בית מרקחת סביון בע"מ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ

החלטה

בבקשה זו, לגריעת שלושה שיקים מרשימת הגבלה לפי סעיף 10 לחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א-1981 (להלן – החוק), אין כל ממש.

חשבונה של המערערת (להלן – המבקשת) מס' 83300/10 בבנק המשיב הוגבל לאחר החזרת לפחות עשרה שיקים מסיבת א.כ.מ. המבקשת לא מצאה לנכון לצרף לכתב הערעור את הודעת ההגבלה, כך שאין לפניי פרטים נוספים בעניין זה, ואף אין לדעת מה הייתה מסגרת האשראי המאושרת.

לקוח מוגבל המבקש מבית המשפט לבטל הבאת שיק במניין השיקים שסורבו צריך להראות כי מתקיימת בעניינו אחת העילות המנויות בסעיף 10(א) לחוק. המבקשת לא הצביעה על העילה מכוחה היא עותרת לגריעת השיקים. עיון בכתב הערעור מעלה כי לענייננו יכולה להיות רלבנטית אך ורק העילה המנויה בסעיף קטן (3), דהיינו – "ללקוח היה יסוד סביר להניח שהייתה חובה על הבנק לפרוע את השיק\ אם בשל כך שהייתה יתרה מספקת בחשבון, או שהבנק היה חייב לפרעו מכוח הסכם איתו".

כל שנטען בכתב הערעור ובתצהיר שצורף לו הוא שצד ג' (חברת לאומי ויזה) עיכב שלא כדין זיכוי כספי שהיה אמור להעביר לחשבון המבקשת ביום 2.3.2012 – מועד הצגת שלושת השיקים שבמחלוקת בחשבון. מנהל המבקשת (להלן – המבקש) הצהיר כי הוא נוהג לרשום שיקים במועד הזיכויים, הבנק המשיב ידע זאת ולא אמור היה להחזיר את השיקים. עוד טען המבקש כי ביקש מהמשיב לא להחזיר את השיקים, אך המשיב "התרשל", לא העמיד לחברה אשראי זמני בגובה הסכומים שיזוכו (כפי שעשה במקרים קודמים), ולא הודיע למבקש על החלטתו להחזיר את השיקים.

מכלול טענות המבקשת אינו יכול להעמיד לה עילה טובה לגריעת השיקים שבמחלוקת.

המבקשת אינה טוענת כי סברה שהייתה על הבנק המשיב חובה לפרוע את השיקים מכוח הסכם עמה. טענתה היא כי ציפתה שהבנק יכבד את השיקים נוכח בקשתה שיעשה כן. כידוע, הבנק אינו חייב לספק ללקוח מסגרת אשראי זמנית [גם אם נהג כך בעבר: ראו רע"א 10683/07 מטאניס מיכאל חב' לבניין ועב' אבן בע"מ נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ, לא פורסם (23.12.2007), ואעיר כי בענייננו המבקשת אף לא הוכיחה קיומו של נוהג כזה באמצעות דפי חשבון]. ציפייתה של המבקשת כי כך ינהג הבנק אף אינה עולה בקנה אחד עם הוראות הדין המחייבות את הבנק לסרב לפרוע שיקים הנמשכים ללא כיסוי מתאים. על כך יש להוסיף כי, במצב הדברים הרגיל (ולא הונחה לפניי תשתית לקבוע כי בענייננו מתקיים מקרה חריג), בנק כלל אינו מחויב להודיע ללקוח על כוונתו להחזיר שיקים בחשבון, ועל כן לא הוכח שנפל פגם כלשהו בהתנהגותו כלפי המבקשת.

הנה כי כן, המבקשת לא העמידה עילה לקבלת בקשתה, והרי היא נדחית בזה. המבקשת תישא בהוצאות המשיב בסך של 1,700 ₪. הפיקדון יחולט לטובת המשיב.

ניתנה היום, ב' אייר תשע"ב, 24 אפריל 2012, בהעדר הצדדים.