בימ"ש מחוזי חיפה, סג"נ רון שפירא: פסק דין בנושא אופן חיוב המים לספארי ברמת גן

 השופט ר' שפירא, סגן נשיא [אב"ד]:

הרקע לערר וטענות הצדדים:

בפנינו ערר שעניינו סיווג הקצאת המים שנקבע לעורר לשנת 2013 ואילך כתעריף לצריכה ביתית, לטענתו, להבדיל מתעריף צריכה חקלאית, כפי שהיה נהוג לאורך שנים בעבר.

העורר, המרכז הזואולוגי ת"א ר"ג בע"מ, הידוע גם כספארי ברמת גן, הינו תאגיד עירוני, המאוגד כחברה פרטית בערבון מוגבל, כאשר בעלי מניותיו הן עיריית רמת גן (60%) ועיריית תל אביב (40%) והוא מתקיים מהכנסותיו העצמאיות.

טענות העורר:

העורר טוען כי הספארי שוכן בתוך ריאה חקלאית וירוקה בעיר רמת גן, בשטח של כ-1,000 דונם, הכולל בחובו עצי חורש, שתילי פרחים, מדשאות, כר מרעה פורה לבעלי החיים ואגם מים גדול להיפופוטמים. נטען כי הספארי הוא במפורש גן ירוק ואין לראות את מגוון בעלי החיים המשוטטים בספארי בלא שילובם וכריכתם בשטחי צמחייה ומרעה. נטען כי הספארי תורם לחקלאות לא פחות מגן בוטני ממוצע. עוד נטען כי בספארי נמצא האוסף הגדול ביותר של בעלי חיים במזרח התיכון והוא מיוחד בעולם כולו בשל העדרים הגדולים הרועים בשטח הפתוח.

נטען כי הספארי משמש גם כמאגר רבייה לבעלי חיים בסכנת הכחדה ושותף בפרויקטים של מחקר, שיקום והשבת בעלי חיים לסביבתם הטבעית. במסגרת זו מנהל הספארי ומטפח פעולות חינוך ומחקר בנושאים הקרובים לענייני החברה ומקיים קשרים עסקיים עם גופים אחרים בישראל ובחו"ל, המנהלים גני חיות, שמורות טבע ופארקים זואולוגיים. הספארי גם חבר, בין היתר, בארגוני גני חיות בינלאומיים ומקיים קשרים עם ארגוני שמירת טבע בינלאומיים. במכלול פעילויותיו, מתקיימים בספארי סיורים מודרכים בשטח הפתוח וברחבי הגן לכל הגילאים ולצידם מתקיימות גם פעילויות בשיתוף עם מוסדות חינוך, חוגים, קורסים, קייטנות ואירועים. בתוככי הספארי שוכן גם בית החולים לחיות בר בישראל, אשר נוסד בשיתוף עם רשות הטבע והגנים הלאומיים, במטרה לטפל בחיות בר פגועות וכן לנטר, לשקם ולשמר מיני בעלי חיים המצויים בסכנת הכחדה.

כן נטען כי לצד פעילויות גידול ואקלום בעלי החיים, השימור והמחקר שמבצע הספארי וכחלק משיתוף הפעולה בין גני החיות בארץ ובעולם, מתבצעת בספארי גם פעילות שיווקית של מכירה ורכישה של בעלי חיים ותוצרתם, בתמורה בכסף, או בעין בתמורה לקבלת בעלי חיים אחרים.

העורר טוען כי נוכח פעילותו של הספארי כמרכז זואולוגי, כגן חיות וכמרכז טיפולי, שיקומי, מחקרי, לימודי וחינוכי, הסב על גידול של בעלי חיים וצמחייה מגוונת, צורך הספארי כמות משמעותית של מים, אשר לא ראוי לראותה כ"צריכה ביתית".

העורר טוען כי לאורך השנים היה מחויב בתעריף מים של "צריכה חקלאית". עוד נטען כי החלטת רשות המים בעניין חיוב בתעריף מים בגין "צריכה ביתית" מעולם לא הומצאה כדין לידי העורר וממילא גם לא הומצאו לידיו הנימוקים שביסודה של אותה החלטה והעורר למד על קיומה של ההחלטה רק בעקיפין באמצעות תאגיד המים אשר פנה אליו בדרישה והתראה לחייבו בתעריף של "צריכה ביתית" בהתייחס לשנת 2013 ואילך. כן נטען כי לעורר לא ניתן יומו לעניין זה והוא מעולם לא נתבקש להביע את עמדתו לגישה המשתנה של המשיבים ולא ניתנה לו זכות השימוע והטיעון טרם קבלת ההחלטה השרירותית בעניינו. כמו כן, מדובר בהחלטה שאינה מנומקת כדין וגם בכך יש להביא לבטלות ההחלטה.

העורר טוען כי הינו מתקיים מכוח הכנסותיו בלבד, אינו נתמך על ידי שום גוף או מקורות כספיים נוספים, למעט תרומות וחסויות בהיקף זניח ביחס לפעילותו העניפה, וכל רווחיו מושקעים בפיתוחו. נטען כי הטלת מעמסה כספית כה כבדה על העורר מסכנת בעליל את עצם קיומו עד כדי נעילת שעריו לכלל הציבור בישראל.