בילדר נ' הרשקוביץ

פסק דין

תביעה אשר תחילתה בבקשה לביצוע שטר על סך 280,000 ₪ אשר הוגשה ללשכת ההוצל"פ במסגרת תיק מס' 26-10233-10-0 (להלן – "תיק ההוצל"פ" ולהלן – "השטר").

מבוא וטענות הצדדים:

1.אין חולק כי הצדדים פעלו במשותף, לכל הפחות משנת 2005 וזאת במספר פרויקטים בתחום הבידור ובכלל זה הצגת התיאטרון השחור בפראג, פעילות לשם הפצת סרט הונגרי בנושא דת וכיוצ"ב.

2.לטענת התובע פעילותם של הצדדים היתה במסגרת שותפות בלתי רשומה, אשר במסגרתה נערכה ביניהם התחשבנות לפרקים. במסגרת התחשבנות זו, ביום 20.7.05 חב לו הנתבע סך של 68,243 דולר. לטענת התובע, הוא נדרש ע"י בנק הפועלים להשיב חוב ומשכך פנה אל הנתבע על מנת שישיב לו את חובו כלפיו, בהתאם להתחשבנות. לטענתו, לנתבע לא היה באותו מועד סכום החוב ומשכך הם פנו יחדיו למלווה בשוק האפור בכדי שילווה לנתבע את הסכום שהוא חב לו.

לטענת התובע, המלווה הסכים ליתן לנתבע הלוואה בסך 280,000 ₪ בכפוף לשני תנאים - האחד, שהוא יהיה ערב לתשלום ההלוואה שניתנה לנתבע והשני, שהנתבע והתובע ימסרו לידיו של המלווה שטרי חוב חתומים.

לטענת התובע, הואיל ובאותו מועד הוא נדרש לשלם את חובו לבנק הפועלים ללא דיחוי ולאור ציפייתו כי הנתבע יעמוד בתשלום ההלוואה, הוא הסכים לתנאים.

לטענת התובע, הנתבע לא פרע את תשלומי ההלוואה ומשכך הוא פרע את ההלוואה ולאחר הפירעון כאמור, הוא קיבל את השטר אשר נחתם ע"י הנתבע – הוא השטר נשוא תיק ההוצל"פ.

התובע מודה כי ביום 22.11.09 שילם לו הנתבע סך 5,000 יורו במזומן המהווה סך 7,500 $ ומשכך, לאחר תשלום זה, נותר הנתבע חב לו סך 60,923$ ובהתאמה הוגש תיק ההוצל"פ על סכום החוב העדכני דהיינו 261,360 ₪.

התובע טען כי לא זו בלבד שהנתבע לא הכחיש את חובו האמור, אלא שהוא אף חתם על מסמך המאשר את יתרת החוב כלפי התובע.

בנסיבות אלו, לטענת התובע, דין התנגדותו של הנתבע להידחות ודין התביעה להתקבל במלואה.

3.לטענת הנתבע, לא זו בלבד שהוא אינו חב דבר לתובע, אלא שהתובע חב לו כספים כדלקמן: בגין תשלום עבור 5 חודשי עבודה בפראג בשנת 2005 סך 43,000 ₪, בגין תשלום בעבור שהיית 44 אומנים במלון בנתניה – סך 69,000 ₪, בגין פרסום לשם קידום הצגה לחברת אשכול – סך 26,600 ₪ , בגין נזקים כפועל יוצא מאי הפקס סרט בסך 105,000 ₪ ובגין הלוואה מבנק מזרחי עבור תשלום הוצאות – סך 46,000 ₪.

הנתבע הוסיף וטען כי לא זו בלבד שהוא לא נטל הלוואה מאחר, אלא שהיה זה התובע שנטל הלוואה מאדם בשם רומן והוא ערב להלוואה זו.

במסגרת טיעוניו, הכחיש הנתבע חתימתו על השטר וטען כי היא מזויפת, בנוסף, הכחיש חתימתו על מסמך ההתחשבנות בינו לבין התובע המאשר חוב בסך 60,923$ וטען כי אף היא מזויפת.

לטענת הנתבע, בנסיבות אלו, דין התביעה להידחות.

ההליכים המשפטיים:

4.במסגרת הדיונים אשר התקיימו בפניי העידו התובע, הנתבע ועדים מטעם הנתבע – מר משה שניר ומר מרק זיבי.

5.בנוסף, בהסכמת הצדדים, מונה ע"י בית המשפט בשתי החלטות שונות, מומחה לבדיקת כתבי יד – נפתלי – המכון לזיהוי כתב יד וגרפולוגיה משפטית בע"מ (להלן – "המומחה") וזאת על מנת לבחון הן את חתימתו של הנתבע על השטר והן את חתימתו על ההתחשבנות מיום 20.7.05.

מומחה בית המשפט הגיש שתי חוות דעת. בראשונה מהם מיום 19.1.12 - קבע כי קרוב מאד לוודאי (מספר 2 למדרג החיובי) שחתימתו של הנתבע על השטר הינה אמיתית ובשנייה מיום 27.5.13 - קבע כי קרוב לוודאי (מספר 3 במדרג החיובי) שחתימת הנתבע על אישור החוב הינה אמיתית.

דיון והכרעה: