר לסעיף 7.9 להסכם המפנה את הצדדים למהנדס מוסכם, נטען כי אין הוא מהווה הסכם בוררות כמשמעות בחוק בשל סירוב המבקשת לנהוג לפיו. המשיבים טענו כי תניית השיפוט ומנגנון בירור המחלוקות בענייני ליקויי בנייה, נקבעו על ידי המבקשת שעה שההסכם הינו "חוזה אחיד", בעוד סעיף 13.8 הינו תנאי מקפח שדינו להתבטל. מכאן, עמדו המשיבים בתגובתם על בירור התובענה בבית משפט השלום באילת. כמו כן, נטען כי הבקשה הוגשה ללא תצהיר ודי בכך כדי לדחותה. לתגובה צורף תצהיר מטעם המשיבה 2.
4.המבקשת השיבה לתגובת המשיבים ועמדה על טענתה שבהתאם ללשון ההסכם, הסמכות לדון במחלוקת בין הצדדים בכל הנוגע לליקויי בנייה מסורה למהנדס מוסכם. נטען כי ככל שתתקבל פרשנות המשיבים, התוצאה תהא אבסורדית שכן רוכשי דירה יחויבו לפצל את תביעתם בפני מספר ערכאות בשל טענות שונות הקשורות להסכם אחד. באשר לטענת המשיבים כי תנית השיפוט מהווה תנאי מקפח בחוזה אחיד, טענה המבקשת כי המשיבים בחרו מבחירתם החופשית שלא להיות מיוצגים בעת חתימת ההסכם וזאת אף על פי שניתנה להם אפשרות לנהל מו"מ על ניסוח החוזה, כך שאין המדובר בחוזה אחיד כמשמעותו בחוק. לתשובה לתגובה צורף נספח שינויים להסכם מכר מיום 9.2.2011 אשר קובע בסעיף 16: "הקונה מצהיר ומאשר בזאת כי הובהרה לו החשיבות בקבלת ייעוץ משפטי בטרם יתקשר עם המוכר בהסכם זה, וחרף זאת החליט לחתום על ההסכם מבלי להיות מיוצג ע"י עורך דין מטעמו".
דיון ומסקנות
5.לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובות לה ובנספחים המצורפים, באתי למסקנה כי דין הבקשה להתקבל, מהטעמים הבאים:
שאלת הסמכות המקומית העולה בענייננו נבחנית על פי תקנות 3 ו-5 לתקסד"א הקובעות כדלהלן:
"3. תובענה שאינה במקרקעין
(א)תובענה שאינה כולה במקרקעין תוגש לבית המשפט שבאזור שיפוטו מצוי אחד מאלה:
(1) מקום מגוריו או מקום עסקו של הנתבע;
(2) מקום יצירת ההתחייבות;
(3) המקום שנועד, או שהיה מכוון, לקיום ההתחייבות;