בכר ואח' נ' אריוביץ ואח'

החלטה

1.התובעים בעלי נכס ברח' עוזיאל 98, ירושלים, מכרו על פי הסכם שנחתם עם הנתבעים ביום 30.2.08 ולפיו מכרו לנתבעים את הנכס.

2.בכתב התביעה שהגישו התובעים כנגד הנתבעים נטען כי חרף העובדה כי הנכס נרשם על שם הנתבעים נמנעו אלה מלשלם את יתרת התמורה כקבוע בהסכם ואשר עומדת על סך של 20,000 דולר על פי שער יציג של הדולר שאינו פחות מ-4.25 ₪ לדולר.

הנתבעים הואילו לשלם ביום 7.10.08 סכום של 15,550 ₪ השווים ל-4,859 דולר וזאת באופן שרירותי ובניגוד להסכם.

אי תשלום יתרת התמורה מהווה הפרת הסכם המזכה אותם בפיצוי המוסכם שערכו ליום הגשת התביעה הגיע לסך של 8,000 דולר וכן סכום של 65,410 ₪ המהווה את יתרת התמורה.

3.הנתבעים הגישו בקשה לרשות להגן ובה הועלו הטענות הבאות:

ראשית – עובר לחתימת הסכם המכר שצורף לכתב התביעה נחתם בין הצדדים עוד ביום 15.7.03 הסכם שכירות ואופציה למכירה ובגינו שולמו על ידי הנתבעים עובר לחתימת הסכם המכר סכום של 65,635 דולר.

לאחר חתימת הסכם המכר שילמו התובעים סכומים נוספים אשר בסה"כ הגיעו לסכום של 75,000 דולר, הוא הסכום הנקוב בהסכם המכר. בין יתרת התשלומים ששילמו מופיעים סכומים של 303,40 ₪ עבור אגרת רשום מטעם עיריית ירושלים וכן סכום של 15,590 ₪ לעו"ד בן שמואל כשכר טרחה עבור התובעים.

שנית – על פי הסכם האופציה היה על הנתבעים ללשם את התמורה לפי השער היציג של הדולר ולא על פי השער של 4,25 ₪ לדולר.

4.מעיון בחומר שבפני אכן עולה מחלוקת בין הצדדים באשר לשאלה האם הנתבעים עמדו בתנאי הסכם המכר, דהיינו – שילמו את מלוא תמורתה. לטענת הנתבעים, הם אכן שילמו את מלוא התמורה וזאת במהלך השנים משנת 2003, עת נחתם ביניהם הסכם השכירות עם אופציית הרכישה ועד לחתימת הסכם המכר בשנת 2008 ואף לאחר מכן. שאלה נוספת השנויה במחלוקת בין הצדדים היא האם הסכום ששולם לעו"ד בן שמואל הינה ע"ח מכירת הדירה או שמא שכ"ט עבור פעולותיה כמי שייצגה את הנתבעים בהסכם המכר.

גירסתם זו של הנתבעים, הגם שהיא מעוררת תהיות מספר, עדיין יש בה הגנה לכאורה כנגד התביעה ודי בכך על מנת לאפשר להם להוכיח את גירסת הגנתם במסגרת ההליך הרגיל.

5.אשר על כן, הבקשה לרשות להגן מתקבלת.

הוצאות הבקשה יהיו לפי התוצאות בהליך העיקרי.

ניתנה היום, י"א חשון תשע"א, 19 אוקטובר 2010, בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא העתק ההחלטה לצדדים.