בורנשטיין נ' ו\או משה ויינגולד בע"מ ואח'

פסק דין

ביום 29.10.10 ארעה תאונת דרכים בסמוך לבית שמש. בתאונה פגע רכב הנתבעת 1 המבוטח על ידי נתבעת 2 ברכב התובע ודחף אותו לעבר צמיג שהיה מונח בצד הכביש משמאל וכתוצאה מכך נגרמו לרכב התובע נזקים אותם תבע בתביעה זו.

בכתב ההגנה הכחישה הנתבעת את אופן ארוע התאונה וטענה כי רכב התובע פגע תחילה בצמיג שהיה בצד הכביש ורק לאחר מכן ניזוק על ידי רכב הנתבעת 1 מאחור, ואולם בתחילת הדיון הודיע ב"כ הנתבעת כי אין מחלוקת על כך שהתאונה אירעה כפי שטוען התובע והמחלוקת היא על גובה הנזק בלבד.

להוכחת גובה הנזק צירף התובע חו"ד שמאי. הנתבעת צירפה אף היא חו"ד שמאי אך כיון שזה לא התייצב למתן עדות, למרות שהוריתי על התייצבות השמאים, יש להתעלם מחוות דעתו.

מחקירת התובע והשמאי מטעמו עולה כי לרכב התובע נגרמו עוד 2 תאונות בשנים 2008 ו- 2009 ואף בהם ניזוקו חלקי רכב שניזוקו גם בתאונה זו. הנתבעת ניסתה לטעון שחלקי רכב אילו לא תוקנו מאז התאונות הקודמות ולכן אין עליה לפצות בגינם, ואולם התובע וכן השמאי מטעמו העידו כי הרכב תוקן לאחר התאונות הקודמות. התובע העיד זאת בפירוש והשמאי העיד כי לדעתו לא ניתן היה ליסוע עם מגן אחורי פגוע כפי שנפגע בתאונות הקודמות. התובע העיד גם שהרכב עבר טסט ולא ניתן לעבור טסט כאשר המגן האחורי שבור. מאידך, התברר בעדות התובע כי הוא תיקן בפועל את הנזקים שאירעו בתאונה זו אך לא המציא קבלות על התיקונים ועלותם. מתוך חקירת השמאי עולה כי השמאי העריך את משך התיקון הדרוש ולכן קבע את שקבע בחוות הדעת, אך לפי עדותו יתכן שבפועל התיקון ימשך יותר או פחות זמן מהערכתו ולכן גם עלות התיקון יכולה להשתנות. משכך הם פני הדברים ומאחר והרכב תוקן, היה צריך התובע, כדי להוכיח את נזקיו הממשיים שהיו בפועל, להמציא נתונים נוספים על התיקון מלבד חו"ד השמאי, כגון: חשבוניות תיקון, חשבוניות חלקי חילוף וכדומה. מתוך עדות התובע עצמו עלה שחלק מהחלפים שנעשה בהם שימוש לתיקון הרכב לאחר התאונה, נלקח מכלי רכב דומה שהוא מחזיק ברשותו על מנת לקחת ממנו חלפים לרכב שלו, ברור אפוא שיש להתחשב גם בכך.

ב"כ הנתבע ביקש לדחות את התביעה כולה כיון שהתובע לא הוכיח את נזקיו בפועל ואולם נראה כי בנסיבות הענין כאשר ברור שארעה התאונה וכאשר ברור שהאשמה היא על כתפי הנתבעת לא נכון יהיה לעשות זאת. מאידך, עקב מחדלו של התובע בהוכחת הנזק הממשי שארע לו (ולא רק הערכה של השמאי) יש מקום להפחית מסכום הנזק שקבע השמאי ובנסיבות הענין נראה לי כי הפחתה של כ- 25% הינה סבירה.

אני מחייב איפוא את הנתבעים לשלם לתובע את הסך של 21,000 ₪ כולל שכ"ט שמאי וכן אני מחייב את הנתבעים בתשלום אגרה והוצאות עדות השמאי, וכן בשכ"ט עו"ד בסך 2,000 ₪.

המזכירות תשלח לב"כ הצדדים העתק מפסק הדין בדואר רשום עם אישור מסירה.

ניתן היום, י"ט אלול תשע"א, 18 ספטמבר 2011, בהעדר הצדדים.

קלדנית: כרמלה עובדיה