תביעת רשלנות רפואית.
פתח דבר
1. התובע נולד ביום 21.10.94 בלידת עכוז, ואין חולק כי הוא סובל, בין היתר, משיתוק מוחין ומשלל מומים המתבטאים בפיגור שכלי קשה, קושי בהליכה, בעיות שמיעה ופזילה ועוד. התובע אינו שולט על צרכיו ונזקק לסיוע בכל הקשור ללבוש ורחצה.
המחלוקת בין הצדדים מתמקדת בשאלה אם המומים מהם סובל התובע נובעים מתשניק סב-לידתי הנובע מרשלנות של הנתבע במהלך הלידה, או, כטענת הנתבע (להלן: "
בית החולים"), המדובר בפגם גנטי, ולמיצער, כי לא היתה רשלנות בלידה. הדיון פוצל בין שאלת האחריות לבין שאלת הנזק ונשמעו ראיות בשאלת האחריות.
הערה מקדמית
2. כאשר בתביעת רשלנות בלידה עסקינן, רשלנות שנטען כי גרמה לתשניק סב-לידתי (היפוקסיה - חוסר חמצן) שגרם לנזק מוחי ליילוד, על התובע להוכיח שלושה נדבכים והם:
א. רשלנות של הנתבע במהלך הלידה.
ב. כי הרשלנות גרמה ליילוד לתשניק סב-לידתי.
ג. כי הנזק שנגרם ליילוד הוא כתוצאה מהתשניק.
בתביעה כגון דא, מקובל לתמוך את התביעה גם בחוות דעת של מומחה בתחום הנוירולוגיה, מאחר שלא סגי במומחיות בתחום המיילדות, כדי לקשור בין מצוקה עוברית של היילוד לבין הנזק המוחי שנגרם ליילוד.
3. הגישה הרווחת כיום בקרב המומחים היא, שרק בחלק קטן מהמקרים של שיתוק מוחין יש קשר סיבתי בין תשניק סב-לידתי לבין הנזק המוחי. דהיינו, מרבית המקרים של שיתוק מוחין נגרמים כתוצאה מגורמים רבים ומגוונים, כמו פגמים גנטיים או מטבוליים, או סיבוכים המתרחשים במהלך ההריון, ללא קשר לאירועי הלידה.
עוד מקובל בין המומחים כי תשניק סב-לידתי מאופיין בארבעה סממנים והם: אפגר נמוך גם בדקה החמישית והעשירית, חמצת בדם, פרכוסים או רפיון שרירים בימים או בשבועות הראשונים לאחר הלידה, ופגיעה רב מערכתית כמו פגיעה בכליות או הפרעה בתפקודי קרישה. מובן כי בחינת סממנים אלו, בבחינת נקודת מוצא, צריכה להיעשות בזהירות, באשר האפגר אינו בבחינת "מדע מדויק" (סולם האפגר מבוסס על חמישה נתונים: נשימה, דופק, צבע, תגובה לגירוי וכוח השרירים), וחומציות בערכים תקינים יכולה להעיד על המצב בעת עריכת הבדיקה, מבלי לשלול בהכרח אפשרות של סבל עוברי ומצב של חוסר אספקת חמצן קודם לכן - ע"א 7375/02
בי"ח כרמל נ' עדן מלול (ניתן ביום 31.3.2005 ותלוי ועומד בדיון נוסף בשל שאלת ה"סיבתיות העמומה"). גם השאלה על מי נטל ההוכחה בשאלת הקשר הסיבתי בין התשניק לבין הנזק שנגרם, מקום בו הוכח קיומו של התשניק, אינה נקיה מספקות - ע"א 7705/98
המרכז הרפואי סורוקה נ' כהן, פ"ד נה(5) 913 (2001) פסקאות 14-15.
4. הקדמנו דברים שהקדמנו, מאחר שהתביעה שבפנינו לא תואר לה ולא הדר. התביעה הוגשה תשע שנים לאחר הלידה ונתמכה בחוות דעת בתחום המיילדות בלבד ללא חוות דעת בתחום הנוירולוגי. אפילו בחוות הדעת בתחום המיילדות - שכפי שנראה בהמשך אינה מבוססת כלל מבחינה עובדתית - אין התייחסות לקריטריונים המקובלים לתשניק סב-לידתי. בחוות הדעת אף אין טענה למצוקה עוברית קשה במהלך שלושת שלבי הלידה, למעט טענה למצוקה בשלב השלישי של הלידה עצמה, מבלי להתייחס לשאלה אם שלב זה ארך מספר שניות או מספר דקות. ולא רק זאת, אלא שהמומחה בתחום המיילדות אף לא התיימר לקבוע בחוות דעתו כי התובע סבל מתשניק, אלא הסתפק בקביעה כביכול רופא הילדים שהיה נוכח בלידה, אבחן כי התובע סובל מתשניק. זאת, מבלי לקשר במפורש בין
התשניק כביכול לבין מצבו של התובע, אך תוך קביעה כי אין לתשניק קשר לפגיעה גנטית "
גם אם מאוחר יותר התעוררה בעיה גנטית כלשהי". כל זאת, כאשר לאורך השנים שקדמו להגשת התביעה, נבדק התובע על ידי מומחים שונים שהביעו דעתם כי בתסמונת גנטית מדובר.
רוצה לומר כי התביעה הייתה רעועה מלכתחילה. בוודאי שלא היה מקום להמשיך בתביעה, לאחר שבית המשפט מינה בהסכמה מומחה בתחום הנוירולוגי, שבחוות דעתו שלל תשניק סב-לידתי וממילא שלל קשר סיבתי בין תשניק כאמור לבין מצבו של התובע, ואף קבע כי התובע סובל מתסמונת גנטית. למרות זאת, ביקש התובע למצות את ההליך עד תומו, וכפי שנראה להלן, לאחר חקירתו של המומחה מטעם התובע בתחום המיילדות, נתברר כי גם בתחום זה לא נותר שריד ופליט מהתביעה.
רקע עובדתי
5. לאמו של התובע היסטוריה של חמש לידות רגילות. כל אחיו של התובע נולדו במצב תקין בסוף ההריון וגם לאחר לידתו של התובע ילדה אמו תינוק בריא נוסף בלידה תקינה. במהלך ההריון של התובע לא אותרו בעיות מיוחדות, למעט מצג עכוז שנתגלה בחודש השמיני להריון. לטענת התובעים, אמו של התובע נשלחה לבית החולים האיטלקי בנצרת לביצוע היפוך חצוני של העובר, אך הפעולה לא צלחה והעובר נשאר במצג עכוז. נציין כי לטענה זו אין כל תיעוד. מכל מקום, אין חולק כי ימים מספר לפני הלידה, פנתה אמו של התובע לבית החולים, הנתבע דכאן, ובוצע ניסיון שנכשל להיפוך חיצוני של העובר. כעבור מספר ימים, בשבוע ה-38 להריונה, פנתה אמו של התובע לבית החולים הצרפתי ושם התנהלה הלידה, שאודותיה נרחיב בהמשך.
היעדר קשר סיבתי בין הלידה לבין מצבו של התובע
6. כפי שהקדמנו לעיל, לתשניק סב-לידתי מספר פרמטרים מובהקים שבתחום מומחיותם של נוירולוגים.