החלטה
זו בקשת רשות ערעור על החלטות של בית משפט השלום בחיפה (השופטת חנה לפין – הראל) מיום 26.12.13, לפיהן ציותה על "נציג ב"כ צד ג'", כשצד ג' היא המבקשת, להמציא את דו"ח החקירה, או כל ראיה אחרת המצדיקה את הטענה כי מדובר בתאונת עבודה, והחלטה נוספת, אין בית המשפט רואה פגיעה בזכות כלשהיא. עוד נאמר, כי ישיבה מקדמית בסדר דין מהיר נועדה לראות כיצד אפשר לנהל את התיק, והליך מקובל בתיקים בהם יש טענות וחקירות לבקש את דו"ח החקירה לעיון בית המשפט בלבד, ואין מקום להתנגדות לאחר החלטה. בהחלטה נוספת בבקשת לביטול ההחלטה, מאחר שהדוח חסוי והמבקשת אינה מסכימה למסרו לבית המשפט, החליט בית המשפט שלא מוכרת לו הוראת חוק או פסיקה האוסרת על בית משפט לעיין בחומר כלשהוא בתיק המתנהל בפניו, והמבקשת אינה רשאית להסתיר מבית המשפט את הבסיס לטענותיה. המשיבות 1-2 התנגדו לבקשה, בטענה שההחלטה הגיונית וראויה וחפצו של בית המשפט ליעל את ההליך ולמנוע סחבת מכוונת של חברת הביטוח, כשהשופטת קבעה שהחומר יועבר לעיונה בלבד וכל חפצה ברור המחלוקת האמיתית. המשיב 3 לא השיב לבקשה.
אני מקבל את טענת המבקשת, כי עיקר הדיון בפני בית המשפט קמא התנהל על התיק המקביל בנצרת, בו תובע המשיב 3 את המבקשת תביעת פלת"ד. ב"כ המבקשת השיבה שאינה מטפלת בתיק בנצרת, ואינה יכולה למסור מידע עליו. בשלב זה, ללא טיעון נוסף, החליט בית המשפט קמא לצוות על המבקשת (או על נציג בא כוחה) להמציא לעיונה את דו"ח החקירה. לאחר ההחלטה ביקשה המבקשת להגיב, שכן לא ניתנה לה זכות טיעון קודם לכן, אך אז ניתנה ההחלטה השניה, בהמשך הפרוטוקול. לאחר שב"כ המבקשת ביררה אם יש דו"ח חקירה ומה עמדתה לגביו, ביקשה לבטל את ההחלטה ואז ניתנה ההחלטה השלישית, הדוחה את הבקשה לביטול ההחלטה.
למרות שמדובר בהחלטות דיוניות של בית משפט העוסק בסדר דין מהיר, מן הראוי במקרה זה ליתן למבקשת רשות ערעור, לדון בבקשה כבערעור, לקבל את הערעור, ולבטל את החלטותיה של השופטת המלומדת. אציין, כי בהחלטתי מיום 13.2.14 נדרשו המשיבים להתייחס לאפשרות שבית המשפט יפעל לפי תקנה 410 וידון בבקשה כבערעור. המשיבות 1-2 שהשיבו לבקשה לא התייחסו לכך, והמשיב 3, כאמור, ככל לא השיב לבקשה. זאת, משום שהדיון מתנהל בדרך שגויה שמן הראוי לתקנה בתחילתה.
מספר כשלים נפלו בדרך הדיון ובתוכנן של החלטות בית המשפט קמא, ואמנה את העיקריים שבהם.
יעילות הדיון היא מגמה מבורכת, אבל יש לה כללים וסייגים, הנובעים בעיקר מהעובדה שבצד מגמת היעילות, בית המשפט בנוי על מנת לתת לצד את יומו בבית המשפט ולהכריע במחלוקות לאחר מתן הזדמנות הוגנת לשמיעת טענות והבאת ראיות. לכאורה, הדרך היעילה ביותר להכרעה בסכסוכים, היא לקבל מחצית התביעות ולדחות מחצית התביעות באופן שרירותי. יהיו שיגידו שכך מתקיים גם ערך השוויון. זו שרירותיות שאין להשלים עימה. בית משפט חייב לתת לצדדים הזדמנות להביא טענותיהם, במסגרת כללי סדר הדין האזרחי.
לא היה פגם בכך שבית המשפט קמא שאל שאלות על התיק המקביל בנצרת, אבל מששמע שב"כ המבקשת אינה מטפלת בתיק בנצרת ואינה יודעת לענות עליו, לא יכל להחליט החלטות הנוגעות לתיק בנצרת בלי לתת לה אפשרות להתעדכן, ככל שבית המשפט קמא היה סבור שיש קשר בין הטענות בתיק בנצרת לבין הטענות בתיק בחיפה. דינה של החלטה באשר לתיק בנצרת שניתנה ללא שמיעת טיעוני המבקשת בענין זה – להתבטל.
