תנ"ג
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד
|
40896-01-13
30/05/2013
|
בפני השופט:
יעקב שינמן
|
- נגד - |
התובע:
בי – 4 בע"מ (בפירוק מרצון) אמיר בר און
|
הנתבע:
1. אודיו פיקסלס בע"מ 2. LimitedAudio pixels holdings 3. יובל ניסים כהן 4. חיים לוי 5. דניאל לוין
|
|
החלטה
(בבקשה להכרה בהמצאת כתבי בי-דין למורשה בהנהלת עסקים)
בפניי בקשה בהתאם לתקנה 482(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן: "התקנות") לקבוע כי המשיבים 1 ו-5 הינם "מורשים בהנהלת עסקים" של המשיבה 2 ולראות בהמצאת כתבי הבי – דין שהומצאו על ידי המבקש למשיבים 1 ו – 5 כהמצאה כדין למשיבה 2.
הרקע לבקשה
ביום 21.1.2013 הגיש המבקש בשם התובעת – בי-4 בע"מ (להלן: "בי – 4" או "החברה") כתב תביעה נגזרת נגד המשיבים 1 - 5 בצירוף בקשה לאישור הגשת תביעה נגזרת. בי – 4 הינה חברת היי – טק העוסקת בתחום מחקר ופיתוח טכנולוגיות אודיו מקוריות למכשירים ניידים ואחרים ולה מספר פטנטים בינלאומיים רשומים בתחום האודיו. כיום, החברה מצויה בהליכי פירוק מרצון לאחר שרוקנה מנכסיה.
המבקש, אמיר בראון, בעל מניות בחברה, בעל הכשרה כמהנדס תוכנה, ייסד יחד עם שני חבריו, המשיבים 3 ו – 4, את בי – 4 ומאז הקמתה ועד שנת 2010 כיהן בה כדירקטור וסמנכ"ל.
המשיבה 1, אודיו פיקסלס בע"מ הינה חברה ישראלית (להלן: "החברה הישראלית") אשר, לטענת המבקש בכתב התביעה, את הקמתה תכננו הנתבעים 3 ו – 5 בעת עבודתם בבי – 4 לשם גזילת נכסיה. לטענתו, בשם החברה הישראלית הוגשו בקשות שונות לרישום פטנטים בגין טכנולוגיות סאונד חדשניות כאשר זכויות הקניין הרוחני בהם שייכות לבי – 4 ועליהן עבדו המשיבים 3 ו – 5 יחד עם המבקש בעת העסקתם בבי – 4.
המשיבה 2, Audio pixels holding limited (להלן: "החברה האוסטרלית") הינה חברה הנסחרת בבורסה הרשומה באוסטרליה והיא מחזיקה ב – 100% ממניותיה של החברה הישראלית.
המשיב 3, יובל כהן, היה חבר לספסל הלימודים של המבקש במהלך לימודי הפיזיקה בטכניון. המשיב 4 דר' חיים לוי, צורף למיזם להקמת בי - 4. לטענת המבקש בכתב התביעה, המשיב 3 החליט להפנות עורף לבי – 4 וגזל את זכויותיה והעבירן לחברה הישראלית אותה הקים, כאמור, עם הנתבע 5 ואחרים.
המשיב 5, דניאל לוין, הצטרף לבי - 4 בתפקיד סמנכ"ל לפיתוח עסקי ובהמשך מונה גם לתפקיד דירקטור בחברה.
המבקש המציא את כתבי הבי – דין בתיק זה לידי החברה הישראלית והמשיב 5, אולם האחרונים ציינו, באמצעות באי כוחם, כי אינם מורשים לקבלת כתבי בי-דין עבור החברה האוסטרלית ואף אינם מהווים מען להמצאת כתבי בי-דין בשמה.
