אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בית אליתים אלערבי נ' עירית ירושלים ואח'

בית אליתים אלערבי נ' עירית ירושלים ואח'

תאריך פרסום : 04/03/2014 | גרסת הדפסה
עת"מ
בית המשפט המחוזי ירושלים
35189-09-13
25/02/2014
בפני השופט:
נאוה בן אור

- נגד -
התובע:
בית אליתים אלערביעל ידי ב"כ עו"ד סאמי ארשיד ועו"ד מוסא עותמאן
הנתבע:
1. עירית ירושלים
2. הועדה המקומית לתכנון ובניהשתיהן
3. הועדה המחוזית לתכנון ובניה מחוז ירושלים
4. ועדת הערר לתכנון ולבנייה מחוז ירושליםשתיהן
5. גרין נט תקשורת בע"מ

פסק-דין

פסק דין

האם ניתן היה להעניק למשיבה 4, חברת גרין נט תקשורת בע"מ היתר בנייה להקמת מתקן למיון פסולת בשטח המגרש שבחזקתה, מכוחן של התכניות החלות עליו, מבלי שתוכן לשם כך תכנית מפורטת ותוגש לאישור מוסדות התכנון המתאימים. זו השאלה העומדת ביסוד העתירה.

רקע עובדתי ותכנוני

1. העיר ירושלים מייצרת כ- 1,200 טון פסולת ביום.

עד לחודש מאי 2011 הייתה הפסולת מועברת למטמנה באבו דיס, ומוטמנת בה ללא מיון ומחזור. בחודש יוני 2011 החליט המשרד להגנת הסביבה להגביל את כמות הפסולת שתוכל עיריית ירושלים להעביר למטמנה האמורה ל-750 טון ליום. את היתרה הורה לה להעביר לאתר "אפעה", המצוי במרחק כ- 100 ק"מ מירושלים.

בשלב מאוחר יותר הגיע המשרד להגנת הסביבה להסכמה עם עיריית ירושלים, לפיה החל מסוף מרץ 2013 תיאסר כליל הטמנת פסולת באתר באבו דיס, ובהיעדר פתרון אחר, משמעות הדבר שהחל מאותו מועד היה על העירייה להעביר את כל הפסולת לאתר "אפעה". מובן שהולכת כל הפסולת היומית לאתר המרוחק מטילה עלויות גבוהות על העירייה, וממילא על הציבור כולו.

2. אין חולק, כי הטמנת פסולת אינה חלופה סביבתית ראויה, ונזקיה רבים. בכללם, זיהום אוויר, פליטת גזי חממה, זיהום קרקע ומי תהום ותפיסת שטחי קרקע שניתן לנצלם למטרות אחרות. המדיניות הממלכתית הינה צמצום הטמנת הפסולת ככל הניתן, בדומה לנעשה במתקדמות שבמדינות העולם המערבי. עיריית ירושלים, כך עולה מכתב התשובה שהוגש מטעמה, גיבשה חזון סביבתי לפיו תהיה מובילה בחדשנות באיכות הסביבה בכלל ובטיפול באשפה בפרט.

3. משיבה 4 היא חברה פרטית (להלן: החברה), המתמחה בטיפול בפסולת. היא אתרה ושכרה את המגרש נשוא העתירה (להלן: המגרש) כשבדעתה להקים עליו מתקן למיון פסולת אשר ימיין את הפסולת, יעביר את חלקה העיקרי למחזור ויפחית משמעותית את כמות הפסולת שיש להעבירה לאתר "אפעה" המרוחק. ביוני 2011 הגישה החברה את הצעתה ל"קול קורא מספר 32/2011 לתמיכה בהקמת ושדרוג תחנות מיון לפסולת עירונית", שפורסם מטעם המשרד להגנת הסביבה, וזכתה במענק של 17 מיליון ₪ לשם הקמת המתקן האמור, על המגרש שבחזקתה.

4. לאחר הזכייה הגישה החברה את הצעתה לעיריית ירושלים. מומחה מטעם העירייה בדק ומצא כי אין אתרים חלופיים להקמת המתקן בתחום המוניציפאלי של העירייה, ולאור חוות דעת זו אישרה מועצת העירייה להתקשר עם החברה בפטור ממכרז, כ"ספק יחיד".

5. כאמור, המתקן האמור אינו אתר פסולת, כי אם מתקן למיונה: חומרים אורגניים יישלחו ממנו למפעלים לייצור דשן אורגני, ואילו החומרים הלא אורגניים ימוינו לסוגיהם - חומרים הניתנים למחזור (מתכות, פלסטיק, וכו') יישלחו למפעלים לצורך שימוש, ויתרת הפסולת, שאינה ניתנת למחזור, תישלח להטמנה באתר "אפעה". הפסולת אינה נותרת, אם כך, במקום, אלא עד לסיום הליך מיונה.

