השאלה והתשובה בקליפת אגוז
1. מה דינן של עסקאות תיווך שנעשו ללא החתמת הלקוחות על טופס הזמנת שירותי תיווך, האם זכאית המתווכת לדמי תיווך חרף היעדר טופס ההזמנה החתום? זוהי השאלה העומדת להכרעתו של בית משפט זה.
2. והתשובה, חרף התוצאה הקשה, היא שאין המתווכ/ת זכאי/ת לקבלת דמי התיווך. חוק המתווכים קובע הוראות ברורות אשר על מתווך/ת לעמוד בהן באם ירצה לקבל שכר טרחתו. מתווך/ת שלא החתים את הלקוחות על טופס כחוק, איננו זכאי לשכר ואין לו להלין אלא על עצמו.
התביעות
3. המדובר בשתי תביעות שהוגשו על ידי מתווכת המקרקעין, הגב' איריס אזולאי (להלן:
"התובעת"), האחת נגד מוכרי דירה, המצויה ברחוב הרב ניסים 4, בירושלים (להלן:
"הדירה"), ה"ה לילך ואמיר מן (להלן:
"המוכרים" ו/או
"אמיר" ו/או
"לילך") (תק 3004/08); והאחרת נגד רוכשי הדירה ה"ה אפרת ובועז גוב- ארי (להלן:
"הרוכשים" ו/או
"אפרת" ו/או
"בועז") (תק 3005/08). במהלך הדיון אוחדו התביעות ופסק הדין מתייחס לשניהם כאחד.
העובדות וטענות הצדדים
4. התובעת, מחזיקה ברישיון לתיווך מקרקעין מחודש אוקטובר 2007 ומועסקת בסוכנות התיווך "תפנית נכסים". לטענתה, יצרו עמה קשר אפרת ובועז, אשר תרו אחר דירת שלושה חדרים בהר חומה.
5. למחרת היום, בתאריך 27.11.2007, קבעה עימם התובעת והציגה להם שתי דירות, אחת מהן היא הדירה נשוא התביעה דנן. בהיכנסם לדירה זיהה בועז את אמיר, בעל הדירה, ממקום עבודתם במשטרת ישראל. בתום הביקור בדירה, עם שובם לרכבה של התובעת, ביקשה זו מבועז ואפרת כי יחתמו על טופס הזמנה לביצוע פעולת התיווך (להלן:
"טופס ההזמנה"). ואולם אלה סירבו בטענה כי עליהם להתייעץ בעניין עם הוריהם. בין הצדדים התגלע ויכוח בסופו עזבו בועז ואפרת בכעס את רכבה של התובעת.
6. גם מהמוכרים אמיר ולילך לא רוותה התובעת נחת. לטענתה, עוד קודם שהציגה את הדירה לרוכשים, שוחחה עם אמיר, וזה התחייב כלפיה כי יחתום על טופס ההזמנה לכשיפגשו, ברם בהמשך סירב.
7. לטענת התובעת, הקשר העסקי עם הנתבעים התנתק מיד לאחר הצגת הדירה. לתובעת נודע כי הדירה נרכשה על ידי אפרת ובועז בסכום של 800,000 ש"ח ומכאן תביעתה לשכר טרחתה.
8. לטענתם של אמיר ולילך המוכרים הרי הם מעולם לא התחייבו כלפי התובעת לתשלום דמי תיווך. פנו אליהם מספר מתווכים אך הם סירבו לקבל את שירותיהם, וכך פעלו גם כלפי התובעת.
9. גם לקונים אפרת ובועז גרסה אחרת. לטענתם, במהלך חיפושיה של אפרת באתר "יד שנייה" דירות ללא תיווך באינטרנט, נתקלו במודעה המפרסמת דירת שלושה חדרים, בה צוין השם איריס ולידו מספר טלפון נייד, מבלי לציין כי המדובר במתווכת מקרקעין ו/או בעסקת תיווך. אפרת יצרה קשר עם אותה איריס, היא התובעת, וזאת הציעה להראות לה שתי דירות, עדיין מבלי להזכיר את עניין התיווך. לטענת אפרת ובועז, הם סברו לתומם כי התובעת מסייעת לחבריה ו/או מכריה במכירת דירתם ולא עלה על דעתם כי היא מתווכת דירות. לאור זאת סירבו לחתום על טופס ההזמנה וביקשו להתייעץ עם הוריהם.
10. הנתבעים טענו כי יצרו קשר ביניהם ומשנתחוור להם כי אף צד לא הזמין את שירותי התיווך ולא חתם על טופס ההזמנה התקשרו בהסכם.
על הקונפליקט בין הצדדים לעיסקא ובין המתווכים
11. רכישת דירה הינה אחת העסקאות המשמעותיות ביותר אשר מבצע אדם במהלך חייו. המדובר בעסקה בה מושקעים עיקר הונו וחסכונותיו של הפרט, ומשכך, גם החלק המשולם למתווך הינו משמעותי, נכבד ומכביד עבור מבצע העסקה. ממילא נדרש כי תנאי ההתקשרות בין מבצע עסקה למתווך יהיו מוסדרים וברורים.
12. פעמים רבות ישנו קונפליקט מבני בין הלקוחות לבין המתווכים, בנוגע לעבודתם ושכר הטרחה. הלקוח רואה את השכר המבוקש עבור עבודה קצרה יחסית של המתווך בעניינו ונדמה לו כי השכר גבוה מדי. המתווך לעומת זאת יודע כי עסקה זו שהצליחה איננה אלא אחת מבין עשרות או מאות ניסיונות שלא צלחו. ברור כי על מנת למנוע תקלות וחילוקי דעות בין הצדדים, מן הראוי להסדיר את העניין בחקיקה, וכך אכן נעשה.
המסגרת הנורמטיבית - חוק המתווכים במקרקעין והדרישה הברורה לחוזה בכתב
13. חוק המתווכים במקרקעין, תשנ"ו - 1996 (להלן:
"החוק") מסדיר את הכללים בענף התיווך. בתוך כך קובע החוק הוראות בדבר הצורך בקבלת רישיון לעסוק בתיווך, חובת המתווך לפעול בהגינות ובזהירות, אופן הזמנת שירותי תיווך ותנאי בלעדיות. מטרת החוק, שהינו צרכני במהותו, היא ליצור פיקוח ממלכתי ציבורי על מוסד התיווך ולהשליט סדר בשוק הפרוץ, במטרה להגן על צרכני שירות התיווך מפני נותניו. (ע"א 2819/00
בן אור נ' רוזן, דינים מחוזי כרך ל"ג(4), 210).
14. בדברי ההסבר להצעת חוק המתווכים, תשנ"ב - 1992, שפורסמה בהצעות חוק 2136 מיום 17.3.1992 בעמוד 388, נכתב: