בוריה נ' בנק לאומי סניף הישיר הראשון ואח'

פסק - דין

1.לפני ערעור על פסק-דינו של בית-משפט השלום בתל-אביב (כב' השופט י' דלוגין) בת"א 46967/06, מיום 21.1.2009, בו נתקבלה במלואה תביעתו של המשיב 1 - בנק לאומי לישראל בע"מ, סניף הישיר הראשון (מס' 678) (להלן: "הבנק") - להשבת סך 20,000 ₪, שנתקבלו בטעות ביתר אצל המשיב 2 והמערער.

המערער והמשיב 2 היו הנתבעים בבית-משפט קמא. המשיב 2 היה הנתבע 1 והמערער היה הנתבע 2.

הערעור על פסק הדין הוגש מטעם הנתבע 2 בלבד.

להלן העובדות הצריכות לבירור הערעור:

2. המשיב 2 - ינאי זמיר (להלן: "זמיר") ניהל חשבון בבנק.

ביום 14.3.2006 הזמין זמיר מסניף הבנק שליחות מזומנים על-סך 10,000 ₪. למחרת, 15.3.06, מסר שליח הבנק, על-פי הנחייתו הטלפונית של זמיר, את המעטפה האטומה ובה הכסף לידי ניר וטורי (להלן: "וטורי"). חשבונו של זמיר חוייב בסך 10,000 ₪.

על-פי תביעתו של הבנק, בדיעבד ולאחר שבוצעה השליחות, כללה המעטפה מזומנים בסך 30,000 ₪ במקום 10,000 ש"ח. מקור הטעות, לשיטת הבנק, הוא בהזמנה נוספת שנתקבלה במקביל להזמנתו של זמיר, מלקוח אחר, שביקש סך 30,000 ₪ (להלן: "הלקוח האחר"). את משלוחי המזומנים במועד הרלוונטי ערכו מנהל בקרה באגף בנקאות ישירה, מר אשר קמחי (להלן: "קמחי"), וקבלן השליחויות מטעם הבנק, מר רוג'ר חפץ (להלן: "חפץ"). לדברי קמחי, הטעות אירעה משום שהכניס את הכסף למעטפה הלא נכונה, היינו - למעטפה שיועדה לזמיר הוכנס בטעות סך 30,000 ₪, בעוד שלמעטפה שיועדה ללקוח האחר הוכנס סך 10,000 ₪. לדברי חפץ, הטעות היתה אחרת: לא בסכומי הכסף שהוכנסו למעטפות הלא נכונות, כי אם בצירוף טופס השליחויות למעטפה הלא נכונה, וכי "לא היתה אפשרות אחרת". מכל מקום, המעטפות נסגרו, נחתמו ונמסרו לשליחים. לטענת הבנק, הטעות התגלתה לאחר שהלקוח האחר של הבנק פנה טלפונית והתלונן כי קיבל רק 10,000 ₪ למרות שהזמין 30,000 ₪, ולמרות שחשבונו, חוייב בסך של 30,000 ₪.

3.לטענת הבנק, מיד לאחר שהתגלתה הטעות, פנה קמחי טלפונית אל זמיר בדרישה להשיב את הכספים שנמסרו לו ביתר. בשיחה זו מסר לו זמיר את פרטיו של וטורי, שבינתיים העביר את המעטפה, מיד לאחר קבלתה, כשהיא סגורה, אל המערער דרך שליח נוסף ששמו עמוס (להלן: "עמוס"). לטענת זמיר, הוא העביר בתום-לב את המעטפה על תכולתה מבלי שידע, או יכול היה לדעת כי המעטפה מכילה יותר כסף. משכך, טען זמיר, אף אם תִּמצֵא טענת הבנק כנכונה, הוא לא התעשר על-חשבון הבנק, וממילא לא זכה בדבר שלא כדין.

4.בעקבות השיחה עם זמיר פנה נציג הבנק אל המערער, שאישר כי המעטפה הסגורה בידו. תוך כדי שיחה פתח את המעטפה והודיע לו, כי מצא בה 10,000 ₪ בלבד, במאה שטרות של 100 ₪, וכן חבק אשר הידק את השטרות יחד ועליו צויין הסך 10,000 ₪ (להלן: "החבק"). מכל מקום, טען המערער בכתב-הגנתו, כי יש לדחות את התביעה נגדו על הסף בהעדר יריבות, שכן הוא איננו קשור לבנק בשום צורה ואופן, הוא לא קיבל מהבנק דבר, לא נטל דבר השייך לבנק, לא התחייב בפניו לדבר וקשריו עם צדדים שלישיים כלשהם אינם מעניינו של הבנק, וממילא לא מקימים לו זכות תביעה.

