ביהמ"ש: בחינת קיומה של חזקה תכופה אינה עניין טכני

1.         זוהי בקשה למעצר המשיב עד תום ההליכים לפי סעיף 21 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו - 1996 (להלן : "חוק המעצרים ").

2.         כנגד המשיב הוגש כתב אישום הכולל שלושה אישומים והמייחס לו כדלקמן: באישום הראשון  - פריצה לבנין שאינו דירה וביצוע גניבה, עבירה לפי סעיף 407 (ב) לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 (להלן: "חוק העונשין "). באישום השני - התפרצות למגורים לבצע עבירה, עבירה לפי סעיף 406 (ב) לחוק העונשין, וגניבה, עבירה לפי סעיף 384 לחוק העונשין. באישום השלישי - הסגת גבול פלילית, עבירה לפי סעיף 447 (א) לחוק העונשין, נסיון התפרצות למגורים, עבירה לפי סעיף 406 (ב) לחוק העונשין יחד עם סעיף 25, והעלבת עובד ציבור, עבירה לפי סעיף 288 לחוק העונשין.

3.         על פי האמור באישום השלישי  - בתאריך 27.11.2008 בשעה 10:44 נכנס המשיב לחצר בית ופתח בידיו שלבי תריס ביחידת הדיור האחורית. המשיב  נתפס בכף על ידי המחזיקה בנכס והמשטרה.

באותו מעמד בכיס מכנסיו החזיק המשיב פנקס שיקים על שם קורבנות האירוע המתואר באישום השני, אותו גנב המשיב כמתואר באישום השני.

4.         בחיפוש שנערך למחרת היום במקום מגוריו של המשיב ביחידת דיור, נמצא המשיב מחזיק בפריטים בהם הוא מואשם כי גנב כאמור באישום השני : תעודת זהות של אחד משני בני הזוג האמורים באישום השני, צרור מפתחות השייך להם, מכשיר טלפון סלולרי בו מופיע על צג המכשיר שמה ותמונתה של קורבן העבירות באישום 2, ומצלמה בה מופיעה תמונתה.

בחיפוש האמור נמצא המשיב מחזיק ב - 6 טבעות אותן גנב על פי הנטען באישום 1 מאת קורבן העבירה שם.

בנוסף נמצא המשיב מחזיק באותן נסיבות בשעון צלילה וכלי עבודה שיש עליהם חשד סביר שהם גנובים, ואין בידו להניח את דעתו של בית המשפט כי רכש בהם את החזקה כדין.

            יצויין כי כתב האישום אינו כולל עבירה של החזקת רכוש החשוד כגנוב.    

5.         על פי הנטען בכתב האישום - במעמד חקירתו אמר הנאשם לשוטר: "... לא יודע למה ולא אכפת לי מהתכשיטים האלה דחוף את זה לתחת, תדחפו את זה לתחת שלכם " ובהמשך אמר לאותו שוטר: "לא מעניין אותי שהזדיין בתחת הוא וכולכם ביחד ". בכך מואשם המשיב כי העליב את השוטר בהיותו עובד ציבור כשהוא ממלא תפקידו ובנוגע למילוי תפקידו.

6.         ב"כ המשיב טען להיעדרן של ראיות לכאורה לכל העבירות למעט העבירות של הסגת גבול והעלבת עובד ציבור האמורות באישום השלישי ולחילופין לכרסום בהן. ביחס לעילת מעצר העלה טענות אשר משתמע מהן היעדר עילת מעצר לגישתו, והוא עותר לשיחרורו של המשיב, לא למעצר בית, אלא רק בתנאי של הבטחת התייצבות לדיונים. לטענת ב"כ המשיב, גם אם היה רוצה להציע חלופת מעצר בעניינו של המשיב, ככל הנראה בשלב הזה אין איש שיחתום עליו.

