ביתא מערכות ואקום בע"מ ואח' נ' ביתק טכנולוגיות בע"מ ואח'

פסק דין

1.לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בכפר סבא, מיום 09.01.13 (כב' השופט ד. חסדאי) אשר חייב את המבקשים לגלות מסמכים ספציפיים ולאפשר עיון בהם, בהתאם לבקשת המשיבות.

2.לטענת המבקשים שגה בית משפט קמא בהחלטתו, מאחר ולא בדק האם המסמכים שהתבקשו רלוונטיים לעילת התביעה, שאם היה בוחן שאלה זו היה מוצא כי אין במסמכים שהתבקשו כדי לקדם את העניין נושא התביעה, שכן הם מתייחסים לשנים 2009-2011, בעוד שעילת התביעה עוסקת בעסקאות שנערכו עד חודש מרץ 2009, ועל כן המסמכים אינם רלוונטיים, ואפילו אינם "עשויים להיות רלוונטיים" כדרישת הפסיקה. המבקשים מוסיפים וטוענים כי המידע מתוך המסמכים שעליהם לגלות יש כדי לפגוע בחברה.

3.המשיבות אינן מתנגדות כי תינתן רשות ערעור, ולפיכך תידון הבקשה כערעור.

4.לאחר שעיינתי בהחלטת בית משפט קמא, בבקשה שלפני ובתגובות, אני סבורה כי יש ממש בטענות המבקשים.

5.ביהמ"ש קמא סקר את הפסיקה הרלוונטית, הנימוק שניתן לגילוי המסמכים הינו:

"בהינתן האמור ולאחר שנתתי דעתי לטיעוני הצדדים, נחה דעתי כי דין הבקשה להתקבל וכי יש להורות על גילוי ועיון במסמכים באופן מרבי שלא מצאתיו כמעיק ומקשה על הנתבעות באופן בלתי סביר. סבורני, כי זכותן של התובעות עומדת להן כעת לקבל את המסמכים המבוקשים וזאת כדי לקדם את עניינן במשפט באופן לגיטימי".

6.לא מצאתי בהחלטת בית משפט קמא התייחסות לשאלת קיומו של קשר, או רלוונטיות, בין המסמכים לבין עילת התביעה, וזאת על אף שבית המשפט עצמו הציב את השאלה שהעלו המבקשים- היינו הקשר שבין המסמכים שמועדם בשנים 2010-2011 לבין התביעה המתייחסת לעסקה שהסתיימה בשנת 2009 (סעיף 3 להחלטה). ואולם, כאמור, לשאלה זו אין מענה בהחלטת בית משפט קמא.

לעניין הצורך להכריע בשאלה האם מדובר במסמך העשוי לשפוך אור על המחלוקת בין הצדדים, וכי אין המדובר בבקשה שמטרתה "דייג" בלבד, ראו רע"א 6546/94 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' אזולי פ"ד מט (4) 54:

"גילוי מסמכים משתרע על כל "המסמכים הנוגעים לענין הנדון" (תקנה 112 לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד-1984). על צד לגלות כל אותם מסמכים, אשר סביר להניח כי הם כוללים מידע אשר יאפשר לצד, במישרין או בעקיפין, לקדם את העניין נושא התובענה... נמצא, כי הרלוואנטיות של מסמך לעניין גילויו רחבה יותר משאלת קבילותו במשפט. הרלוונטיות לצורכי גילוי היא במידת האור שהמסמך עשוי לשפוך על המחלוקת שבין הצדדים. מסמך שיש בו כדי לסייע לקו חקירה הוא רלוואנטי. לעומת זאת, מסמך שאין בו כדי לחזק טענה או להחלישה, וכל כולו לא בא אלא "לדוג" בענייניו של בעל דין, אין לגלותו...".

7.גם בתגובת המשיבות לבקשת רשות הערעור לא מצאתי תשובה משכנעת בדבר נחיצות הגילוי הספציפי לדיון בשאלה שבמחלוקת כפי שהיא עולה מכתבי הטענות.

יתר על כן, המשיבות מודות כי המסמכים הומצאו למומחה, גם אם לא הומצאו לידיהן שלהן (סע' 31 לתגובה).

8.בנסיבות אלה, ועל רקע ההלכה לפיה ערכאת הערעור אינה נוטה להתערב בהחלטות שעניינן דיוני בעיקרו, אני סבורה כי יש ממש בטענת המבקשות כי קודם לגילוי המסמכים בפני המשיבות, מן הראוי שיגולו בפני גורם ניטראלי, ובעניינינו- המומחה שמינה בית המשפט (מר אילן ישינסקי), וכי המומחה יתייחס בין היתר לשאלת הרלוונטיות של המסמכים להליך, וכך אני מורה.

9.סוף דבר, הערעור מתקבל במובן זה שהחלטת בית משפט קמא תעוכב עד לקבלת חוות דעת המומחה, אשר יתייחס בין היתר לשאלת הרלוונטיות של המסמכים להליך. ככל שיוחלט כי המסמכים הינם רלוונטיים, ורק אם זו תהיה מסקנת המומחה, יגולו המסמכים ויועברו לעיון המשיבות בהתאם להחלטת בימ"ש קמא.

הוצאות הערעור בסך 5,000 ₪ ישולמו על פי התוצאות בפסק הדין.

ניתנה היום, כ"ג ניסן תשע"ג, 03 אפריל 2013, בהעדר הצדדים.