השופט ש' ברלינר, סג"נ:
1. בפנינו ערעורה של המדינה וערעורו של הנאשם חיים מוסא (להלן - המשיב), על גזר דינו של בית משפט השלום בחיפה (כב' השופט ז' פלאח) בת"פ 1903/06, מיום 1.5.07.
2. המשיב כיהן כחבר מועצת עיריית נהריה, ולקראת הבחירות המקומיות מיום 28.10.03 התקשרו הוא ואחרים בהסכם עם סיעה נוספת שהתמודדה בבחירות, בו הוסכם כי הוא יוותר על מועמדותו לראשות העירייה ויתמוך במועמד האחר, בתמורה למינויו של המערער ותומכיו למשרות שונות ששכר והטבות בגינן, במנגנון העירייה ובמוסדותיה.
בגין מעשים אלו יוחסה למשיב בכתב האישום המתוקן שהוגש לערכאה הראשונה עבירה של הסכמה לקבל שוחד בחירות - עבירה על ס' 88(2) לחוק הרשויות המקומיות בחירות), תשכ"ה-1965.
ביום 29.10.06 הודיעו שני הצדדים לערכאה הראשונה על הסדר טיעון עליו הסכימו, לפיו יודה המשיב במיוחס לו בכתב האישום, יורשע בעבירה המיוחסת לו, "התביעה תעתור לעונש של 6 חודשי מאסר בעבודות שירות והסניגור יהיה רשאי לטעון 'פתוח' וכן מאסר על תנאי וקנס. כמו כן", כך נרשם בהסדר, "התביעה תבקש כי בית המשפט יקבע כי יש קלון בענינו של הנאשם ואילו ההגנה תבקש לקבוע כי אין קלון בענינו."
בית המשפט קמא כיבד את הסדר הטיעון, ולאחר שהרשיע את המשיב בעבירה המיוחסת לו, כמתואר לעיל, ושמע את טיעוני הצדדים לעונש ובשאלת הקלון, גזר את הדין והטיל על המשיב עונשים אלה:
"(א) חודשי מאסר בפועל אשר ירוצו בעבודות שירות ...
(ב) 6 חודשי מאסר על תנאי ...
(ג)
הנני קובע כי מעשי הנאשם 1 (הוא המשיב) נגועים בקלון, על כן אינו יכול לכהן עוד כחבר במועצת העיר נהריה, ואינו יכול לכהן בתפקיד ראש העיר או בכל תפקיד ציבורי אחר, וזאת לתקופה של 7 שנים."
(ההדגשה במקור)
בהחלטה משלימה מיום 1.5.07 הבהיר כב' השופט קמא כי את האמור בס' (א) לעיל יש לקרוא "3 חודשי מאסר בפועל."
3. שאלת הקלון התעוררה ועמדה לדיון בערכאה הראשונה משום שהמשיב כיהן, כאמור, באותה עת, כחבר מועצת עיריית נהריה, ולקלון שבמעשיו יש השלכה על הפסקת כהונתו כחבר מועצת העירייה, וכן על זכותו להיבחר בעתיד למועצת העירייה.
הצורך להכריע בשאלת הקלון מוסדר בס' 120א לפקודת העיריות. פקיעת הכהונה מוסדרת בס' 120(8) לפקודה האמורה, ושלילת הזכות להבחר קבועה בס' 7(ב) לחוק הרשויות המקומיות (בחירות) , תשכ"ה-1965, שאליו, כך נראה, כיוונה הערכאה הראשונה את דעתה בקובעה את האמור בפסקה (ג) בגזר הדין, האומר:
"אינו זכאי להיכלל ברשימת מועמדים ולהיבחר חבר המועצה מי שנידון בפסק דין סופי לעונש מאסר בפועל, לתקופה העולה על שלושה חודשים, וביום הגשת רשימת המועמדים טרם עברו שבע שנים מהיום שגמר לשאת את עונש המאסר בפועל, אלא אם כן קבע יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית כי אין עם העבירה שבה הורשע, בנסיבות הענין, משום קלון."
