ביטון נ' הראל בע"מ - חברה לבטוח

החלטה

מבוא

בקשת נתבעת להורות למומחים רפואיים בתחום הפסיכיאטרי והנוירולוגי להתעלם ממסמכים רפואיים שהומצאו בהליך שלפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים , תשל"ה-1975( להלן:"החוק") בנימוק שהם אסורים להמצאה בהיותם חוות דעת אך גם כי לא נערכו לצורך טיפול רפואי .

המסמכים נשוא הבקשה הם : א. שני מסמכים של הפיזיותרפיסטית( גברת פולק) שסומנו כנספחים א ו-ב לבקשה. ב. ארבעה מסמכים של הפסיכיאטר (ד"ר רזניק) שסומנו ג-ו לבקשה.

לטענת הנתבעת כולם חוות דעת האסורות ויש להסתפק בהצגת כרטיס טיפולים פיסיותרפיים, וללא מסקנות בדבר פגיעה או תפקוד .

ב"כ התובע מתנגד לבקשה לגבי כולם למעט מסמך ו (שערך הפסיכיאטר)כי לשיטתו יתר המסמכים נחוצים למסקנה הטיפולית ומשלבים ממצאים שחשובים להסבר מדוע נבחרה . ב"כ התובע טוען שפנה לפסיכיאטר פרטי לא לצורך חוות דעת אלא להימנע מסטיגמת "משוגע".

בדיון הסכימה המבקשת להגשת המסמכים של הפיסיותרפיסטית והחלטה לגביהם התייתרה איפה

החלטה

לאחר ששמעתי הצדדים מצאתי להורות למומחים להתעלם מהמסמכים הבאים :

ממסמך ו' יש להתעלם גם לנוכח הסכמה.

מיתר המסמכים של הפסיכיאטר יש להתעלם כי לדעתי מדובר בחוות דעת אסורות להמצאה.

להלן אפרט הנימוקים להחלטה.

נימוקי ההחלטה

המסגרת הנורמטיבית

נקודת המוצא הנורמטיבית הנוגעת להמצאת המסמכים למומחה שמונה לפי החוק, מעוגנת בתקנה 8 לתקנות הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), התשמ"ז- 1986 ( להלן:"תקנות המומחים") המגבילה את החומר המותר בהמצאה למומחה משקבעה שיומצאו למומחה "... כל המסמכים בדבר הטיפול הרפואי שניתן לו ובדבר הבדיקות שנבדק לצורך אותו טיפול, הנוגעים לעניין שבמחלוקת, ובלבד שלא יגיש למומחה חוות דעת רפואית" איסור נוסף מוטל בתקנה 9 לתקנות המומחים על המומחה עצמו לקבל או לדרוש חוות דעת רפואית .

מטרת התקנה היא להציג למומחה תשתית עובדתית מלאה אודות הטיפול והבדיקות שנתנו לנפגע, שחשובה לצורך רצינותה ומקצועיותה של חוות הדעת, אך בכפוף למגבלה שתכליתה כפולה: א.שמירת שיקול הדעת העצמאי והאובייקטיבי של המומחה ב.איון התועלת לצד מפניה למומחה מטעמו, לצורך המצאת חוו"ד למומחה .

המגבלה משתרעת הן על חוות דעת גלויה והן על חוות דעת החבויה במסמכים ,הנחזים על פניהם כאישורים רפואיים. גם מסמך הערוך על ידי רופא מטפל שמהווה פירוש החורג מסיכום של תיק הרפואי נפסל להגשה ראה אליעזר ריבלין תאונת הדרכים : סדרי דין וחישוב הפיצויים 562-561 (מהדורה חדשה מעודכנת, 1999)).( להלן:"ריבלין").

אולם, הלכה למעשה, קו הגבול בין חוו"ד רפואית למסמך המותר בהמצאה לא תמיד ברור ולעיתים דק . המושג "חוות דעת" לא מוגדר בתקנות.ולמונחים הנוגעים למסמכים המותרים להמצאה ניתן פירוש רחב שכן בגדר "כל המסמכים בדבר הטיפול הרפואי שניתן לו" נכללו גם מסמך שלא נערך על ידי רופא ושנערך לצורך טיפול פסיכולוגי או שיקומי ראה כב' השופט טירקל בע"א 96 / 2339 אררט חברה לביטוח בע"מ נ' אוולין דלל פ"ד נ (4) 529, עמוד 533-534(24.12.96)( "עניין דלל").

הפסיקה מצאה צורך בהגמשה ביישום תקנה 8(א) לתקנות המומחים בפרט בתחום הפסיכיאטרי אך גם בתחומים אחרים מחמת צורך ליתן למומחה נתונים חשובים שבו כדי שחוות הדעת תהיה רצינית עניינית ומקצועית , ומתוך החזקה המומחה הרפואי ידע להפריד המוץ והתבן ולשמור על שיקול דעתו גם אם מדובר ב"מקצת חוות דעת ".השווה ריבלין 565 , בעניין אמר להלן, וכן כב' השופט ריבלין- ברעא 03 / 9646 מלאד סולימן נ' קיפמן אורית (לא פורסם, 30.03.04))( "עניין מלאך") וראה מפיו גם באחרונה בעא 09 / 5270 דוד פרז נ' יעקב תורג'מן (לא פורסם, 22.2.2010)( להלן:"עניין פרז").