ביה"ד דחה בקשת משרד עו"ד לדיון בדלתיים סגורות על תשלום בונוס לעורך דין שכיר

1.      1.

2.            לפנינו בקשה לקיום דיון בדלתיים סגורות בתביעה שהוגשה על ידי עו"ד ד"ר רפעאת עזאם [להלן- התובע].

3.      2.      התובע הועסק כעו"ד במשרד עורכי הדין גורניצקי ושות' [להלן- הנתבעת].

כתב התביעה טוען בתמצית כי עיקר עבודתו של התובע בנתבעת היה בתיק שבו הצליח התובע להפחית ללקוח של הנתבעת [להלן- הלקוח] סך משוער של 70 מיליון ש"ח משומת מס מורכבת בתחום המיסוי הבינלאומי. לטענת התובע נערך הסכם בין הצדדים שלפיו ישולם לתובע בגין עבודתו המאומצת בתיק האמור בונוס בשיעור 1.25% מסך חסכון המס. הסכם זה נערך לאחר סיום יחסי העבודה עם הנתבעת. לטענת התובע הפרה הנתבעת את ההסכם, ומכאן התביעה.

4.      3.      בבקשה זו טוענת הנתבעת לקיומם של חריגים לעקרון פומביות הדיון בענייננו, ומבקשת כי בית הדין יורה על קיומו של דיון בדלתיים סגורות בתביעה שהוגשה נגדה.

לטענת הנתבעת שני חריגים מתקיימים בעניין הנדון.

החריג הראשון קבוע בהוראות פקודת מס הכנסה ביחס להליכי שומה בפני מס הכנסה, ולפיהם תוכנם של הליכי שומה בפני רשויות המס והליך הערעור על החלטת רשויות המס בפני בית המשפט המחוזי חסוי ולא יידון בפומבי.

אם כך לגבי הליכים שבהם הנישום הוא בעל דין, קל וחומר בעניין הנדון שבו הנישום כלל אינו צד להליך המשפטי וצד שלישי (הוא התובע) מבקש לחשוף מידע הנוגע להליך השומה.

החריג השני קבוע בהוראות החוק המקנות הגנה למידע החוסה תחת חיסיון עו"ד-לקוח. כתב התביעה כולל פרטים באשר לשירותים המשפטיים שסיפק המבקש ללקוח, לרבות תוכנן לכאורה של חוות דעת באשר לסיכויי ההליך המשפטי מול פקיד השומה.

פרטים אלו חוסים תחת חיסיון יחסי עו"ד-לקוח המעוגן בסעיף 48 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971) [להלן - פקודת הראיות] וסעיף 90 לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961 [להלן - חוק לשכת עורכי הדין].

      לטענת הנתבעת, איזון ראוי בין זכותו של התובע לנהל את תביעתו לבין זכותו של הלקוח לחיסיון פרטי הליך השומה ולחיסיון התקשורת בינו לבין עורך דינו מחייב קיום דיון בדלתיים סגורות תוך איסור פרסום פרטיו.

איזון זה משרת אף תכליות ציבוריות וחברתיות רחבות כמו למשל הגנה על מעמדו של חיסיון עו"ד-לקוח והבטחת סודיות הפרטים הנמסרים על ידי נישום לרשויות המס.

זאת ועוד: סעיף 70(ד) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 [להלן- חוק בתי המשפט] מאפשר איסור פרסום בקשר לדיוני בית המשפט, בין היתר כדי למנוע פגיעה חמורה בפרטיות של בעל דין, עד או אדם ששמו הוזכר בדיון. הפרת חיסיון הליכי השומה ו/או חיסיון עו"ד-לקוח תגרום לפגיעה חמורה בפרטיותו של הלקוח.

מכאן, שאף לאור הוראות חוק בתי המשפט יש להורות על קיומו של הדיון בדלתיים סגורות.

5.      4.      לטענת הנתבעת, ההתנגדות לניהול ההליך בדלתיים סגורות הנה ניצול לרעה של ההליך המשפטי והיא נובעת מרצונו של התובע להגביל את הגנתה של הנתבעת.

מטרת הבקשה לדיון בדלתיים סגורות אינה מניעת הצגת טענות ומסמכים בפני בית הדין, אלא מתן האפשרות לצדדים להעלות בפני בית הדין כל טענה וראיה רלוונטיים.

כך הנתבעת תהיה חופשייה להתגונן מפני טענותיו של התובע וזאת מבלי חשש כי זכויותיו ופרטיותו של הלקוח ייפגעו.

אשר לטענת התובע בדבר פרסום הסדר הפשרה עם רשויות המס, משיבה הנתבעת כי כדי להפריך את טענותיו של התובע בדבר חלקו ותרומתו להליך שנוהל מול רשויות המס ולתוצאתו נדרשת התייחסות לפרטים רבים ורגישים יותר מעבר לנתונים שפורסמו בדו"חות הכספיים ובאמצעי התקשורת. כך למשל נדרש מידע על פעילותו העסקית של הלקוח וצדדים רביעיים הקשורים בפעילות עסקית זו; מידע שנכלל במסמכים ודברים בעל פה שהוכנו והוחלפו בין הנתבעת לבין לקוח במסגרת השירות המשפטי ולצורך הליך ההשגה על שומת המס. כל אלו חוסים תחת החיסיון הקבוע בפקודת מס ההכנסה ותחת חיסיון עו"ד-לקוח.

6.      5.      לטענת התובע, הלקוח הנו חברה ציבורית המפרסמת מדי רבעון דו"חות כספיים ביחס לפעילותה. בדו"חות אלו דיווחה החברה על המחלוקת עם רשויות המס בישראל, כשבדו"ח מיום 4.2.09 צוין במפורש סכום השומה המקורית ותוכן הפשרה שהושגה ואשר חסכה לחברה 21.8 מיליון דולר.