4. כנזכר לעיל, בית המשפט קמא הטיל על המשיב 3 חודשי מאסר בפועל. הוא לא הטיל עליו מאסר "לתקופה
העולה על שלושה חודשים", כקבוע בסעיף 7(ב) הנ"ל, היא התקופה היוצרת חזקת קלון שעמה שלילת הזכות להיבחר. עולה איפוא ספק, אם יכולה היתה הערכאה הראשונה לשלול זכות זאת מאת המשיב, בלא שהתנאי הנ"ל התקיים, ולאור הספק בקשר לכך הגישה המערערת לערכאה הראשונה "בקשה להבהרת גזר הדין", הפנתה אותה להוראת הדין האמורה, טענה לטעות ו/או השמטה בגזר הדין, וביקשה כי יובהר שעונש המאסר שהוטל על המשיב
עולה על שלושה חודשים.
בהחלטה מיום 7.5.07 דחה בית המשפט קמא את הבקשה. כב' השופט פלאח הסביר כי לשיטתו "תקופת המאסר אינה משקפת בהכרח את חומרת הקלון ... ואין בלשון סעיף 7(ב) הנ"ל כדי לפסול אפשרות הסקת מסקנה זהה, בדבר פסלות מכהונה לתקופה של 7 שנים, גם לגבי מי שנדון למאסר לתקופה של עד 3 חודשים. ... המחוקק", לשיטת הערכאה הראשונה, "הותיר את ההכרעה לבית המשפט בנוגע למי שנדון לתקופת מאסר שאינה עולה על 3 חודשים, ונקבע בענייננו שיש במעשיו (של המשיב) קלון." לפיכך, לא שינה בית המשפט את מה שנקבע בגזר הדין, אלא הבהיר, כי קביעת הקלון לגבי המשיב בעינה עומדת, וכך גם הוראתו בדבר שלילת זכאותו של המערער להיבחר משך 7 השנים "הרעות", לחברות במועצת העירייה, וכפועל יוצא, לראשות העירייה.
5. על כך הוגשו לנו שני הערעורים. ערעורה של המדינה נסב על תקופת המאסר. היא מבקשת כי נאריך את המאסר לתקופה שעולה על 3 חודשים, ודי לצורך זה בהארכה של יום אחד, כדי שיהא ברור כי חלה על המשיב ההגבלה להיבחר כמפורט בס' 7(ב) האמור. המשיב מלין על הקביעה כי דבק הקלון במעשיו, והוא מבקש כי נבטל קביעה זו, וכן כי נחליט ש"בית המשפט קמא הנכבד לא היה מוסמך לקבוע קביעות אשר אינן במסגרת הענישה הפלילית הנוגעות לכשירותו של המערער (הוא המשיב, הנאשם) להיבחר." לדעת ב"כ המשיב, "שגה בית המשפט קמא בפרשנות שנתן לחוק הבחירות אשר עומדת בניגוד להוראות החוק והפסיקה."
6. אין לחלוק על כך כי במעשי המשיב דבק הקלון. הוא הסיר את מועמדותו לראשות העירייה ותמך ביריבו תמורת טובות הנאה שהובטחו לו ולחבריו. לא מדובר במקרה דנן על שותפות בניהול העירייה לטובת ציבור הבוחרים ותושבי נהריה, אלא בשווה כסף ממש שיקבלו המשיב וחבריו, על יד משרות שבהם העיקר הוא השכר, ולא הכהונה. לא רק משרות מנהלי אגפים הובטחו לו, אלא אף משרות של פקידות, מנהל אולם ספורט, מנהלי תחזוקה, ועוד, כאילו משרות בשרות הציבור ומכספי הציבור הן הטבות הנתונות לחלוקה לאנשי אמון, "אנשי שלומנו", תוך הפרת כל נורמה מינימלית של שירות ציבורי נקי משחיתות.
צדקה הערכאה הראשונה בביקורתה החמורה על מעשיו של המשיב. אני שותף לביקורת זאת, ועמדתי היא כי יש לדחות את ערעורו של המשיב בנושא זה, וכן את השגותיו על חומרת העונש.