ביטול פסק דין אשר ניתן בהעדר התייצבות הנתבעת

1.         בפני בקשה לביטול פסק דין אשר ניתן בהיעדר התייצבות נציג הנתבעת לדיון ביום 18.2.06.

2.         לא זו אף זו, לא הוגש כתב הגנה מטעם הנתבעת.

3.         מדובר בתביעה אשר בראשיתה הוגשה לבית המשפט לתביעות קטנות, בירושלים.

4.         משנתקבלו טענות הנתבעת ביום 8.2.06, הועבר התיק לבית המשפט לעניינים מקומיים בתל אביב.

5.         ביום 8.3.06 קיבלה התובעת הזמנה לדיון בפני מותב זה במועד אשר נקבע.

6.         לאחר ההזמנה לדיון לא הוגשו כל בקשה ו/או כתב הגנה.

7.         בדיון בהעדר התייצבות מטעם הנתבעת, הועלה הקשרו של פסק דין "וקס" (ע"א  8080/99 וקס ואח' נגד עירית תל אביב, טרם פורסם מיום 5.12.05).

והתובע חזר בו מחלק ממרכיבי תביעתו.

8.         פסק הדין בהעדר התייצבות ניתן לאחר שהוכחה מסירה כדין. ניתן היה גם לפסוק "בהעדר הגנה" , אולם מותב זה נמנע מלעשות כן.

9.         בקשת הנתבעת אינה נתמכת בתצהיר.  נכון הדבר שסדרי הדין בבתי משפט אחרי לא חלים  בבית משפט לתביעות קטנות (ראה סעיף 62 לחוק בית המשפט [נוסח משולב] תשמ"ד - 1984.

עם זאת, האמור אין להתעלם לחלוטין מנורמה השומרת על זכויות הצדדים "להליך ראוי", לרבות בסדרי הדין הקבועים,  כדי שיעשה צדק ויראה שנעשה צדק.

10.       במקרה דנן ניכר פער בין כוחות הצדדים.

המדובר באזרח מול רשויות שלטון מקומי. התובע, אדם מן היישוב, מייצג את עצמו והנתבעת עירית תל אביב נעזרת במחלקה של ייעוץ משפטי (הבקשה לביטול פסק הדין הוגשה על ידי עורך דין).

11.       לא ניתן "לוותר" לנתבעת על הליכי סדר דין ראויים, על הנתבעת חלה אחריות להיצמד לכללים יסודיים כגון מעקב אחרי מועדי דיון והגשת כתב הגנה במועדו.

12.       בענייננו, קיימת מסירה כדין. לא הובאה בפני ראייה כלשהי בתמיכה לנטען, שמועד הדיון נשמט מיומן הנתבעת. יתרה מכך, אם התובע הצליח לעקוב אחרי מועדים אשר נקבעו על ידי בית המשפט ניתן לצפות מהנתבעת המחזיקה מספר רב של עובדים ונציגים, שמופיעים יום - יום בבית המשפט לנהוג כראוי להתנהלות מול בית המשפט.

13.       מתגובת התובע לבקשה עולה, שלאחר הגשת הבקשה  לביטול פסק דין קיבלה הנתבעת לידיה תשלום החוב הנותר לפי פסק הדין.

14.       את קבלת התשלום  איני מוצא לפרש אחרת, מלבד כהשלמה עם פסק הדין.

15.       איני יכול לקבל את עמדת הנתבעת, שמדובר בתקלה או טעות משרדית ו"שאין מה בכך" ובהיעדר תצהיר התומך בנטען, לא ניתן  לקבל את טענת הנתבעת לקיום מעשה השגגה.

16.       עם זאת, יש חשיבות במתן "יומו" של כל צד בבית המשפט ומטעמי צדק בלבד ניתן להיעתר לבקשה, תוך חיוב בהוצאות התובע, ללא קשר לתוצאות בסיומו של יום.