בי טי אן רזידנס בע"מ ואח' נ' ועדה מקומית לתכנון ובניה הוד השרון

החלטה

ביום 8.1.09 ניתן על ידי פס"ד בערעור שהגישו המערערים על שומתו של השמאי עדי צביקל, מי שמונה ע"י הצדדים כשמאי מכריע כמשמעות המונח בתוספת השלישית של חוק התכנון והבניה (להלן: "השמאי המכריע" ו/או "התוספת" ו/או "החוק" בהתאמה).

בפסה"ד הוריתי להשיב לשמאי המכריע את השומה ע"מ שהשמאי יבדוק את הנושאים הטעונים בדיקה ו/או מתן הנמקה, הכל כמפורט בפסה"ד.

השמאי התבקש להוציא שומה מכרעת מתוקנת בתוך 60 יום מיום מתן פסה"ד.

בסעיף 3 לפרק הסיכום שבפסה"ד הוריתי כי אם מי מהצדדים יחוש כי נפגע מתוצאות השומה המתוקנת והמשלימה, יוכל לערער עליה בערעור נפרד וחדש (ההדגשה במקור – ד.ג), במסגרת המועדים הקבועים לכך בתוספת.

אין חולק כי ביום 7.6.09 השלים השמאי המכריע את שומתו המשלימה, כאשר התוצאה הסופית שהגיעה אליה זהה לתוצאה שבשומה המקורית.

בבקשה שלפני עותרים המערערים כי אורה על מינוי שמאי מכריע אחר, משום שלדעתם השמאי המכריע לא מלא אחרי הוראות פסה"ד מיום 8.1.09, התפלמס עם הוראות אלו ולא פעל עפ"י הנחיות אלו.

לחילופין, מבקשים המערערים כי אתן פס"ד משלים ובו התייחסות להחלטת השמאי המכריע.

בשולי הבקשה מעדכן ב"כ המערערים כי הוועדה – המשיבה הגישה ערעור לביהמ"ש המחוזי מרכז והסכימה למחקו עקב אי הבנה בינו לבין המערערים, והוא מוכן שהמשיבה תגישו בשנית.

ב"כ המשיבה מתנגד נמרצות לבקשה שלפנינו ומבקש להורות על דחייתה של הבקשה על הסף ו/או לעיצומה.

ב"כ המשיבה טוען כי המערערים החמיצו את השעה להגשת ערעור כלשהו, שכן היה עליהם להגישו תוך 45 יום מיום שהודע להם דבר ההחלטה. כיוון שהשמאי המכריע הוציא שומה משלימה ביום 7.6.09, לא ניתן להגיש בקשה שכגון דא, 6 חודשים אחרי הוצאת השומה המתוקנת.

מוסיף ב"כ המשיבה וטוען כי בקשת המערערים אינה ערעור היטל השבחה, שכן אין הליך כזה של בקשה למינוי שמאי אחר ו/או מתן פס"ד משלים מצידי.

כן סבור ב"כ המשיבה כי המערערים לא הגישו בקשה להארכת מועד, מה גם שבימ"ש זה נעדר סמכות להעניק להם הארכת מועד שכזו.

במחלוקת זו שבין הפרקליטים דעתי כדעתו של ב"כ המשיבה. אין בבקשה כל הסבר לא משכנע ולא מינימלי מה פשר האיחור או השיהוי בבקשה, בעיקר נוכח העובדה שהמערערים התבקשו להגיש כל ערעור על תוצאות השומה המשלימה תוך פרק הזמן הקבוע בתוספת. מכאן שדין הבקשה להדחות על הסף, וכך אני מורה.

באשר לגופה של בקשה, טוענים המערערים כי השמאי המכריע התפלמס עם ביהמ"ש ולא מלא אחרי ההוראות שניתנו לו. כדוגמא מציין ב"כ המערערים כי השמאי סרב להתייחס לטבלה שצורפה לכתב הערעור, ובה מפורטים פרטי הרישום הסטטוטורי בלשכת רישום המקרקעין.

ב"כ המשיבה מפנה לשומה המשלימה, וטוען כי השמאי המכריע התייחס ב – 11 עמודים מפורטים לכל ענין או נושא שנדרש לבדוק ו/או להכריע בו עפ"י הוראות פסה"ד.

באשר לדוגמא הספציפית, מפנה ב"כ המשיבה לעמודים 4 – 6 לשומה המשלימה, שבה דן בטבלה שנקובים בה פרטי הרישום המקוריים.

ף בענין זה דעתי כדעתו של ב"כ המשיבה. בהתייחס לדוגמא הספציפית, השמאי המכריע דן והכריע בסוגיה זו כפי שהתבקש.

העובדה שהתוצאה אינה לרוחם של המערערים – אין בה כדי לומר שהשמאי המכריע לא פעל בהתאם להנחיותיי בפס"ד.