תמצית טענות המבקש
במקרה זה מתקיים מבחן "אינטנסיביות הקשר" שנקבע בפסיקה לעניין תחולת תקנה 482(א) בין החברה האוסטרלית לבין החברה הישראלית או לבין המשיב 5, בהתאם לסממנים הבאים: על פי רישומי הרשויות, החברה האוסטרלית מחזיקה ב – 100% ממניות החברה הישראלית; לחברה הישראלית ולחברה האוסטרלית מנכ"ל אחד – הוא המשיב 5 המכהן גם כדירקטור של החברה הישראלית; כתובת הדואר האלקטרוני האישית של המשיב 5 בחברה האוסטרלית מוגדרת ככתובת הדואר האלקטרוני של החברה הישראלית; יו"ר הדירקטוריון, פרד בארט, משותף לשתי החברות; תחום הפעילות המוגדר של החברות זהה; אתר האינטרנט באוסטרליה: http://www.audiopixels.com.au (להלן: "אתר האינטרנט") ושם המתחם (דומיין) למשלוח וקבלת דואר אלקטרוני משותף לשתי החברות כאשר החברה הישראלית לא מחזיקה אתר אינטרנט משלה ואתר האינטרנט מספק מידע הן לגבי החברה הישראלית והן לגבי החברה האוסטרלית; באתר האינטרנט מסופק מידע רב על החברה הישראלית; 3 חברי הדירקטוריון של החברה האוסטרלית משמשים גם כדירקטורים בחברה הישראלית; הסמליל (לוגו) של שתי החברות זהה; ההתייחסות לחברה הישראלית היא כמותג "audio pixels" ללא הבחנה בין החברה הישראלית לאוסטרלית; למרות שמה, החברה האוסטרלית אינה משמשת כחברת אחזקות בלבד ובפועל החברה האוסטרלית מעורבת באופן מעשי בפיתוח ושיווק פרויקט הרמקול הדיגיטלי; החלפת שמה של החברה האוסטרלית משמה הקודם: Global Properties Limited לשמה הנוכחי והחלפת עיסוקה בנדל"ן לפיתוח רמקול דיגיטלי, התרחשה סמוך לקניית חלקה של החברה הישראלית על ידי החברה האוסטרלית.
תמצית טענות המשיבים
כתב התביעה לא הומצא כדין למשיבים – חרף המצאת כתב התביעה במישרין לידי החברה האוסטרלית, מסר המבקש את כתב התביעה לגורמים אחרים.
התנהלות המבקש בבקשה נועדה לצרכים טקטיים, בלתי ראויים על מנת לנסות לעקוף את המבחנים הקבועים בתקנה 500 לתקנות בעניין מתן היתר המצאה בו נדרש בית המשפט לבחון את נסיבות המקרה ולהכריע האם בנסיבות הספציפיות יהא זה ראוי לכפות על נתבע זר ספציפי לקיים הליכי משפט במדינת ישראל. מהבקשה עולה כאילו המבחן היחיד הקיים בפסיקה לקיומה של המצאה כדין הוא "מבחן הידיעה", אולם אין בעקרון הידיעה כדי לייתר את ביצועה של המצאה כדין וקיימת חובה ברורה וחשיבות לקניית סמכות שיפוט של בית המשפט באמצעות כתב טענות ראשון.
נטל ההוכחה המוגבר ביחס למבחן "אינטנסיביות הקשר" לעניין תקנה 482(א) מוטל על כתפי בעל הדין המבקש להכיר בקיומה של המצאה לידי המורשה.
המשיב 5 אינו "מורשה בהנהלת עסקים" מטעם החברה האוסטרלית; המשיב 5 אינו בעל תפקיד או נושא במשרה כלשהיא בחברה האוסטרלית לרבות מנכ"ל, אלא בעל תפקיד בחברת אודיו בלבד - הכיתוב המופיע באתר ASX (אתר רשות ניירות הערך האוסטרלי), עליו מסתמך המבקש בבקשה, שגוי. מדובר באתר חיצוני שאינו נשלט או מנוהל על ידי החברה האוסטרלית והיא אינה אחראית לתכנים או הפרטים המופיעים בו. המשיב 5 אינו מופיע כבעל תפקיד בחברה האוסטרלית בהתאם לדו"ח השנתי של החברה לשנת 2012. שם המתחם של שתי החברות אינו זהה.
החברה הישראלית אינה "מורשה לקבלת כתבי בי – דין" מטעם החברה האוסטרלית ואינה עומדת בקריטריונים הקבועים בדין כדי לשמש ככזו. יחד עם זאת, מתוך כוונה לחסוך זמן שיפוטי מיותר, הציעו באי כוח המשיבים למבקש את ההצעות הבאות שנדחו על ידו; הצעה כי לצרכי הליך זה יוכר משרדם כמען להמצאת כתבי בי דין לחברה האוסטרלית / הצעה כי, לצרכי הליך זה בלבד ומבלי להודות בבקשה, ככל שישנה חשיבות לעצם ההמצאה למשרדיה של החברה האוסטרלית, לפנים משורת הדין תוכר כתובתה של החברה הישראלית כמען להמצאה / סוגיית היותו של המשיב 5 מורשה להמצאת כתבי בי – דין תוכרע על ידי בית המשפט בעוד שההמצאה לחברה האוסטרלית לצרכי ההליך תבוצע למשרדי ב"כ המשיבים.
לאור דחיית ההצעות שהציעו ב"כ המשיבים יש לחייב את המבקש בהוצאות התגובה לבקשה.