7.         לאחר שעיינתי בחומר החקירה מצאתי קיומן של ראיות לכאורה לכל העבירות הנטענות בכתב האישום, ברף גבוה, ולא מצאתי כל כרסום בחומר הראיות.

8.         ייאמר מיד - חומר החקירה שבפני, הרכוש שנתפס וכלל הנסיבות העולות מחומר החקירה מובילים למסקנה ברורה של ראיות לכאורה מבוססות ומוצקות. לאור חומר החקירה אין אלא לתמוה עלהעלאת הטענה בדבר היעדר ראיות לכאורה או כרסום בהן.

9.         בהליך זה שמכח סעיף 21 לחוק המעצרים, אין בית המשפט מכריע בדין אם לחייב נאשם או לזכותו, ואין להידרש לבקשה למעצר כמו שהייתה הכרעת דין. השאלה הינה קיומו של פוטנציאל הרשעתי, בראיות גולמיות אשר לגביהן קיים סיכוי סביר שעיבודן במהלך המשפט יוביל לראיות אשר מבססות אשמה מעל לכל ספק סביר. ראה בש"פ 6187/95, מ"י נ' סלימאן אלעביד, לא פורסם, בש"פ 95 / 8087 שלמה זאדה נ' מדינת ישראל נ (2) 133, בש"פ 98 / 825 מדינת ישראל נ' מוחמד דחלה נב (1) 625.

10.        דוח הפעולה של השוטר רבוח מתאר כיצד הבחין במשיב מציץ לרכב, דבר שעורר את חשדו, עקב אחריו תוך שמירה על קשר עין רצוף, ראה אותו מסתובב בין בתים עד שהגיע לחצר הבית האמור באישום השלישי, פתח את השער הסגור ונכנס לגינה, הסתכל לצדדים ופתח את שלבי התריס בידיו, ובשלב זה הגיע אזרח וקרא לבעלת הבית מעבר לגדר ואמר לה שראה מישהו לא מוכר נכנס לחצר, מהבית יצאו שתי נשים, בחור וילדה קטנה. השוטר מתאר שהיא (לא מתאר מי) צעקה משהו לעבר החשוד, שמע אותו אומר שטעה בדרך וחשב שיש קיצור דרך הגינה שלה, יצא מהחצר ורצה לעזוב את המקום, ובשלב זה נתפס על ידי השוטר ושוטר סיור.

11.        דוח הפעולה של שוטר הסיור משתלב באמור בדוח האמור ומתאר את שנתפס על גופו של המשיב  - פנקס השיקים האמור וכן מפתח. ביחס לפנקס השיקים אמר החשוד שמצא אותו בים, ולא היה מוכן למסור היכן בדיוק מצא, והוסיף כי חיפש חבר שאינו יודע את שמו ומענו ולא מכיר אותו. בכיסו נמצא מפתח אשר המשיב טען כי הוא שייך לאכסניה בה התגורר לפני כחודש, ולא מוכן למסור את מיקומה, וגם סירב למסור היכן הוא מתגורר.

12.        בהודעתה מאשרת הגב' אבוטבול כי ראתה את המשיב בחצר ביתה, וכי היתה עם חברתה. היא שאלה את המשיב מי הוא, מה הוא מחפש ולשמו, והוא הלך עם הראש שמוט, וחברתה שאלה אותו לאן הוא הולך והוא משיב כי טעה בדרך, רצה לקצר.

13.        האמור מקים ראיות לכאורה ברורות ומוצקות להסגת הגבול ולנסיון הפריצה.

טענת ב"כ הנאשם על אי חקירת החברה, אינה מעלה ואינה מורידה לקיומן של ראיות לכאורה. כך גם טענתו על היעדר תוצאת מעתקי טביעות אצבעות.

המשיב נתפס בשעת מעשה, העדויות הברורות מאשרות זאת, והשוטר רבוח מציין במפורש כי המשיב מסתכל לצדדים ופותח את שלבי התריס בידיו.