6. המגרש בו מדובר נמצא באזור התעשייה בעטרות במרחק של כ- 300 מ' מן העותר. העותר הינו בית ספר לילדים יתומים הקיים בירושלים למעלה משישים שנה. הוא נבנה בשעתו על אדמות קלנדיה, ועם השנים, משהוקם אזור התעשייה בעטרות הפך, שלא בטובתו, לגובל באזור זה.

7. התכניות החלות על המגרש הן תכנית מתאר 1689 ותכנית מתאר 1689א' לאזור עטרות (נספח ב' לכתב התשובה מטעם הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה ירושלים וועדת הערר לתכנון ולבנייה מחוז ירושלים). שתי התכניות פורסמו בשנת 1973, והן מייעדות את האזור בו ממוקם המגרש לתעשייה. שתיים מהוראות תכנית 1689 רלוונטיות לענייננו. הוראת סעיף 8 לתכנית קובעת כך:

"על תכנית זו תחולנה ההוראות של תכנית מתאר ירושלים מס' 62, לרבות התיקונים בתכנית שאושרו מזמן לזמן, וזאת בנוסף להוראות שבתכנית תכנון עיר זו".

וזו לשונה של הוראת סעיף 10א:

"השטחים הצבועים בתשריט בצבע סגול יהוו אזור תעשיה ותחולנה על השטחים האלה ההוראות של תכנית מתאר ירושלים מס' 62, לגבי אזור תעשיה..."

8. תכנית מתאר ירושלים מס' 62 (נספח א' לכתב התשובה לעיל), כפי שהיא מעידה על עצמה בסעיף 3, הינה צירוף של תכנית המתאר שפורסמה ביום 14.9.44, והתיקון לה כפי שפורסם ביום 16.7.59. תכנית זו קובעת רשימת שימושים לפי ייעוד (מגורים, מסחר, תעשייה). המעיין ברשימת השימושים לאזור תעשייתי מוצא כי המדובר ברשימה ארכאית (שהרי בתכנית מתקופת המנדט עסקינן), הכוללת פרטי פרטים של סוגי תעשייה, כגון "בתי מבשל לשיכר", "בתי חרושת להכנת חלב מיובש וחלב מרוכז" ועוד מיני פיקנטריות כאלה. סעיף 1 לחלק ו' של התכנית מורה כי אין לעשות שימוש בקרקע או בבניין באזור מן האזורים שסומנו בתשריט, לבד מן התכליות המפורטות בשימושים המופיעים ברשימת השימושים - כל אזור והשימושים המותרים בו. עם זאת, מוסיף סעיף 1 הנ"ל וקובע, בס"ק ב', כהאי לישנא:

"באישורה של הוועדה המחוזית תהיה מוסמכת הוועדה המקומית להרשות להשתמש בקרקע או בבניין לתכנית [נראה כי נפלה שגיאת הגהה והמילה הנכונה היא תכלית - הערה שלי] שלא פורטה ברשימת השימושים לגבי אותו אזור, בכפוף לתנאים שיהיו נראים לה, בהתחשב עם אפייה של הסביבה שבה נמצאים הקרקע או הבניין, כפי שנקבע בתכנית זו".

9. תכנית נוספת שיש לעמוד על הוראותיה בטרם נסקור את ההליכים שקדמו להוצאת היתר הבנייה למתקן המיון הנדון, הינה תמ"א 16 (תיקון מס' 4), שנכנסה לתוקף בחודש ספטמבר 2011 (נספח ה' לכתב התשובה מטעם הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה וועדת הערר). תכנית זו היא תכנית מתאר ארצית לפסולת מוצקה. סעיף 8 לתכנית קובע כי אין להקים אתר פסולת (ותחנת מעבר בכללו) אלא על פי תכנית מפורטת העומדת בהוראות תכנית זו. סעיף 15 לתכנית קובע כי לא תופקד תכנית מפורטת לאתר פסולת אלא אם הוכן לתכנית תסקיר השפעה על הסביבה, אולם ניתן לפטור מחובת הכנת תסקיר כזה לאחר קבלת חוות דעתו של נציג המשרד להגנת הסביבה ולהמירו במסמך סביבתי. סעיף 16 קובע מה תכלול התכנית המפורטת. סעיף 22 לתכנית קובע כדלהלן:

"על אף האמור בסעיף 8, במקום שבתכנית מפורטת יועדו מקרקעין לתעשייה לסוגיה או למתקנים הנדסיים, יהיה גם אתר טיפול במשמע, למעט אתר טיפול תרמי, אתר לטיפול בפסולת מסוכנת ואתר לטיפול בפסולת בעלת סיכון נמוך, גם אם לא נאמר כך במפורש, ככל ואין בתכנית המפורטת כוונה אחרת משתמעת".

סעיף 22 ממשיך וקובע כי על בקשה להיתר תחול חובת יידוע לציבור כמפורט בסעיף 24 לתכנית (פרסום בעיתון, הצגת הודעה המפרטת את מהות הבקשה במקום בולט בחזית הבניין שעליהם היא חלה, ועוד). כך גם קובע סעיף 22 כי על בקשה להיתר יחולו הוראות סעיף 15 ו-16.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