ביטול פסק דין שניתן בהעדר סיכומי המבקש תוך פסיקת הוצאות למשיבים

1.         בתום ההוכחות, הוריתי ביום 31.12.06, על הגשת סיכומים בכתב, כאשר המבקש (התובע) היה צריך להגיש את סיכומיו תחילה, בתוך 30 יום, דהיינו, עד ליום 31.1.07.

            ביום 15.2.07 הגיש המשיב 1 (הנתבע) בקשה לדחיית התובענה, לאחר שעד לאותו מועד לא הוגשו סיכומי המבקש.

            ביום 21.2.07 ניתן על ידי פסק דין, לדחיית התביעה (להלן - פסק הדין), לאחר שגם עד לאותו מועד לא הוגשו סיכומי המבקש, וכן חייבתי את המבקש בהוצאות כל המשיבים.

2.         בבקשה זו עותר המבקש לביטול פסק הדין ולהארכת המועד להגשת כתב הסיכומים, עד להגשת הבקשה והסיכומים בפועל, ביום 26.2.07.

הנתבע, המשיב 1, מתנגד בתוקף לבקשה.

המשיב 2, צד שלישי, השאיר את הבקשה לשיקול דעתו של בית המשפט.

המשיב 3, צד ד', לא השיב לבקשה.

3.         פסק הדין ניתן בהסתמך על תקנות 160(ד) ו- 157 (3) ל תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן - התקנות).

תקנה 160(ד) קובעת: " דינו של בעל דין שלא הגיש כתב סיכומיו במועד הקבוע, כדין בעל דין שלא התייצב במועד שנקבע לדיון...".

תקנה 157(3) קובעת: " התייצב הנתבע ואילו התובע לא התייצב לאחר שנמסרה לו הודעה כראוי, רשאי בית המשפט, לפי בקשת הנתבע, למחוק את התביעה או לדחותה".

(נזכיר, כי הנתבע במקרה דנן אכן ביקש לדחות את התובענה).

נמצא, כי בקשה לביטול פסק דין שניתן לאחר שבעל דין לא הגיש את סיכומיו במועד, דינה כבקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד, המוגשת על פי תקנה 201 ל תקנות.

4.         כיוון שההחלטה על הגשת הסיכומים ניתנה בפני המבקש ובא כוחו, הרי שאין עסקינן בביטול מחובת הצדק, אלא בביטול על פי שיקול דעת.

            לענין שיקול הדעת, יש להציב את שני המבחנים הבאים:

            א. סיבת מחדלו של המבקש להתייצב או להתגונן,

            ב. סיכויי הצלחה, כי הגנתו או תביעתו תתקבל.

            התשובה לשאלה השניה חשובה יותר.

            ראו: א. גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה תשיעית, עמ' 355, והפסיקה המובאת שם.

5.         באשר לשיקול הראשון, נימוקיו בנדון של ב"כ המבקש אינם מניחים את הדעת.