בימ"ש מחוזי חיפה, ש' רונית בש: 18 חודשי מאסר בגין שוד של מכשיר פלאפון ופיצוי למתלוננת

1.         בדיון שהתקיים בפניי ביום 18.12.2014 הורשע הנאשם בתיק זה, על פי הודאתו בעובדות כתב האישום, אשר תוקן במסגרת הסדר טיעון בין הצדדים (ראה במ/1), בביצוע עבירה של שוד, עבירה לפי סעיף 402(א) לחוק העונשין, התשל"ז – 1977 (להלן: "חוק העונשין"). יובהר כי לא גובש בין הצדדים הסדר טיעון לעניין העונש.א.         מבוא

ב.         כתב האישום המתוקן

2.         בעובדות כתב האישום המתוקן נטען, כדלקמן:

            ביום 13/8/14, סמוך לשעה 14:20, הלכה ס.ו. (להלן: "המתלוננת") ברח' הרב קוק במעלות, כשבידה מכשיר סלולארי מסוג אייפון 4 (להלן: "האייפון"), הצמוד לאוזנה השמאלית. באותה עת הלך הנאשם מאחורי המתלוננת, זאת במטרה לשדוד ממנה את האייפון. בשעה 14:25, לערך, ניגש הנאשם אל המתלוננת, משך בחוזקה בידה השמאלית אשר אחזה במכשיר האייפון ומשך מידה את המכשיר. כתוצאה מכך, נפלו משקפיה של המתלוננת לרצפה ונשברו. לאחר מכן הנאשם נמלט בריצה מן המקום.

            במעשיו, כמתואר לעיל, גנב הנאשם את מכשיר האייפון, כשבשעת המעשה או בתכוף לפניו או לאחריו ביצע מעשה אלימות במתלוננת או בנכס כדי להשיג את הדבר הנגנב, לעכבו אצלו או כדי למנוע התנגדות לגניבה או להתגבר עליה.

ג.          טיעוני המאשימה לעונש

3.         בפתח הדיון בפניי ביום 25/1/15 הגיש ב"כ המאשימה את גליון המרשם הפלילי של הנאשם (ת/1). כמו כן הגיש ב"כ המאשימה את טיעוני המאשימה לעונש בכתב (ת/2) וכן אסופת פסיקה (ת/3) להמחשת עמדתה העונשית של המאשימה. יוער כבר עתה, כי עיון באסופת הפסיקה הנ"ל מלמד בדבר מקרי שוד החמורים בנסיבותיהם ושונים מנסיבות המקרה דנן, לרבות שוד של קשישים. יובהר, כי המתלוננת בתיק זה אינה קשישה, כי אם ילידת שנת   1963.

4.         ב- ת/2 ציין ב"כ המאשימה כי עובדות כתב האישום מלמדות על חומרת מעשיו של הנאשם, אשר ביצע את המעשה תוך תכנון מוקדם ומעקב אחרי המתלוננת ולא מתוך החלטה ספונטאנית ורגעית. עוד ציין ב"כ המאשימה כי הנאשם ביצע את העבירה כנגד עוברת אורח אקראית אשר הלכה לתומה ברחוב.

5.         ב"כ המאשימה הטעים ב- ת/2, כי עבירת השוד הינה מן החמורות שיש בספר החוקים וציין כי לא בכדי הציב המחוקק בצידה עונש חמור. להמחשת הטיעון הנ"ל הדגיש ב"כ המאשימה, תוך הפניה לפסיקת בית המשפט העליון, כי בתי המשפט קבעו כי מעשי שוד בכלל ומעשי שוד המבוצעים כלפי מכשירי טלפון ניידים בפרט, הפכו נפוצים עד כדי היותם "מכת מדינה".

6.         עוד נטען ע"י ב"כ המאשימה, כי המסוכנות הנשקפת מהתנהגות הנאשם, כמתואר בכתב האישום, וכן ממקרים דומים בהם הורשע, מתבטאת בפגיעה קשה בביטחונו האישי של הפרט ובשלמות גופו. כן ציין ב"כ המאשימה ב- ת/2 כי הנאשם בחר ב"טרף קל", תוך שעקב אחר המתלוננת עד לנקודת הזמן הנכונה מבחינתו לצורך ביצוע זממו.

7.         ב"כ המאשימה טען ב- ת/2 כי הערך המוגן שנפגע ממעשיו של הנאשם הוא, זכותה של המתלוננת לביטחון אישי ולשלמות גופה, בציינו את התכנון שקדם לביצוע העבירה ואת חלקו המלא של הנאשם בביצועה, כמו גם את הנזק החמור שיכל להיגרם לקורבן העבירה ואת הנזק שנגרם בפועל (גניבת הפלאפון, שבירת משקפי המתלוננת וכן נזק נפשי כתוצאה מפגיעה בביטחונה האישי של המתלוננת). יוער בנקודה זו כי ב"כ המאשימה הבהיר בדיון בפניי, כי מכשיר הטלפון הנייד הושב לידי המתלוננת.

8.         ב"כ המאשימה טען ב- ת/2 למתחם עונש הולם בנידון דידן הנע בין 3 שנות מאסר בפועל ל- 6 שנות מאסר בפועל, זאת בצד רכיבי ענישה של מאסר על תנאי, פיצוי לטובת המתלוננת וקנס כספי. עוד ציין ב"כ המאשימה, באשר לנסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירה, כי הנאשם בעל עבר פלילי עשיר הכולל כ- 12 הרשעות קודמות בעבירות שונות – עבירות שעניינן - החזקת סמים, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, גניבה, הונאה, התפרצות, תיגרה, תקיפה, מעשה מגונה בכוח ושימוש ברכב ללא רשות.