בפני ערעור על פסק-דינו של בית-משפט לתעבורה (כבוד השופט נהרי) בתיק ת' 25767/08, לפיו הורשע המערער בכך שבמהלך נהיגתו בתאריך 1.11.07 בשעה 14:40 השתמש בטלפון נייד שלא באמצעות מיקרופון המותקן ברכב, בניגוד לתקנה 28)ב) לתקנות התעבורה התשכ"א-1961, והושת עליו קנס כספי בסך 1,300 ש"ח או 13 ימי מאסר תמורתו.
לטענת המערער, בית-משפט קמא הרשיע אותו בביצוע העבירה שיוחסה לו בכתב האישום, וזאת מכוח דבריו בבית המשפט, על אף שהוא כפר במיוחס לו, וטען שלא השתמש ולא דיבר בטלפון הסלולרי, יש לו דיבורית, ורק החזיק את הטלפון הסלולרי בידו, ותוך כדי נהיגה הסתכל על הצג שלו על מנת לזהות מי התקשר.
המערער מלין על כך, שבטרם הסביר עמדתו, מחמת הלחץ הקיים בבית משפט לתעבורה, הוא הורשע, על אף שלא הודה, כאמור בביצוע העבירה.
בטיעוניו בע"פ במסגרת הערעור הוסיף המערער וציין, כי בעת שהחל נסיעתו בכביש איילון, התקבלה שיחה בטלפון הסלולרי שלו, הוא שלף אותו מהנרתיק, והתבונן בצג, לדבריו, למשך שבריר שנייה, כדי לזהות מי המתקשר, ולהחליט אם לענות לו, אם לאו.
המערער הכחיש כי שוחח בטלפון הסלולרי, וזאת על אף שהשוטר רשם כי היו תנועות שפתיים. כשנאמר לו על-ידי השוטר שאסור לו להחזיק את הטלפון הסלולרי ביד, אזי השיב לשוטר: "מה יעשה אדם שאין לו דיבורית, הוא ידבר בספיקר, הרי החוק לא אוסר לדבר ברמקול שבתוך המכשיר. יש ספיקרים מובנים במכשיר" (עמ' 2 ש' 24-22).
לטענתו, דבריו לא נרשמו על ידי השוטר בצורה מדוייקת, אלא נרשם
"ידעתי שאסור לדבר בספיקר". לכאורה, משתמע מהרישום, שהוא אכן דיבר בספיקר או היה מודע לאיסור זה, בה בשעה שבמכשיר הטלפון הסלולרי הספציפי שלו אין כלל ספיקר מובנה, אלא יש דיבורית ברכב. בנוסף לכך, הטלפון הסלולרי היה סגור, והוא לא דיבר עם איש.
לטענת ב"כ המשיבה, עפ"י לשון תקנה 28(ב)(1) לתקנות התעבורה, נאסר על נהג רכב לאחוז בטלפון סלולרי בעת שהרכב בתנועה, והוא רשאי להשתמש בטלפון כזה רק באמצעות דיבורית.
אמנם, לפי הנוסח הקודם של לשון התקנה, לא היה איסור על אחיזה במכשיר, אך גם לפי הנוסח דאז, המערער ביצע עבירה, שכן עשה שימוש בטלפון הסלולרי תוך כדי נהיגה.
ד י ו ן
על-פי הודעת תשלום הקנס שנמסרה למערער, העבירה המיוחסת לו בוצעה בתאריך 1.11.07.
במועד ביצוע העבירה, לשון תקנה 28 לתקנות התעבורה הייתה כדלקמן:
"28(א) נוהג רכב חייב להחזיק בידיו את ההגה... כל עוד הרכב בתנועה; אולם רשאי הוא להסיר יד אחת מן ההגה... אם עליו לעשות בה דבר להבטחת פעולתו התקינה של הרכב, או לקיום כללי התנועה.
(ב) האמור בתקנת משנה (א) יחול גם על הנוהג ברכב שבו הותקן או מצוי מכשיר טלפון קבוע או נייד, והנוהג ברכב רשאי להשתמש בטלפון רק באמצעות מקרופון המותקן ברכב. "
בתאריך 4.2.08 שונתה לשון התקנה הנ"ל באופן כדלקמן:
(ב)(1) בעת שהרכב בתנועה, הנוהג ברכב -
(א) לא יאחז בטלפון קבוע או נייד, ולא ישתמש בהם ברכב, אלא באמצעות דיבורית.
(ב) לא ישלח או יקרא מסרון (S.M.S).
(2) בתקנת משנה זו -
"דיבורית" - התקן המאפשר שימוש בטלפון בלא אחיזה בו, ובלבד שאם ההתקן מצוי בטלפון, הטלפון יונח ברכב באופן יציב המונע את נפילתו.