רקע
1. חמש מועצות מקומיות (המשיבות 1) פרסמו בשלהי חודש דצמבר 2005 מכרז משותף, שעיקרו רכש תוכנה, חומרה ומערכות לימוד עבור גנים ובתי ספר בתחום שיפוטן. מספר הצעות עברו את תנאי הסף של המכרז, ובהן הצעה משותפת של שתי העותרות, הצעה של המשיבה 2 (להלן - 'מרעי') והצעה של המשיבה 3 (להלן - 'שדאפנה'). הצעת העותרות היתה הזולה מבין שלוש ההצעות, ואף על פי כן לא הומלצה בידי ועדת המכרזים כהצעה הזוכה. ועדת המכרזים מצאה לפצל את העבודה שבמכרז, והמליצה להעניק את חלקה האחד למרעי ואת החלק האחר לשדאפנה.
עמדות הצדדים
2. בעתירה שהניחו לפנינו מבקשות העותרות להכריז על הצעתן כעל ההצעה הזוכה במכרז, ולחילופין להורות על ביטולו של המכרז. על הסעד של ביטול המכרז הן ויתרו, בהודעה ששלחו לבית המשפט, לאחר שסוכמו טענות הצדדים.
3. במרכזה של עתירה עומדת טענת העותרות, לפיה הצעתן היתה הזולה ביותר, ולכן היה על ועדת המכרזים להמליץ עליה כעל ההצעה הזולה. מסקנה זו מתבקשת, כך העותרות, גם אם היתה ועדת המכרזים הולכת אחר הוראות המכרז, שקבעו משקלות לשיקולים השונים אותם יש לשקול, ובתוכם העלות המוצעת של העבודה, ניסיון קודם וכד'.
4. תשובתן של המשיבות לטענה המרכזית בעתירה מבקשת לשכנע, כי תנאי המכרז קבעו תנאי סף, לפיו על המציע להיות בעל ניסיון בתחום המדובר - במגזר הערבי. העותרות אינן בעלות ניסיון שכזה, ולכן לא עברו את הסף, והצעתן לא הובאה בחשבון בידי ועדת המכרזים. מכל מקום, אפילו אין מדובר בתנאי סף, הרי שעניין לנו בשיקול חשוב, שועדת המכרזים נתנה לו משקל בחשבון המשקלות עליהן דיברנו למעלה, וגם משום כך לא היה מקום להמליץ על הצעת העותרות כעל הצעה זוכה.
5. לטענה זו של המשיבות עונות העותרות, כי המכרז איננו כולל תנאי סף בדבר קיומו של ניסיון במגזר הערבי. משום כך הן גם כופרות בטענה, המבקשת ליתן משקל, בחשבון המשקלות הנ"ל, לקיומו או להעדרו של ניסיון שכזה. ועל כל אלה הן מוסיפות, כי יש גם יש בידיהן ניסיון במגזר הערבי בתחום הנדון, בניגוד לסברתה (השגויה) של ועדת המכרזים.
6. טענה אחרת טוענות העותרות בפנינו, ולפיה פיצול העבודה וחלוקתה בין מרעי ושדאפנה מנוגד לדין. לטענה זו עונות המשיבות 2-1, כי המכרז כלל הוראה, שלפי פירושה הנכון מתירה לועדת המכרזים את הפיצול. שדאפנה מקבלת, בתורה, את הטענה, וסבורה משום כך, כי את
כל העבודה ראוי היה ליתן לה, ולא לחלקה בינה לבין מרעי.
7. על טענות מרכזיות אלה נוספו טענות, שמקצתן מבקשות להטיל מום בהצעתה של מרעי, ומקצתן מבקשות להטיל דופי בהתנהלותה של ועדת המכרזים לאחר פתיחת תיבת המכרזים.
במסגרת זו טוענות העותרות, כי ערבותה של מרעי נפגמה בפגם, המצדיק את פסילתה. מרעי כופרת בטענה זו, ומנגד מפנה לפגמים שנפלו בערבות שנתנו העותרות דווקא.
העותרות טוענות עוד, כי ועדת המכרזים כשלה בכך שלא הציגה, במועד, אמדן למכרז. לכך עונות המשיבות, כי העותרות ויתרו, ובכתב, על כל טענה בעניין זה, ומכל מקום לא נפגעו כלשהו מן הפגם.
כשל אחר שטוענות לו העותרות עניינו בדין ודברים שנתקיים בין ועדת המכרזים לבין מרעי ושדאפנה, ולטעם העותרות הוא עומד בניגוד להוראות הדין. המשיבות מסבירות, כי דין ודברים זה לא חרג מן המותר לפי הדין.
8. המשיבות טוענות, מצידן, טענות סף אחדות, ובכללן טענה להעדרו של ניקיון כפיים בהגשת העתירה, משום הסתרתן של עובדות אחדות מבית המשפט, טענה לשיהוי בהגשת העתירה, וטענה לאי-צירופם של צדדים רלוונטיים לעתירה. העותרים כופרים בכל אלה.
החלטת ועדת המכרזים
9. בטרם ניכנס לעובי הקורה בבירור המחלוקת שנפלה בין בעלות הדין נביא תחילה את החלטתה של ועדת המכרזים מיום 18.7.2006 (עליה נסבה העתירה), שבחלק הרלוונטי לנו קבעה כך:
"הועדה מיצתה את כל הבדיקות הצריכות לבירור על מנת לבחור בהצעה הטובה ביותר אשר יש בה כדי לתת תועלת מקסימאלית.
...
כאמור ולאחר בירורים שארכו זמן, החליטה הוועדה, לאמץ את חוות דעתו של ד"ר אלי טייכר בדבר המציעים הזוכים, ולהחליט על פיצול המכרז בהתאם לחוות דעתו המשפטית של סלאח נסאר.
אשר על כן ועדת המכרזים מחליטה בזאת פה אחד על הזוכים לפי הפירוט הבא: