כללי
1. לפניי בקשת רשות ערעור אותה הגיש המבקש, יאיר שרבט, על החלטתו של בית המשפט המחוזי בנצרת מיום 7.10.2007 (כבוד השופט א' אברהם), במסגרתה נדחתה בקשת המבקש להעביר את הבורר, כבוד השופט בדימוס ישי לויט (להלן: השופט לויט), מתפקידו.
העובדות בקליפת אגוז
2. תקצר היריעה מלפרט את העובדות הרבות שביסוד בקשת רשות ערעור זו, שבבסיסה סכסוך ארוך שנים, שראשיתו בשנת 1988, בין אביו של המבקש, מר מלכיאל שרבט (להלן: מלכיאל), לבין חמשת אחיו, שלום, יצחק, בכור, מנשה ובנימין שרבט (להלן יכונו החמישה יחדיו: האחים שרבט).
3. הסכסוך המשפחתי המצער הניב עשרות הליכים משפטיים, שהתנהלו משך שנים רבות בבתי המשפט, בלשכות ההוצאה לפועל ובבוררויות לרוב. בין היתר, הוגשה על ידי האחים שרבט תביעה כספית נגד מלכיאל וילדיו, וביניהם המבקש, שהחלה להתנהל בבית המשפט המחוזי בנצרת (ת.א. 1121/02), בגין שימוש שנעשה, לטענתם, שלא כדין בנכסים המגיעים להם, וכן בגין חובות והתחייבויות בקשר עם נכסים אלה, לכאורה.
4. הליך נוסף שהתקיים בין בני משפחת שרבט, ואשר הינו בעל חשיבות לענייננו, הינו הליך בוררות, שהתנהל בראשית שנות התשעים של המאה הקודמת, בין מלכיאל לבין האחים שרבט בעניין אופן חלוקת הנכסים בין האחים, אשר הסתיים בהכרעת הרב הראשי אברהם שליט"א פנחסי ביום כ"ג שבט תשנ"א (7.2.1991), במסמך המכונה על ידי הצדדים "פסק דין חלקי ב'" ואשר אושר בפסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת מיום 26.6.1996.
5. במסגרת ע"א 689/02, אחת מהנגזרות של הסכסוך המשפחתי, הגיעו בני משפחת שרבט להסכמה על הפניית הסכסוכים שביניהם לבוררות (להלן: הסכם הבוררות), הסכמה אשר קיבלה תוקף של פסק דין על ידי בית משפט זה ביום 12.12.2002 (כבוד המשנה לנשיא ש' לוין, וכבוד השופטים דורנר וגרוניס). הצדדים הסכימו למנות לתפקיד בורר את כבוד השופט בדימוס שלום ברנר (להלן: השופט ברנר) על מנת שידון בכל המחלוקות ביניהם. במסגרת הסכם הבוררות הוסכם על רשימת ההליכים המשפטיים התלויים ועומדים אשר יועברו לדיון בפני השופט ברנר, וביניהם ת.א. 1121/02 הנזכר לעיל. עוד צויין בסעיף 3 להסכם הבוררות:
"למניעת ספקות, מובהר בזה, כי מטרת העברת ההליכים והמחלוקות לבוררות, מבטאת את ההסכמה בין הצדדים, שלפיה כל המחלוקות שבין הצדדים, באשר הן, למעט האמור במפורש אחרת בהסכם זה, יוכרעו תחת קורת גג אחת במסגרת הבוררות דנן."
6. מהמסמכים שצורפו לבקשת רשות הערעור עולה כי ביום 2.2.2003 ניתנה על ידי השופט ברנר החלטה בעניין הסדר הדיוני שבו יתבררו ההליכים בין הצדדים, זאת נוכח העובדה שמדובר במחלוקות רבות ומגוונות, אשר לא ניתן לקיים דיון ולהכריע בכולן בו זמנית. אף שלמרבה הצער לא צורפה החלטה זו של השופט ברנר לבקשת רשות הערעור, עולה כי בהחלטה זו נקבע כי ראשית תתבררנה השאלות הקנייניות הנוגעות למסת הנכסים הפרטיים של האחים שרבט שנדונה בפסק דין חלקי ב', לאחר מכן תתברר שאלת ההוצאות וההכנסות בקשר עם אותם נכסים פרטיים, ולאחר מכן תתבררנה המחלוקות האחרות.