אציין, כי בית המשפט קמא מצא לנכון בשולי החלטתו השלישית לאמר לא הגיוני בעיניו שיתנהלו הליכים בשני בתי משפט במקביל. כלומר, בית המשפט מזמין פנייה לבקשה לאיחוד הדיון בתיקים בין מחוז נצרת למחוז חיפה או לעיכוב הליכים. לא אתייחס למה שנאמר בשולי ההחלטה, מלבד התיקון, שאם שני התיקים קשורים ועוסקים באותו נושא בין אותם צדדים, פסק דינו של בית המשפט הראשון שיתן פסק דין לאחר שמיעת ראיות, יהיה השתק פלוגתא בתיק האחר, ויחסוך את ההכרעה בנושא זה בתיק השני.
בית המשפט קמא החליט לעיין בראיות שבידי המבקשת. אכן, צודק בית משפט בדבריו, שבידו זכות לעיין בכל הראיות, אך זאת כאשר הן מוצגות לו כדין, ולפי סדר הבאת הראיות. בית משפט רשאי לעיין בראיות טרם הצגתן, אם הצדדים מסכימים לכך, או אם מתעוררת שאלה של הסרת החסיון הנטען. לא הוגשה בקשה להסרת החסיון הנטען. המבקשת לא הסכימה להצגת דו"ח החקירה לעיונו של בית המשפט. למעשה, טענה שאינה יודעת כלל אם יש חקירה. המבקשת לא הסכימה שראיות מטעמה יוצגו לעיון בית המשפט לפני שראיות המשיבים יוצגו בפני בית המשפט. על כן, גם מטעם זה, דין החלטות בית המשפט קמא בענין זה, להתבטל.
המבקשת הגישה כתב הגנה סתמי, שאינו כולל את גירסתה באשר לאירוע, מלבד האמירה שמדובר בתאונת עבודה. בית המשפט מוסמך לדרוש פרטים נוספים, ולמחוק כתב הגנה שלא ניתנים בו פרטים נוספים שנדרשו. הדרך להתמודד עם הסתמיות של כתב ההגנה אינה על ידי עיון מוקדם בראיות.
אני דוחה את דברי בית המשפט שלא נפגעה זכות כלשהיא. בין הזכויות שנפגעו, מצויות הזכויות הבאות: חסיון מסמכים המוכנים לצורכי המשפט; סדר הצגת הראיות בפני בית המשפט, בין חסויים ובין לא חסויים; זכות הטיעון של צד לפני שמחליטים החלטה המצווה עליו למסור מסמך שאינו מסכים למסור.
במיוחד מפליאה ההחלטה השניה, שלפיה אין בית המשפט רואה כיצד ניתן להגיב על החלטת בית המשפט. בית המשפט לא שמע טיעון מטעם המבקשת לפני שנתן החלטתו על מסירת המסמך החסוי. הצד הנפגע ביקש לטעון לאחר ההחלטה, ובמקום שבית המשפט יתקן את השגיאה שנפלה ויאפשר טיעון, שאותו ישמע בנפש חפצה, החליט שמכיוון שלפני כמה דקות החליט ללא טיעון, עכשיו לא ישמע טיעון כיוון שכבר החליט. זו היתה הזדמנות לבית המשפט לחזור לסדרי הדין המוכרים, שבהם הטיעון נשמע קודם מתן ההחלטה, אך בית המשפט קמא החמיץ הזדמנות זו.
בית המשפט קמא לא אמר זאת במפורש, אבל ב"כ המשיבות הבינה שאי מסירת דו"ח החקירה שהוכן לצורכי המשפט, לאחר שבדקה ב"כ המבקשת ומצאה שיש דו"ח כזה, היא סחבת מכוונת מצד חברת הביטוח. יכול להיות שהמבקשת אכן אינה מזדרזת לשלם, אבל עמידה על זכותה לחסיון דו"ח שהוכן לצורכי המשפט, אינה חוסר תום לב. החסיון הזה הוא זכותה של המבקשת (למשל: ע"א 407/73 גואנשיר נ' חברת החשמל פ"ד כט (11) 169), והדרך לזרז את שמיעת התיק אינה על ידי מתן החלטות בניגוד לדין.
בית המשפט קמא קישר בהחלטותיו בין ההחלטה אם להמשיך בבירור התביעה בסדר דין מהיר לבין עיונו במסמך החסוי. לא ירדתי לסוף דעתו של בית המשפט קמא כיצד העיון במסמך החסוי יקבע בשאלה אם התיק צריך להתנהל בסדר דין מהיר או סדר דין רגיל –מה במסמך יאמר שצריך לנהלו כך או אחרת?
אשר על כן, אני מקבל את הבקשה לרשות ערעור, דן בבקשה כבערעור, מקבל את הערעור ומבטל את החלטות בית המשפט קמא המצוות על "נציג ב"כ צד ג'", להמציא את דו"ח החקירה או כל ראיה אחרת המצדיקה את הטענה כי מדובר בתאונת עבודה.
המשיבות 1-2 ישלמו למבקשת הוצאות משפט בסך 4,720 ₪. המשיב 3 ישלם למבקשת הוצאות משפט בסך 1,770 ₪. המזכירות תחזיר למבקשת את כתב ההתחייבות שהופקד.
ניתנה היום, ט"ז אדר ב תשע"ד, 18 מרץ 2014, בהעדר הצדדים.