ביטון נ' אדדי

פסק דין

תביעה זו מהווה פרק שני בויכוח בין בעלי הדין בקשר לעבודה שהתובע (להלן ביטון) ביצע אצל הנתבע (להלן אדדי) בהרכבת דלתות.

בתיק ת"ק 12356-02-11 אדדי תבע את ביטון לפצות אותו בסכום של 3000 ₪ בטענה שביטון הרכיב אצל אדדי דלתות בביתו ברשלנות.

פסק דין שניתן על ידי מותב זה במרץ 2012 קבעתי בין היתר שאין ראיה כלשהי שביטון התרשל במדידות, אלא שאדדי הוא שביקש לשנות את ההזמנה ברגע האחרון. כמו כן באופן כללי קבעתי שטענות של אדדי אינן מקובלות עלי ודחיתי את תביעתו.

במסגרת התביעה האמורה ביטון טען בכתב הגנתו שמגיע לו 800 ₪ עבור הרכבת הדלתות בתוספת הוצאות משפט והפסד ימי עבודה בסך כולל של 2500 ₪. ביחס לאותן טענות קבעתי שאין מקום להעניק סכום זה לביטון מכיוון שבפועל מדובר בתביעה שכנגד שלא שולם בגינה אגרה.

זה הרקע לתביעה בפני שבה ביטון עותר לסכום כולל של 7728 ₪. אותו סכום בנוי כדלקמן:

א.828 ₪ עבודת הרכבת הדלתות.

ב.הוצאות משפטיות בכתב הגנה בתביעה קודמת 1740 ₪.

ג. הפסד יום עבודה ודיון בבית המשפט 1000 ₪.

ד. הוצאות משפטיות עבור כתב תביעה הנוכחי 1160 ₪.

ה. עוגמת נפש 3000 ₪.

יאמר מיד כי מדובר בעתירה מוגזמת. הרי בעת ניהול הדיון הקודם צימצם ביטון את עתירתו ל - 3300 ₪ ולא יתכן שמאז יתווספו סכומים כה גדולים.

בכל מקרה לא מגיע החזר הוצאות משפטיות בתביעות קטנות.

בעת הדיון טען ביטון כי 3000 ₪ אינו קשור עם עוגמת נפש אלא בעיקר בגלל שאדדי השמיץ אותו וכתוצאה מכך יצרן הדלתות פנה למרכיב אחר, דבר שגרם לו לביטון להפסד כספי.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים החלטתי לקבל את התביעה באופן חלקי בלבד ולהלן הנימוקים:

1.בהתבסס על הממצאים בפסק דין הקודם בתיק ת"ק 12356-02-11 השתכנעתי שלא נפל פגם בעבודתו של ביטון. לכן מגיע לו סכום של 800 ₪. אולם יש לציין שבדיון הקודם התברר שקיבל על חשבון השכר 100 ₪ לכן מגיעה לו היתרה של 700 ₪.

2.לא השתכנעתי שנגרמו לביטון נזקים בקנה מידה שהוא טוען אלא מקובל עלי שהיו לו הוצאות כלליות סביב ניהול הדיונים בסכום כולל של 1000 ₪.

אשר על כן, אני מחייב את הנתבע ויטוריו אדדי לשלם לתובע משה אהרון ביטון סכום של 1700 ₪ וזאת תוך 30 יום מהיום. אם לא כן הסכום ישא הפרשי הצמדה וריבית על פי חוק החל מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל.

ניתן היום, כ"ט אדר תשע"ג, 11 מרץ 2013, בהעדר הצדדים.