בית-משפט קמא דחה את טענותיהם של זמיר והמערער, קיבל את תביעתו של הבנק במלואה וחייבם להשיב לבנק, ביחד ולחוד, את סכום התביעה.

כאמור, על החלטה זו של בית-משפט מערער המערער.

פסק הדין של בית-משפט קמא:

5.להלן ממצאיו של בית-משפט קמא:

א.באשר לנטל ההוכחה - בנסיבות המקרה דנן, רובץ הנטל על הבנק להוכיח, במסגרת מאזן ההסתברויות האזרחי, כי העביר למי מטעמו של זמיר מעטפה ובה מזומנים בסך 30,000 ₪. כמו-כן, על הבנק להוכיח קיומה של יריבות בינו ובין המערער, שהכספים שביתר (20,000 ₪) התגלגלו אליו;

ב.אין לקבל את טענת הנתבעים שעל הבנק להוכיח גם, כי ללקוחו האחר נמסר בפועל משלוח שהכיל פחות מזומנים משהזמין, כי כל המשלוחים האחרים מאותו יום תאמו להזמנות, וכן כי אף גורם פנימי בבנק לא נטל לעצמו את הכסף;

ג.לגופו של עניין קבע בית-משפט קמא כי הבנק הרים את הנטל להוכיח את גרסתו העובדתית, על-פיה עקב טעות הועברו לזמיר או מי מטעמו, כספים ביתר בסך 20,000 ₪. בעניין זה קבע בית-משפט קמא כי עדויותיהם של קמחי וחפץ אמינות. גרסתם לא נסתרה ולא נחלשה בעקבות החקירה הנגדית. עדויותיהם היו ענייניות ונתמכו ברישום בזמן אמת על-גבי טופס משיכת המזומנים על-שם זמיר (ת/3). בעניין זה הוכח, כי קמחי וחפץ הכניסו למעטפה אחת: 50 שטרות של 200 ₪ (מעטפת ה- 10,000 ₪) ולמעטפה השנייה: 100 שטרות של 100 ו- 100 שטרות של 200 (מעטפת ה- 30,000 ₪). גם עדותו של אשר שמיר, חוקר באגף או"ש וביטחון בבנק, הייתה סדורה, קוהרנטית, לא מתחמקת והותירה רושם אמין.

ד.לעומתם, עדותו של זמיר היתה "פתלתלה, מתחמקת וניכרו בה נסיונות ברורים מצדו, להיחלץ מאותות האמת ה"סוגרים" עליו בנקודה זו." זמיר לא סיפק כל מידע ממשי אודות המערער והעדיף ליצור את הרושם כי הוא משתף פעולה עם הבנק, כאשר בפועל ניסה להרחיק את עצמו מהאירוע;

ה.נציגי הבנק הבהירו את מהות הטעות שאירעה. חוסר ההתאמה בין הגרסאות בנקודה הספציפית - האם הכסף הוכנס למעטפות לא נכונות, או שרק הטפסים המצורפים הוצמדו למעטפות הלא נכונות - הינו בשולי הדברים ואינו מכרסם מהותית בשאר הראיות שהובאו בפני בית המשפט. כמו-כן, קבע בית-משפט קמא כי טופס הזמנת המזומנים (ת/3), שהציג הבנק מהווה ראיה מהותית, התומכת בעדויותיהם של קמחי וחפץ ובגרסת הבנק וכן מעידה על הטעות שנעשתה. בעניין זה קבע, כי הכיתוב הנוסף שעל גבי ת/3 בכתב-ידו של חפץ, מייצג את סוג וכמות השטרות שהוכנסו למעטפה, במעמד עריכת המשלוחים (להלן: הכיתוב הנוסף"). "נוסח" הכיתוב הנוסף 100 X1000 (במקום 100 X 100) ו- 100 X2000 (במקום 100 X 200) וכן 2000 X150, ששונה אחר כך ל- 100 X2000, הינה טעות סופר ואין בטעות זו כדי לגרוע מהמשקל שיש ליתן ל- ת/3, בו נרשם בשורה האחרונה הסכום של 30,000 ₪;