1. 1. בפני תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו עקב אירוע מיום 8.10.97 לתובעת, ילידת 1944, במסגרת עבודתה כעובדת ניקיון אצל הנתבע 1 (ולהלן גם: "
הנתבע"), מרכז רפואי המצוי בבעלות הנתבעת 2. הצדדים חלוקים הן בשאלת האחריות והן בשאלת הנזק. בתיק נשמעו ראיות. מטעם התובעת העידו היא עצמה ובתה, הגב' אורלי אפטר. מטעם הנתבעים העידו הגב' פרידה כדורי, מנהלת משק ראשית בנתבע; מר יורם גרייפנר, חוקר והגב' סבטלנה בדלבייב, עובדת הנתבע. מומחה בית המשפט בתחום האורטופדי, ד"ר משה דרור, נחקר, לבקשת התובעת, על חוות דעתו.
2. 2. העובדות שאינן שנויות במחלוקת תתוארנה להלן. התובעת מועסקת כעובדת ניקיון אצל הנתבע החל משנת 1984 לערך. במועד הרלוונטי לאירוע שעות עבודתה היו שעות אחר הצהרים, בין השעות 15:00 - 19:00. בין היתר עבדה בניקיון משרדים במחלקת המנגנון. בעת האירוע היה עליה "
לשטוף את רצפת המטבח וחדר חומרי הניקוי" במחלקה. במחלקת המנגנון היה "
חדר פועלות" ובו אביזרי ומוצרי ניקיון וכן כיור למילוי מים בדלי לצורך שטיפת הרצפות. כל עובדת ניקיון הייתה מצוידת בעגלת ניקיון ובה, בין היתר, דליי מים. אין חולק כי ביום האירוע בשעה 16:10 לערך הגיעה התובעת למשרד מנהלת המשק, האחראית עליה, והודיעה כי "
בעת שהרימה דלי עם מים חשה בכאב חזק בכתף שמאל" (נספח א' לתצהיר הגב' כדורי). התובעת המשיכה את עבודתה באותו יום והגיעה לעבודה גם למחרת. בטופס ההודעה למוסד לביטוח לאומי מיום 29.10.97 רשמה התובעת גרסה דומה לגבי נסיבות פגיעתה: "
בעת עבודתי בשטיפת רצפה במחלקת כ"א הרמתי דלי עם מים וחשתי בכאב עז בכתף יד שמאל".
3. 3. בכתב התביעה, אשר הוגש במאי 2004, הופיעה גרסה שונה מעט באשר לנסיבות האירוע. נסיבות אלו מפורטות בתצהיריה ועדותה של התובעת. בהתאם לתצהירה הראשון של התובעת: "
כחודש ימים לפני התאונה מצאתי שהברז הנמוך אשר נועד לצורך מילוי דליי המים לשטיפה ואשר מצוי היה בחדר הפועלות היה מקולקל והיה קשה לפתחו, הודעתי על זה למנהלת שלי ששמה מרים, אמרתי לה על כך כמה וכמה פעמים. למרות זאת הברז לא תוקן, ביום התאונה כאשר הגעתי לעבודה גיליתי שהברז סגור לחלוטין בלא כל אפשרות לפתוח, כאשר נאמר לי שהוא נסגר כך עד שיבואו לתקן אותו. על מנת למלא את הדלי במים הייתי חייבת לקחת מים מהמטבח, הכיור במטבח גבוה והברז במקום ארוך, ככה שהיה קושי להוציא את הדלי מתוך כיור המטבח. אלא
שבמנגנון, איפה שעבדתי, לא היה מקור מים אחר. אשר על כן מלאתי את הדלי במים אשר נועדו לבצוע השטיפה בכיור של המטבח אשר היה גבוה מעל פני הרצפה...לא היה בשום מקום קרוב ברז אחר...לא היה לי מנוס אלא למלא את הדלי במי השטיפה בכיור המטבח המוגבה, אשר לא נועד לכך. כאשר מלאתי את הדלי והרמתי אותו הרגשתי שהדלי נתקע במשהו, ובאותה שניה ממש חשתי את המכה בכתף ובצלעות שלי מצד שמאל...הדלי ובו המים נפל מידי לרצפה וכל המים נשפכו במקום...פניתי לאגף המנגנון
ומסרתי על האירוע לעובדת נוספת שהייתה במקום- גילה אגוז אשר ראתה אותי ושאלה אותי מה קרה, סיפרתי לה והיא שלחה אותי למסור זאת למנהלת שלי. ניגשתי למנהלת שלי מרים ומסרתי לה מה קרה. ..הלכתי הביתה רק בסוף יום העבודה שכן זה עמד ממילא בפני סיום...".
4. 4. לאחר שהוגשו תצהירי הנתבעים בצרוף תמונות של הברזים המעורבים הגישה התובעת תצהיר משלים ובו טענה כי הכיור בחדר הפועלות היה "
מונח על הרצפה ממש" ולא כפי שנראה בתמונות. עוד ציינה כי ביום האירוע מצאה שהברז למילוי המים בחדר הפועלות סגור - "
מצב זה אחרי שבמשך מספר ימים קודם לכן כבר היו בעיות עם הברז ואני ניגשתי למי שהייתה אחראית ערב בשם מרים ומסרתי לה על כך". עוד נטען בתצהיר המשלים כי צילומי הכיור הן בחדר הפועלות והן במטבח אינם משקפים את המצב ביום האירוע וכי היה שיפוץ במטבח במסגרתו הוחלפו הכיור והברז. היא הוסיפה וציינה בתצהיר המשלים כי מעולם לא קיבלה הוראה לא למלא מים לשטיפת רצפות בכיור המטבח, אך "
אני עצמי לא נהגתי בד"כ למלא מים בכיור המטבח כי סברתי שזה כיור לכלי אוכל ולא לשטיפה - אך איסור על כך לא ניתן". עוד ציינה כי לא נאמר לה כי ניתן למלא מים מהברז בשירותים, מה עוד שהכיור בשירותים היה קטן מאד.
5. 5. בחקירתה אישרה התובעת כי "
אני יודעת שאסור לקחת מים משם", בהתייחס למטבח. "
אני ידעתי, אני לא ילדה קטנה" (עמ' 30-31). וכן: "
אסור לעשות. אבל היה אונס" (עמ' 32 שורה 29). למרות זאת, ציינה תחילה בחקירתה כי האחראית שלה אמרה לה לקחת מים מהמטבח (עמ' 32 שורות 5-6). כאשר נשאלה שוב השיבה: "
האחראית שלי אמרה לי תקחי מים ממקום אחר, חוץ מהמטבח לא היה לי מקום אחר. מה אני יויו? ללכת ממקום למקום?" (עמ' 32 שורות 12-13). ובהמשך הודתה: "
היא לא אמרה לי ללכת למטבח" (עמ ' 32 שורות 19-20). עוד אישרה כי במנגנון היו שתי מחלקות באותו מבנה, בכל מחלקה חדר פועלות ובו ברז (עמ' 30 שורות 19-22). בתשובה לשאלה מדוע לא הלכה למלא מים בחדר הפועלות האחר השיבה תחילה: "
בצד השני אותו דבר, הברז הרוס בחדר הפועלת. מקולקל. גם אז הייתי צריכה לקחת מים מהמטבח" (עמ' 31 שורה 11-12). לאחר מכן ציינה כי האחראית שלה לא התכוונה שתמלא מים במחלקה השניה (עמ' 32 שורות 16-20). לשאלה מדוע לא מלאה מים בשירותים באמצעות דלי קטן השיבה "
איש לא עשה את זה" (עמ' 31 שורה 29). כאשר נשאלה אם עשתה תנועה לא נכונה כאשר סחבה את הדלי השיבה: "
לא זוכרת" (עמ' 33 שורה 9).
6. 6. הגב' כדורי ציינה בתצהירה כי גם מלוי מים מכיור המטבח לא היה צריך להביא לפגיעת התובעת, כי כפי שנראה בתמונות נ/1 , נ/2 - הרי שפיית הברז קצרה ומדובר בכיור בגובה 90 ס"מ מהרצפה, כאשר הברז הוא בגובה 45 ס"מ מהכיור, כבכל מטבח סטנדרטי. הגב' כדורי ציינה כי התובעת, כפי הנראה, עשתה תנועה לא נכונה או מלאה הדלי עד סופו. מעבר לכך, הדגישה הגב' כדורי, התובעת פעלה בניגוד להוראות. קיימת הוראה מפורשת לעובדות הניקיון, לה כולן מודעות, לרבות התובעת, עובדת ותיקה גם בעת האירוע, לא למלא מים לשטיפת רצפה מכיור המטבח ולא להכניס את הדלי אל תוך כיור המטבח, זאת מטעמי הגינה וסטריליות. אכן כך פועלות כל עובדות הניקיון. ההנחיה היא, על פי תצהיר הגב' כדורי, כי אם הברז בחדר הפועלת אינו תקין, יש למלא מים מברז השירותים.
7. 7. בעדותה ציינה הגב' כדורי כי השינוי היחיד במטבח במהלך 15 השנים האחרונות היה החלפת ארונות. הכיור והברז לא הוחלפו והם היו בעת האירוע כפי שהם נראים בנ/1, נ/2 (עמ' 44 שורות 1-9, 15 ואילך). היא הוסיפה וציינה כי קיימים שני חדרי פועלות במחלקת המנגנון, במרחק של כ- 3 מ' זה מזה (עמ' 44 שורות 10-11; עמ' 51 שורות 8-10; עמ' 55 שורות 10-11). לגבי עובדת היות הברז בחדר הפועלות מקולקל ביום האירוע השיבה הגב' כדורי כי אינה יודעת זאת (עמ' 48 שורות 10-12). לגבי מילוי מים מברז השירותים השיבה כי זאת יש לעשות באמצעות דלי קטן שיש לכל עובדת בעגלת הניקיון (עמ' 50 שורות 4 ואילך). הדיווח על האירוע נמסר לאחראית מרים, בנוכחות הגב' כדורי (עמ' 52 שורות 1 ואילך).
8. 8. מר יורם גרייפנר, חוקר פרטי, ביקר במקום האירוע ביום 7.11.04 וצילם את התמונות נ/1, נ/2, נ/3. בעת ביקורו נכחה גם התובעת. על פי תצהירו, התובעת אישרה בפניו כי הכיור במטבח לא הוחלף, טענה כי הברז הוחלף ואישרה כי ידעה שאסור היה לה לקחת מים מהמטבח אך בשל כך שהברז היה מקולקל "
היא לקחה מים במשך חודש ימים מפני שהאלטרנטיבה הייתה ללכת למבנה שליד ולקחת משם מים".
9. 9. הגב' סבטלנה בדלייב משמשת כעובדת ניקיון אצל הנתבע משנת 1996 לערך ועובדת כיום ובארבע השנים האחרונות גם עם התובעת. הגב' כדורי הדריכה אותה עם קבלתה לעבודה תוך מתן איסור לא לקחת מים מהמטבח והנחייה לקחת מים מחדר השירותים אם קיימת בעיה בחדר הפועלות, באמצעות דלי קטן. כל העובדות יודעות על האיסור. ניתן לקחת מים גם מחדר הפועלת השני במחלקת המנגנון (עמ' 59 שורות 1 ואילך).
10. 10. העדות היחידה לגבי נסיבות האירוע, לרבות נושא הברז המקולקל, היא עדות התובעת עצמה. יש לציין כי בטופס ההודעה למוסד לביטוח לאומי אותו מלאה התובעת היא ציינה כי לאירוע היו שתי עדות ושמן דורה בבשוב ורחל משולם. עדות אלו לא הובאו להעיד וגם לא הובאה הנמקה מדוע לא הובאו. בסיכומי התובעת נאמר כי "
ברגע התאונה לא היה איש עם התובעת" ולא הוסבר כיצד מתיישבת אמירה זו עם טופס ההודעה למוסד לביטוח לאומי. גם האחראית הישירה של התובעת, מרים, לא הובאה להעיד מטעם מי מהצדדים אך בעניין זה הגב' כדורי הסבירה כי מרים מצויה במצב בריאותי לא תקין כבר שנים מספר. בתצהירה ציינה התובעת שם של עובדת נוספת שהייתה בעת האירוע, גילה אגוז, אך גם עדה זו לא הובאה להעיד ולא צוין מדוע.
11. 11. התובעת בסיכומיה טוענת כי את עובדת היות הברז לא תקין היה דווקא על הנתבעים להוכיח, כמו גם את טענת התובעת בדבר שיפוצים שבוצעו במטבח, זאת באמצעות מחלקת הבינוי של הנתבע. הימנעות זו מהבאת ראיות, נטען, מהווה סיוע לעדות התובעת באשר לנסיבות האירוע. התובעת טוענת בסיכומיה כי הנתבעים לא סיפקו לתובעת תנאי עבודה בטוחים, לאור היות הברז בחדר הפועלות מקולקל, לאור העדר פתרון חילופי ולאור היות פיית הברז במטבח ארוכה ומשתפלת כלפי מטה, תוך הותרת מרווח קטן להכנסת דלי, כטענת התובעת. נטען כי שיטת העבודה הראויה והנכונה הייתה מלוי מים מברז הנמצא סמוך לרצפה ולא מברז המצוי בגובה. נטען כי בהתחשב בלחץ הזמנים בו עבדה התובעת מלוי המים במטבח היה הפתרון היחיד ופתרון זה העמיד בפניה סיכון בלתי סביר.
12. 12. הנתבעים בסיכומיהם טוענים כי עדות התובעת היא עדות יחידה של בעל דין אשר טעונה סיוע, אשר לא קיים. מעבר לכך נטען, כי לא קיימת אחריות לנתבעים לאירוע. נטען כי הנתבעים פעלו באופן סביר. נטען כי גם אם הברז בחדר הפועלות היה לא תקין הרי שהיו אלטרנטיבות סבירות - חדר הפועלות האחר שהיה בסמוך או חדר השירותים. לחילופין, נטען כי התובעת נהגה ברשלנות בכך שהפרה את ההוראות לא למלא מים מברז המטבח, בכך שמלאה דלי יתר על המידה ובכך שלא נזהרה בהרמתו, בניגוד למצופה ממנה, כמי שעברה תאונות עבודה ומחלות שונות בעברה.
13. 13. לאחר עיון בטענות הצדדים ובחומר הראיות הגעתי למסקנה כי דין התביעה להידחות.
אני מקבלת את גרסתה הבסיסית של התובעת כי נפגעה בכתפה במהלך עבודתה ביום האירוע וכי בעת שהרימה דלי מים חשה כאב פתאומי בכתפה. גרסה זו נאמרה בזמן אמת גם לנציגי הנתבע עצמו, דווחה באופן מידי למוסד לביטוח לאומי, מגובה בתיעוד הרפואי והיא מהימנה בעני. עם זאת, גרסתה המאוחרת יותר של התובעת, כפי שהובאה בכתב התביעה, כשבע שנים לאחר האירוע, אשר על בסיסה נבנו הטענות כנגד הנתבעים, היא בעייתית ומעוררת קשיים.
14. 14. גרסתה של התובעת וטענותיה כנגד הנתבעים מבוססות על שלוש עובדות עיקריות. האחת, כי הברז בחדר הפועלות היה מקולקל כחודש ימים לפני יום האירוע וכי ביום האירוע לא היה ניתן לשימוש. השנייה, כי לא הייתה כל אלטרנטיבה סבירה אחרת למילוי מים מעבר לשימוש בברז המטבח. השלישית, כי מילוי המים מברז המטבח היה כרוך בסיכון בלתי סביר כיון שפיית הברז הייתה נמוכה ומשתפלת ולא היה מרווח מספק להכנסת הדלי, מה שבסופו של דבר הביא לפגיעה.
15. 15. כל שלוש העובדות המנויות לעיל מתבססות אך ורק על עדות התובעת כעדות יחידה, ללא בדל של סיוע או דבר מה נוסף לחיזוקה. לאור הוראות סעיף 54 לפקודת הראיות קבלת עדותה של התובעת בנקודות אלו כעדות יחידה ללא סיוע מעוררת קושי. הקושי מתגבר לאור כך שהתובעת ציינה בהודעתה למוסד לביטוח לאומי כי היו שתי עדות לאירוע ובתצהירה ציינה כי הייתה עדה נוספת. לעניין היות הברז בחדר הפועלות לא תקין ניתן היה להביא מספר עדים ובהם כל מי שעבדה באותה העת בניקיון באותם אזורים, והרי הטענה היא כי הברז לא היה תקין כחודש ימים (ולפי התצהיר המשלים- מספר ימים) וכי התובעת דווחה על כך "
כמה וכמה פעמים". לעניין העדר מקור מים אחר נשמעו עדויות ההגנה כי ניתן וצריך היה למלא מים בחדר הפועלות האחר או בשירותים. לא הובאה כל עדות לסתור עדויות אלו מעבר להכחשותיה והתחמקויותיה של התובעת. לעניין היות הברז במטבח ברז שונה ביום האירוע, לאמור, ברז בעל פיה נמוכה ומשתפלת ולא גבוהה, בניגוד לתמונות שהוצגו, ולפיכך בעל קושי וסיכון בשימוש בו למילוי מים לדלי, ניתן היה להביא עדויות תומכות מפי עובדים אחרים באותה תקופה, לאו דווקא עובדי ניקיון, אך אלו לא הובאו. התביעה מסתמכת אך ורק על עדות התובעת אשר מכחישה את עדות הגב' כדורי ואת התמונות שהוצגו.
16. 16. הימנעות התובעת מלהביא עדים בנקודות אלו לצורך ביסוס תביעתה משמשות להחלשת משקל עדותה, על פי החזקה האומרת כי אם היו העדים מובאים היו הם פועלים כנגד גרסתה. התובעת בסיכומיה טוענת כי היה דווקא על הנתבעים להביא עדים לעניין שאלות אלו. איני סבורה כך. הטענה כי הברז היה לא תקין הועלתה על ידי התובעת בכתב התביעה והוכחשה על ידי הנתבעים בכתב ההגנה. כיון שכך, היה על התובעת להוכיח עובדה זו. מעדותה של הגב' כדורי כי אינה זוכרת אם הברז היה לא תקין לא ניתן ללמוד על חיזוק לראיות התביעה אלא להפך. לא ברור אלו ראיות היה על הנתבעים להביא על מנת להוכיח כי הברז היה תקין. כך גם לעניין החלפת הברז והכיור. עדותה של התובעת הייתה לא עקבית בנקודות אלו. הגב' כדורי העידה מזיכרונה כי הברז והכיור במטבח לא הוחלפו וכי כל שהוחלף היו ארונות המטבח. גם כאן - לא ברור אלו ראיות יכלו הנתבעים להביא על מנת להוכיח מה לא הוחלף ובכל מקרה רשאית הייתה התובעת לזמן לעדות את מנהל האחזקה או הבינוי של הנתבע. יש לזכור כי האירוע ארע בשנת 1997 והתביעה הוגשה כשבע שנים לאחר מכן. רק בשלב מאוחר הועלו הטענות בדבר הברז הלא תקין ורק לאחר הגשת תצהיר הנתבעים הועלתה הטענה בדבר החלפת הברז במטבח. בנסיבות אלו קשה לבוא בטענות אל הנתבעים מדוע לא הביאו ראיות לצורך הוכחת העובדות הנטענות על ידי התובעת.
17. 17. התבססות על עדות התובעת כעדות יחידה ללא כל סיוע בכל הנקודות המהותיות לתביעה קשה עוד יותר לאור מספר אי דיוקים בעדות התובעת ואותות אי מהימנות שהתגלו במהלך חקירתה. עדותה של התובעת הייתה לא עקבית, מתחמקת, עוררה אי נוחות ואיני נותנת אמון במספר נקודות שהועלו בעדותה. כך, למשל, טענה התובעת תחילה וללא סייג כי "האחראית" הורתה לה לקחת מים מהמטבח. לאחר מכן חזרה בה. עוד טענה התובעת תחילה כי לא ידעה על האיסור לקחת מים מהמטבח אך בהמשך דבריה ניכר היה כי ידעה באופן חד משמעי על איסור זה וכך הודתה אף בפני החוקר. כאשר נשאלה מדוע לא לקחה מים מחדר הפועלות השני השיבה תחילה באופן שאינו מעורר אמון כי גם שם היה הברז מקולקל, לאחר מכן השיבה כי אינה "יו-יו" וניתן היה להבין מתשובותיה המתחמקות כי כלל לא סברה שעליה ללכת לחדר הפועלות השני, כיון שהאופציה הקרובה והנוחה יותר היא המטבח. יש לזכור כי התובעת עסקה בעת האירוע בשטיפת
המטבח כך שאך הגיוני וטבעי הוא שתנסה לקחת מים מהמקום הקרוב אליה ביותר וסביר כי כלל לא בדקה אופציות נוספות ופחות נוחות לה. יתכן ומראש בחרה לקחת מים מהמטבח במקום מחדר הפועלות. תשובות בעייתיות נוספות היו לעניין החלפת הכיור והברז במטבח. בעדותה ציינה כי החליפו גם את הכיור וגם את הברז. בתצהיר הוסיפה וציינה כי אף הכיור בחדר הפועלות אינו כפי שנראה בתמונה. לחוקר אישרה כי הכיור במטבח לא הוחלף וגרסתה בנושא נותרה לא עקבית ומעורפלת. נקודה נוספת המעוררת סימני שאלה ותמיהות היא טענתה של התובעת בתצהירה כי האירוע התרחש לקראת סיום יום עבודתה, מה שהסביר, לגישתה, את הישארותה בעבודה באותו היום. על פי מזכר הגב' כדורי וטופס הדיווח לבטוח לאומי שמולא על ידי התובעת האירוע דווח בשעה 16:10 לערך, כאשר שעות העבודה של התובעת היו מהשעה 15:00 ועד השעה 19:00. אין מדובר בסיום יום העבודה אלא דווקא תחילתו.
18. 18. ניתן לקבוע בשלב זה כי לא הוכחו במידת ההוכחה הנדרשת העובדות המהותיות בגרסת התביעה, מעבר לפגיעה עצמה. לא הוכח כי הברז בחדר הפועלות לא היה תקין ביום האירוע, לא הוכח כי לא היו פתרונות חילופים למילוי מים גם אם הברז לא היה תקין ולא הוכח כי ברז המטבח היה ברז שפייתו נמוכה ולא גבוהה, כנראה בתמונות נ/1 , נ/2. עובדות אלו הן עובדות המתבססות אך ורק על עדות התובעת, ללא כל סיוע או ראיה תומכת, ובכך אין די.