פסק דין
1.בפניי תביעה כספית בסך 27,922.25 ₪ שהגישה התובעת, חברה אשר עוסקת בניהול בתי אבות בחיפה, נגד הנתבעים בקשר עם מגורי אמם, הגב' גרפינשטיין ברוניה ז"ל (להלן: "הדיירת"), בבית אבות שבניהולה ברחוב שושנת הכרמל בחיפה (להלן: "המעון").
תמצית טענות התובעת
2.התובעת טוענת, כי הדיירת התגוררה במעון ע"פ חוזה שנחתם בין התובעת ובין הנתבעים ביום 23/4/08 (להלן: "ההסכם"). הנתבעים ביקשו לאפשר את מגורי אמם באופן מיידי במעון הנתבעת למרות שעדיין לא היה לה "קוד" ממשרד הבריאות, קרי – אישור זכאות למימון שהותה במעון (להלן: "הקוד"). הנתבעים ביקשו כי התובעת תתחשב בהם מבחינה כספית עד לקבלת הקוד.
בין הצדדים הוסכם, כי הדיירת תתקבל במעון באופן מיידי תמורת סכום מופחת של 2,000 ₪ לחודש (להלן: "התשלום המופחת"). עוד הוסכם, בין היתר, כי היה ותועבר הדיירת מהמעון לאחר קבלת הקוד, "שלא בהוראת החברה, אזי מתחייבת המשפחה לשלם לחברה בגין כל התקופה בה שולם התשלום המופחת את ההפרש שבין מחיר האשפוז המלא באופן פרטי כאמור בהסכם זה לבין התשלום המופחת" (סעיף 6 סיפא להסכם). נטען, כי הדיירת שהתה במעון מיום 23/4/08 ועד ליום 7/9/08, שאז הגיע הנתבע מס' 1 (להלן: "גולן") והוציאה מהמעון שלא בהוראת התובעת.
3.התובעת עותרת כי הנתבעים ישלמו לה את התשלום המופחת מתחילת שהות הדיירת במעון ועד קבלת הקוד, קרי מיום 23/4/08 ועד ליום 1/7/08 וכן את ההפרש שבין התשלום המלא (סך 9,800 ₪ לחודש) לתשלום המופחת בגין אותה תקופה.
תמצית טענות הנתבעים
4.הנתבעים טוענים תחילה, כי אין כל יריבות בין הנתבעת מס' 3 (להלן: "אסתר") לבין התובעת, שכן היא לא חתמה על ההסכם, אלא היה זה גולן שחתם בשמה וזאת בהסכמת התובעת אשר רצתה לקצר הליכים מבלי להמתין לחתימתה. משכך, יש למחוק התביעה נגדה.
5.באשר לנסיבות חתימת ההסכם, טוענים הנתבעים, כי החתימה נעשתה כלאחר יד ותוך כדי בדיקת רופא מטעם התובעת את אמם, כך שכל מעייניהם של גולן ושל הנתבעת מס' 2 (להלן: "טוניה") שחתומים על ההסכם, היו נתונים לבדיקה ולא להוראות ההסכם. הנתבעים לא קיבלו לידיהם עותק מההסכם, ורק הוסבר להם כי עד להמצאת הקוד (שאמור להתקבל בתוך חודש) עליהם לשלם תשלום חד פעמי של 2,000 ₪. עוד הוסבר להם כי עם קבלת הקוד יופסקו התשלומים.
ביולי 2008 הגיע הקוד ממשרד הבריאות, משכך, למעט התשלום הראשון בסך 2,000 ₪, לא נדרשו הנתבעים לשלם כל תשלום נוסף וכל התשלומים בגין אמם בוצעו ע"י משרד הבריאות.
6.הנתבעים טוענים, כי לאחר החתימה על ההסכם התברר כי המעון אינו מתאים כלל ועיקר לצרכיה של הדיירת.
נוכח התנאים הלא טובים והעדר טיפול ראוי, פנה גולן לתובעת וביקש להעביר את אמו לבית אבות אחר, לאחר שתחילה נבדקה אפשרות להעביר אותה לאחד הסניפים האחרים של התובעת. גולן הודיע לתובעת כי הוא פונה למשרד הבריאות לצורך העברת הדיירת לבית אבות אחר וביום 7/9/08 הוציא אותה והעבירה לבית אבות בני ברית בחיפה, הכל באישור משרד הבריאות.
7.נטען, כי ההסכם בכללותו הינו בלתי ראוי המקפח את זכויות הנתבעים וכי סעיף 6 סיפא להסכם בפרט, הינו מקפח באופן קיצוני, שכן הופך את הנתבעים בני ערובה לכל ימי חייה של הדיירת, בשים לב לחרב בדמות סכום של 23,400 ₪ (הוא סכום ההפרש בגין 3 חודשים לשיטת התובעת) המונפת מעל ראשם, ואילו התובעת תוכל לעשות עם הדיירת כעולה על רוחה, מבלי שלמשפחתה תהיה כלל היכולת להעבירה למקום אחר.
8.הנתבעים סבורים, כי מאחר והקוד הגיע ביום 1/7/08 זכאית התובעת, לכאורה, לתשלום של 2,000 ₪ לחודש מאי, 2,000 ₪ לחודש יוני ו- 467 ₪ לחודש אפריל ובלבד שתוכיח כי לא קיבלה דבר ממשרד הבריאות בגין תקופה זו.
ראיות הצדדים
9.מטעם התובעת הוגשו תצהירי עדות ראשית כדלקמן: תצהיר של סודי פופלין, מנכ"ל התובעת בזמנים הרלבנטיים לתביעה; תצהיר ותצהיר משלים של שירי שלוס, מנהלת השירות הסוציאלי בתובעת משנת 2006; תצהיר ותצהיר משלים של אולגה קוצ'רוב, עובדת סוציאלית בסניף שושנת הכרמל של התובעת משנת 2006; תצהיר של יוליה קרבצ'נקו, אחות ראשית בתובעת משנת 2001; תצהיר של אנג'לה פוסטנק, אחות ראשית בסניף שושנת הכרמל ותצהיר ותצהיר משלים של ד"ר גלינה וונחדלר, רופאת סניף שושנת הכרמל של התובעת.
10.הנתבעים מצידם מסתמכים על תצהירים של גולן, של אסתר ושל נטלייה רייצין, אחות בית האבות אחוזת "בני ברית" אליו הועברה הדיירת (יצוין, כי מטעם הנתבעים הוגש תצהיר נוסף של רועי שפר, חברו של גולן, אלא שהנתבעים ויתרו על עדותו).
11.בנוסף לעדים הנ"ל ולראיות שהוגשו באמצעותם, הוגש העתק פרוטוקול דיון ופסק דין שניתן בבית המשפט לתביעות קטנות במסגרת תביעות נגד התובעת בעניין החוק למניעת עישון במקומות ציבוריים.
דיון והכרעה
12.לאחר ששמעתי את העדים של שני הצדדים והתרשמתי מהופעתם בפניי ולאחר שעיינתי בחומר הראיות ושקלתי את טענות הצדדים, החלטתי לקבל את התביעה.