7. ביום 2.6.2003 ביקש המבקש, במסגרת הליך הבוררות, להגיש כתב הגנה מתוקן לתביעה שהוגשה על ידי האחים שרבט בת.א. 1121/02, אשר הועבר כזכור להליכי בוררות. כן ביקש המבקש לצרף לכתב ההגנה המתוקן כתב תביעה שכנגד. ביום 1.9.2003 נעתר השופט ברנר לבקשה זו, והורה למבקש להגיש את כתבי טענותיו בתוך 30 ימים. המבקש הגיש לבורר את כתב ההגנה המתוקן ואת כתב התביעה שכנגד. הנתבעים בתביעה שכנגד, הם המשיבים 1-6 בהליך שבפניי, ביקשו ארכה להגשת כתב ההגנה לכתב התביעה שכנגד עד ליום 4.1.2004, והשופט ברנר נעתר לבקשתם. כתב ההגנה האמור, כפי הנראה, לא הוגש עד עצם היום הזה, חרף מספר בקשות שהוגשו מטעם המבקש למתן פסק דין בהעדר הגנה, בקשות שנדחו על ידי השופט לויט.
8. במועד כלשהו בסוף שנת 2003 התפטר השופט ברנר מתפקידו, וזאת, לטענת המבקש, על רקע התנהגותו של המשיב 1, מר שלום שרבט, שהשתולל במהלך ישיבת הבוררות.
9. מכל מקום, במועד כלשהו סמוך לאחר מכן, מונה כבורר חליף השופט לויט, וזאת ככל הנראה מכוח סעיף 13 להסכם הבוררות, אשר קבע כי היה ומסיבה כלשהי לא ישמש כבוד השופט ברנר בורר בסכסוך, אזי ימנו הצדדים בהסכמה בורר אחר תחתיו. כפי שמציין המבקש בבקשת רשות הערעור, בעת מינויו של השופט לויט כבורר חליף, הסכימו הצדדים כי כל החלטות הביניים של השופט ברנר שניתנו עד להתפטרותו תעמודנה בתוקפן.
10. ביום 9.2.2006, ולאחר שניתנה לצדדים הזדמנות להשמיע את טענותיהם בעניין, ניתנה על ידי השופט לויט החלטה בעניין האופן בו יימשכו הליכי הבוררות. עיקרי החלטתו של השופט לויט היו אלה: בשלב ראשון תבוצע חלוקה של הנכסים בהתאם לקביעות בפסק דין חלקי ב' ו/או הסכמות אחרות אליהן הגיעו הצדדים. במקביל יימשך הליך ההוכחות וההכרעה בנוגע להיקף מסת הנכסים. לאחר סיום והכרעה בנוגע למסת הנכסים, יידונו כל יתר טענות הצדדים, בין בנוגע לנכסי נדל"ן בין בנוגע לנכסי מיטלטלין וכן טענות ותביעות כספיות וכיו"ב. לכשתימצא הבוררות בשלב זה, וככל שיהיה בכך צורך, יוכלו בעלי הדין להעלות טענותיהם לגבי סדר בירור העניינים שיישארו פתוחים.
11. ביום 20.3.2006 ניתנה החלטת השופט לויט בעניין יישום סעיף ג' לפסק דין חלקי ב'. סעיף ג.3. לפסק דין חלקי ב' קבע כדלקמן:
"ששת הקוטג'ים בהרצליה העיר תחולק לששת האחים בצורה דלהלן הדירה שע"ש מאיר, לבכור. הדירה שע"ש אורלי למלכיאל, שתי הדירות שע"ש יצחק, אחד לעצמו ואחד לבנימין, הדירה שע"ש שלם לעצמו, והדירה שע"ש מנשה לעצמו".
בעניין סעיף ג.3. לפסק דין חלקי ב' ציין השופט לויט בהחלטתו מיום 20.3.2006 בסעיף 4.2.2 להחלטתו, כדלקמן:
"'הדירה שע"ש שלם לעצמו' (גוש 6546 חלקה 254 תת חלקה 3) - בפועל בדירה יושב מר מאיר שרבט בנו של מלכיאל ויש להורות על פינויו מהנכס. כמו כן יש להורות על מחיקת הערת האזהרה לגבי הנכס בהתאם להחלטת כב' הבורר ברנר מיום 20.7.2003 הנ"ל".
ובהמשך, בסעיף 5.2.4 להחלטה מיום 20.3.2006 נקבע באשר לנכס זה, כי "מר מלכיאל שרבט ידאג לפינוי הנכס". הדירה אליה מתייחסים הסעיפים האמורים בהחלטתו של השופט לויט היא, ככל הנראה, הדירה בה מתגוררים המבקש ובני משפחתו.