פסק דין
בפניי ערעור שהגיש המערער – הזוכה, על החלטת כב' רשם ההוצל"פ, עמיעד רט מיום 26.9.10, בתיק הוצל"פ 01-72634-01-4, לפיה בהעדר תגובת המערער כמתחייב מהחלטת הרשם מיום 28.2.10, נתקבלה בקשת המשיב – החייב, בטענת פרעתי. בהתאם להחלטת הרשם: "ההליכים יבוטלו והתיק ייסגר. הזוכה יישא בהוצאות החייב בסך של 2,000 ₪+מע"מ".
בהתאם להחלטתי מיום 17.3.11, הוגשו עיקרי טיעון וסיכום טענות מטעם הצדדים.
המערער הוסיף והגיש תגובה לעיקרי הטיעון שהוגשו מטעם המשיב. בקשה למחיקת תגובה זו הוגשה מטעם המשיב.
במסגרת כתבי הטענות שהוגשו בפניי, העלו הצדדים טענות נגדיות לגופה של הבקשה בטענת "פרעתי", שהגיש המשיב.
לאחר שעיינתי בכתבי הטענות שבפניי, ובחנתי טענות הצדדים, מצאתי כי דינו של הערעור להתקבל, באופן שהדיון בבקשת המשיב בטענת הפרעתי יוחזר בפני הרשם הנכבד, במסגרתו ייבחן הרשם טענות הצדדים לגופו של עניין.
כפי שעולה מהחלטת הרשם, נשוא הערעור שבפניי, בקשת המשיב בטענת "פרעתי", התקבלה רק מפאת העובדה שלא הוגשה תגובה מטעם המערער, ומבלי שזו נדונה לגופו של עניין.
ואולם, לדידי, אף בנסיבות בהן לא מוגשת תגובה מטעם הזוכה לבקשה שמגיש חייב בטענת "פרעתי", על הרשם לדון בבקשה ולבחון הטענות לגופו של עניין.
הוראת תקנה 27א לתקנות ההוצאה לפועל, תש"ם-1979, קובעת בין היתר, כי ככלל הגשת בקשה בטענת "פרעתי", לפי סעיף 19 לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז – 1967, והדיון בה יהיו בדרך הקבועה בפרק כ' לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד -1984 (להלן: "התקנות"), בשינויים המחויבים.
תקנה 241 לתקנות, המצויה תחת פרק כ' לתקנות, שכותרתו "בקשות בכתב", ועניינה "הגשת בקשה בכתב והדיון בה", קובעת בסעיף קטן (ג) כי: "המשיב רשאי להשיב לבקשה תוך עשרים יום מיום שהומצאה לו, או בתוך מועד אחר שקבע בית המשפט או הרשם....."
קרי, אין כל חובה על המשיב להגיש תשובה לבקשה וככל שלא הוגשה כזו על ידו, ייתן בית המשפט או הרשם החלטתו על יסוד הנטען בבקשה (תקנה 241(ד) לתקנות). ברי כי אין באי הגשת תשובה מטעם משיב (אשר אינו מחויב ממילא בהגשתה), כדי להביא לקבלת הבקשה באופן אוטומטי מבלי שהדברים שהועלו בה נבחנו לגופו של עניין.
הנני סבור כי הדברים מקבלים משנה תוקף, בבקשה בה מועלית על ידי חייב טענת "פרעתי", אשר הטל הראייה להוכיחה רובץ ככלל לאורך כל הדרך על כתפיו של החייב.
לפיכך, ומשקיבל הרשם טענת ה,פרעתי" ואף הורה על סגירת התיק, מבלי שדן בטענות החייב לגופו של עניין, הנני מורה כי התיק יוחזר בפני הרשם לדיון ענייני בבקשת ה"פרעתי" שהגיש המשיב.
הנני סבור כי במצב הדברים שנוצר, ראוי כי החלטת הרשם בבקשה תינתן על יסוד כתבי הטענות של שני הצדדים ודיון בפניו במעמד הצדדים.
אשר על כן, ובהתאם לכל האמור לעיל, הערעור מתקבל בזאת.
לפיכך, החלטת הרשם מיום 26.9.10, מבוטלת בזאת, לרבות רכיב ההחלטה בדבר חיוב המערער בהוצאות.
התיק יוחזר בפני הרשם הנכבד לשם יישום החלטתי.
הנני מורה למזכירות בית המשפט להשיב לידי המערער הפיקדון בסך 5,000 ₪, אשר הופקד על ידו בהתאם להחלטתי מיום 17.2.11.
בנסיבות העניין מצאתי שלא לעשות צו להוצאות הערעור.
המזכירות תשלח העתק לב"כ הצדדים.