ביהמ"ש: לא ניתן לתקן תיקון שומה לאחר ששולם היטל ההשבחה

1.         בפניי ערעור כאמור בסע' 14(ג) לתוספת השלישית לחוק התכנון והבנייה, תשכ"ה - 1965 (להלן: ה" תוספת" וה "חוק"), על חיוב המערערת בהיטל השבחה על המקרקעין הם חלקה 84 בגוש 6203, בדרך אבא הלל 115, רמת-גן (להלן: " הנכס"). המערערת הינה הבעלים של הנכס, מגרש ועליו בניין בן שתי קומות ובו שמונה דירות. הדירה נשוא השומה הינה דירה בקומת הקרקע, הכוללת מרתף מואר. מימוש הזכויות נשוא שומת ההיטל הינו בקשה להיתר בנייה לתוספת של כ-27 מ"ר בקומת הקרקע וכ-64 מ"ר בקומת המרתף.

2.         השתלשלות העניינים שבעקבותיה הוגש הערעור היתה כדלקמן:

א.                  א.                  בחודש דצמבר 2006 הגישה המערערת את בקשת ההיתר, כאמור לעיל. בתכנית ר"ג/340/ג'/03 החלה על הנכס נקבע כי - " ניתן להקים במקרקעין עליה חלה התכנית, קומת מרתף אחד.. ובתנאי שיירשמו עם ציון השימוש ברכוש המשותף...". אין חולק כי בהתאם לתכנית זו, הרי בבתים משותפים, כדוגמת הנכס, המרתף הינו חלק מהרכוש המשותף. על כן, אם בקשת המערערת הינה לבניית כניסה פרטית למרתף מהדירה, היא נזקקת להקלה, לאחר פרסום כחוק (ראה נספח א' לתשובת המשיבה).

ב.                  ב.                  בתאריך 20/02/07 דנה המשיבה, באמצעות "ועדת רישוי לתכנון ולבנייה", בבקשת ההיתר (פרוטוקול הישיבה - נספח ג' לתשובת המשיבה). בישיבה הוחלט על בדיקות שיש לערוך וביניהן - לדאוג לפרסום - " ההקלה למרתף מתחת לדירה המבוקשת". כלומר - הוועדה היתה ערה לצורך בהקלה המבוקשת, מעבר להגדלת השטחים המותרת על פי התכנית הסטאטוטורית.

ג.                    ג.                    המערערת דאגה לפרסום ההקלה המבוקשת, כדרישת סע' 149 ל חוק (ראה נספח ב'ב' לתגובת המערערת לנימוקי התשובה). מועד הפרסום הוא חודש ספטמבר 2006.

ד.                  ד.                  בתאריך 30/10/07 התקיים דיון נוסף בוועדה הנ"ל בבקשת ההיתר (נספח ג' לתשובת המשיבה). ב"הערות לבדיקה" נרשם כי - " פורסמה ההקלה למרתף צמוד לדירה". החלטת הוועדה היתה לאשר את הבקשה בתנאים מסוימים, שאינם מענייננו בערעור זה.

ה.                  ה.                  בשלב זה על המערערת לשלם את היטל ההשבחה. המערערת פנתה למשיבה וזו דרשה, ביום 20/07/08, היטל השבחה על פי הערכת השמאית ניצה המאירי בסך של 17,285 ש"ח, נכון לחודש ספטמבר 2007 (ראה נספח א' לכתב הערעור). המערערת פנתה שוב למשיבה וסוכם על "שומה מוסכמת", לאחריה הועמד ההיטל על סך של 11,490 ש"ח (ראה נספח ב' לכתב הערעור). בתאריך 29/01/08 שולם ההיטל (הקבלה - נספח ג'), הערה על תשלום היטל אף מופיעה בתיק הבנייה (ראה נספח ד'). למרות זאת, מתעכבת מסירת מסמך ההיתר לידי המערערת.

ו.                    ו.                    לאחר מספר פניות בכתב מהמערערת ומבאת כוחה למשיבה, נשלח ביום 6/03/08 למערערת מכתבו של האדריכל ד' גולדברג, מנהל מחלקת הרישוי במשיבה או בעיריית רמת גן ובו הוא מודיע לב"כ המערערת כדלקמן:

" ביום 17/02/08 נשלח מכתב מידי מהנדס העיר למרשתך ובו נאמר לה כי נפלה טעות בחישוב תשלום היטל ההשבחה בגין ההקלה להצמדת המרתף לבית המגורים, וכן, בד בבד, התנהל במשרדי הח"מ מס' פגישות עם מרשתך בסוגיה זו.

היטל ההשבחה ששולם על ידי מרשתך בהסכמה הינו בגין הקמת המרתף מכח התב"ע ולא בגין ההקלה"

וכן -

" למען הסר ספק יובהר כי היתר הבנייה יוצא לאחר תשלום עבור שומת ההשבחה בגין ההקלה"

(ראה נספחים ו' ו-ז' לכתב הערעור)

ז.                   ז.                   המשיבה פנתה שוב לשמאית ניצה מאיר וזו הוציאה שומת השבחה נוספת, מיום 5/03/08, אשר כאמור בה עניינה ב -

" אומדן ההשבחה כתוצאה מאישור בקשת היתר בנייה הכולל הצמדת המרתף..."

מסקנת השמאית הינה כי ההשבחה הינה בסך של 26,970 ש"ח, כך שההיטל המגיע הינו סך של 13,258 ש"ח.

ח.                  ח.                  המערערת סירבה לשלב את ההיטל הנוסף, אך על מנת לקבל את היתר הבנייה, הפקידה המערערת ערבות בנקאית על כל סכום ההיטל הנוסף, וזאת בתאריך 23/03/08, ובו ביום נופק לה היתר הבנייה המיוחל (ראה נספחים י' ו-י"א לערעור).

3.         המערערת מבססת את ערעורה על האמור בסע' 14(ה) לתוספת, שם נאמר כדלקמן:

" הועדה המקומית, על פי חוות דעת שמאי מקרקעין, רשאית לתקן את רשומה אם היא סבורה, מטעמים שירשמו, שהשומה הקודמת בטעות יסודה; ... תיקון שומה לא יחול לגבי מקרקעין שבעדם שולם ההיטל." (הדגשה שלי - ד.מ.)